אני לא רוצה להיות יותר לסבית

מתוך הספר "שחזור גלגולים- ד"ר זיו מאיר

            רינה (שם בדוי) פגשה אותי במסגרת הרצאה שנתתי באירוע  לרפואה הוליסטית שהתקיימה בירושלים. במסגרת ההרצאה סיפרתי על מקרים טיפוליים שונים, כבכול הרצאה עלו שאלות רבות מצד הנוכחים, חלק מהשאלות שהועלו דנו בקשר הנפשי/גלגולי הקשור לנטיות מיניות שונות, מכיוון שחלק מהרצאתי דנה גם בצד הקבלי לנושא זה, הרי שקיים הסבר קבלי פשוט לכאורה לתופעה זו של הומואים ולסביות. בסיום ההרצאה פנתה אלי בחורה צעירה כבת 26 והתעניינה בנוגע לסוגי הטיפולים, הסברתי לה כי אני מבצע טיפולים שונים, אולם בקשתי לדעת מה הבעיה על מנת שאוכל לסווג את סוג הטיפול המתאים לה. היא הביטה לצדדים בהיסוס ולאחר מכן אמרה לי "לא חשוב, אני אהיה אתך בקשר", בכך הסתיימה פגישתנו הראשונה. לאחר מספר ימים היא התקשרה לקליניקה והזכירה לי את פגישתנו בהרצאה, קבענו שתגיע לקליניקה ביום מסוים, היא אכן הגיעה והחלה מספרת את סיפורה: "אני כבר שלוש שנים חייה עם בחורה,  כבר זמן רב שאני רוצה לעזוב אותה אולם כל פעם אני מתלבטת ונשארת איתה,  אני ממש לא מצליחה להתנתק ממנה, כאשר נפרדתי ממנה בעבר לפני כשמונה חודשים חשתי שאני חייבת לחזור אליה, כך חזרתי אליה מחדש. אני יודעת שחברתי עוסקת גם במאגיה שחורה וחשבתי שאולי היא עשתה לי איזה כישוף, לכן הלכתי למישהי שמתקשרת ומסירה כישופים, אשר אמרה לי כי באמת יש עלי כישוף, היא עשתה לי כל מיני דברים  והסירה את הכישוף ממני" המשיכה את סיפורה אשר נשמע לי די מוכר... "אולם עם כל מה שהיא עשתה לי זה לא שינה אצלי כלום, אני חשה קשורה אליה מאוד חזק ולא יכולה להתנתק ממנה" סיימה באנחת רווחה, כאילו עכשיו היא גילגלה את הבעיה ממנה והלאה. "מה מפריע לך בקשר איתה"? שאלתי לתומי. "אתה מדבר כאילו הכל בסדר שאני לסבית" התעצבנה עלי. "תאר לך שהבת שלך הייתה לסבית איך היית מגיב"? המשיכה בכעס ונעצה בי עיניים. "אני מניח שהייתי חש כי אילו זה רצונה וכך היא מרוצה מחייה, הייתי מסכים ומקבל אותה כמו שהיא" השבתי לה בנחת, "בודאי שלא הייתי לוחץ עליה או מאיים עליה, כל עוד היא חשה שזהו רצונה" הסברתי לה. "או זהו, אבל זה לא רצוני, אני חשה וזה גם ברור שמצב זה לא בסדר, אני יודעת שמצב זה מאוד לא טוב לי, בגללו  אני מסוכסכת עם ההורים שלי שמאיימים עלי כל הזמן, אני מרגישה כל הזמן מן מועקה ופחד, אני מאוד לא שלמה עם עצמי", הסבירה בחוסר סבלנות. "תראה, אני אוהבת ילדים והייתי רוצה לקיים מסגרת משפחתית נורמלית, דבר שהוא במתכונת הקיימת לא יכול להיעשות, אני יודעת שהזמן והשנים חולפות להן מהר, ואם לא אנקוט עמדה עכשיו ואגרום לשינוי, אחר כך אני עלולה להתעורר מאוחר מידי". כן טרחה להוסיף, "אני מסתירה את זהותי המינית ומקיימת קשר גם עם בחורים, אבל אין לי  כל משיכה אליהם,  מצד שני אין לי גם  משיכה כל כך לנשים אחרות, תראה כאשר נפרדתי ממנה בתקופת הביניים בהן הייתי לבד, נפגשתי  עם בנים ובנות, אולם לא הייתה לי משיכה מיוחדת לבנות,  אולי דווקא כן נמשכתי יותר לבנים,  אולם כל הזמן היא הייתה ברקע. (החברה שלה) היא לא נתנה לי מנוחה, ולא הצלחתי להתנתק ממנה נפשית, הייתי כל הזמן מוצאת את עצמי חושבת עליה"..."נו מה אתה אומר, תוכל להערכתך לסייע לי בכך"? שאלה בקוצר רוח.  מאחר וטיפלתי בעבר במקרים דומים לשלה בהצלחה, על כן סיכמתי איתה מועד נוסף בו נתחיל את הטיפול.

