1). הנפקה ראשונית: IPO (Initial Public Offer). זו הנפקת מניות חדשות ראשונה לציבור. החברה הופכת ע"י הנפקתה לחברה "ציבורית". כלומר, IPO הוא אותה הנפקה, שגורמת לחברה לעבור מחברה "פרטית" לחברה "ציבורית". חברה "פרטית" לא נסחרת בבורסה וחברה "ציבורית" כן נסחרת בבורסה.

2). הנפקה חוזרת: הנפקת מניות חדשות מסוג זהה לזה הנסחר כבר בשוק משני (הכוונה לבורסה). זו הנפקה של חברה ציבורית קיימת, המנפיקה לציבור מניות נוספות, הזהות למניות שהונפקו בעבר. כלומר, ההבדל בין הנפקה ראשונית להנפקה חוזרת, הוא בכך, חברה שמנפיקה הנפקה חוזרת היא חברה, שכבר "ציבורית". כלומר, היא עברה את ה-IPO ועכשיו רוצה לגייס עוד כסף. והיא יכולה לעשות עוד הנפקה.

3). הנפקה משנית: Secondary Offer. הנפקה של מניות קיימות של חברה קיימת, המוחזקת ע"י משקיעים פרטיים ואשר לא הונפקו בעבר לציבור. נקראת גם הצעת מכר עבודה. מדובר כאן בחברה מאוד גדולה, שמוחזקת.      

שיקולים בהנפקה:

1). האם יש צורך בגיוס הון.

2). מהו סכום הדרוש.

3). מה תזמון הנכון.

4). מה סוג ההון שיגויס (מניות, אגרות חוב). אם מנפיקים מניות, אז אנחנו מכנסים בעל מניות ובעלי מניות, אלו שותפים לרווח. לעומת זאת, אם אנחנו מנפיקים את אג"ח, אז אנחנו לא מכניסים את השוטפים לרווח. בעלי המניות משתתפים בהצבעה, בקבלת ההחלטות וכו'. בעלי אג"ח לא משתתפים בדיון של החברה, אלא רק בעלי המניות משתתפים בדיון. 

5). האם גיוס ההון יהיה מהציבור הרחב או הקצאה פרטית למשקיעים פרטיים או מוסדיים. למשל, חברת "אל-על". כאשר הממשלה הפריטה את אל-על, אל-על הייתה חברה ממשלתית ורצו שחברה תסחר בבורסה.אז חלק מהנפקה היה למשפחת בורוביץ' ופנו גם לציבור הרחב. אז הייתה בהנפקת אל-על, חלק מהנפקה היה הנפקה IPO וחלק היה הנפקה או הקצאה משנית, שהיא הייתה למשקיעים פרטיים (קרנות נאמנות בעיקר). 

6). האם ההנפקה תתבצע באמצעות חתם (משווק ניירות הערך) או ללא חתם. תפקידו של החתם, זה תמכור החבילה. ואם בשלב מסוים הנפקה לא מצליחה, הוא זה שיקנה את העודפים.

7). מי החתם שיבחר לצורך ההנפקה. בארץ יש מעל 60 חברות, שעוסקת בחתמות.