במועד האמור היא הגיע מתוחה אך החלטית, "מה יקרה אם לא אצליח להיכנס לגלגול"? שאלה בחשש, "אל תדאגי את תצליחי, תהיי רגועה והכל יהיה בסדר" השבתי לה.

גלגול 1

ש. מה את נועלת על כפות רגליך?

ת. יחפה, רגע אלה כפות רגלים של גבר עם שערות, קראה בפליאה, אני מרגישה שאני גבר לא אישה.

ש. מה את לובש/ת?

ת. אני לבוש סחבות.

ש. איך קוראים לך?

ח.      קוראים לי תום.

ש. מה אתה רואה סביבך?

ת. אני נמצא בשוק, יש כל מיני ירקות ובשרים על הדוכנים.

ש. בן כמה אתה?

ת. בן עשרים .

ש. מה אתה עושה בשוק?

ת. אני גונב אוכל, כי אני רעב.

ש. למה אתה לא עובד?

ת. אף אחד לא רוצה לתת לי עבודה.

ש. למה?

ת. כי אני נראה מוזנח ולא טוב.

ש. איפה ההורים שלך?

ת. לא יודע, מתו.

ש. יש לך עוד אחים ואחיות?

ת. לא יודע, אני חושב שלא.

ש. היכן אתה גר?

ת. כל פעם אני נודד למקום אחר כאשר מסלקים אותי.

ש. מהיכן מסלקים אותך?

ת. אני ישן בכל מיני אסמים, כאשר מוצאים אותי אז מגרשים אותי.

ש. עכשיו אני רוצה שתספר לי, איך קשור המצב בו אתה נמצא בגלגול הזה אותו אתה מתאר לחיים כיום?

ח.      גנבתי שלושה תפוחים מהדוכן ותפסו אותי.

ש. כן ומה קורה?

ת. אני תפוס בין שתי שומרים, האוחזים אותי בזרועות.

ש. מה עוד אתה רואה?

ת. הם לוקחים אותי למן במה כזו מעץ. יש עליה מן שולחן עץ כזה גדול ומסיבי. ואוי לא, לא, אני חושב שהם רוצים לקטוע לי את כף היד. היא החלה לרעוד על גבי המיטה הטיפולית...

ש.     מה קורה עכשיו? שאלתי לאחר הפוגה קלה.

ת. מישהי דיברה עם השומרים כדי שישחררו אותי.

ש. נו והם שחררו אותך?

ת. לא. הם רוצים ממנה כסף.

ש. מה קורה עכשיו?

ת. היא לא משלמת להם ואומרת שאין לה. הם עכשיו ממשיכים וקושרים אותי ואוחזים בכף ידי ומותחים אותה על גבי השולחן. האישה הזאת צועקת להם ועושה להם תנועות ביד.

ש. איזה תנועות?

ת. היא אוחזת שטרות של כסף בידה ומנופפת להם.

ש. כן ומה קורה?

ת. הם משחררים לי את היד ומתירים אותי. אני ניגשת ומנשקת לאישה הזאת את הרגליים.

ש. מי זו האישה הזאת? את מכירה אותה מהחיים היום?

ת. לא, לא מכירה.

ש. תתמקדי לה בעיניים ותראי אולי כן תזהי אותה מהחיים היום.

ת. כן נכון, זאת שרה, חברתי מהחיים היום, היא נראית כל כך שונה אבל העיניים הן אותן עיניים, אני גם מרגישה בתוכי שזאת היא, קראה בהתפעלות...

גלגול 2

ש. מה את רואה?

ת. אני עוד פעם גבר, יש לי כפות רגלים שחומות וגדולות.

ש. מה את לובשת?

ת. חליפה כהה, אני איש חשוב.

ש. איך את יודעת שאת איש חשוב?

ת. אני נמצאת ברחוב ואני רואה שאנשים רבים העוברים לידי מסירים את הכובע שלהם בפני.

ש. איך קוראים לך?

ת. דון אנטוניו חורג'.

ש. באיזה שנה את נמצאת?

ת. 1886.

ש. היכן באיזה מדינה?

ת. בסיציליה.

ש. בת כמה את?

ת. בן ארבעים בערך.

ש. יש לך ילדים?

ת. כן שלושה , שתי בנות ובן.

ש. היכן אתם מתגוררים.

ת. במין בית כזה ענק, נראה כמו אחוזה מהסרטים.

ש. אתה מזהה את הילדים שלך בחיים היום?

ת. כן את הבת הקטנה.

ש. מי זאת בחיים היום.

ת. אני לא מאמינה, זאת שרית חברה שלי.

ש. מה קורה בגלגול זה הקשור לקשר בניכם בגלגול היום?

ת. לא יודעת.

ש. מה את רואה?

ת. אנו נוסעים בכרכרה למסיבה באחוזה אחרת, העגלון מאבד את השליטה פתאום על הסוסים, הגלגל האחורי של הכרכרה נשבר, אנחנו מתהפכים עם הכרכרה ונופלים לוואדי...(היא החלה לרעוד).

ש. הפוגה ...מה את רואה?

ת. עיניה כוסו בדמעות...כל המשפחה שלי נהרגה. ביתי הקטנה (חברתה לחיים כיום) נמחצה על ידי הדופן של הכרכרה, כולם מתים, אני היחידה שנותרתי בחיים והעגלון...התייפחה.  

ש. מה קורה בהמשך?

ת. איבדתי את הרצון לחיות, אני משתכרת כל יום כדי לשכוח אותם.

ש.  ...הפוגה קלה, היא מנגבת את הדמעות, אני לא יכול יותר, הצער הזה הורג אותי. אני מתתי מצער...

החזרתי אותה בחזרה לחיים היום, היא שכבה המומה עוד זמן מה על המיטה מנגבת את הדמעות. "ואוי איזה חוויה זו הייתה...עכשיו אני מבינה את הקשר שיש בנינו" אמרה מהורהרת. "מניסיוני עכשיו יהיה לך קל להתנתק ממנה" הפטרתי כלאחר יד. "מה אתה באמת חושב שעכשיו אוכל להתנתק ממנה"? שאלה בתימהון. "כן, אין לי ספק בכך, חכי ותראי לבד".

אכן לא עבר זמן רב, אולי חודש  עד לאותה שיחת טלפון, "זיו אתה ממש קוסם, קוסם אין לך מושג כמה טוב לי עכשיו, אני חשה כל כך משוחררת כמו ציפור דרור, הפעם באמת נפרדתי ממנה ואני לא חשה שום  צורך לשוב אליה, נשארנו רק ידידות ותו לא, אני יוצאת עכשיו עם גבר נחמד ... אבל אני רוצה שוב לבוא אליך בהקשר אחר" ביקשה, קבענו שוב פגישה... 

לפירוט מסלולי לימוד ב מכללת ברק ראו במסלולי לימוד של מכללת ברק 

www.barakcollege.com