דף הבית אימון אישי אימון אישי משחק החיים
משחק החיים
אסיה 15/07/10 |  צפיות: 4328

וואוו . . . יום הולדת לא יאומן שזה כבר כאן. עוד שנה חלפה ואני כבר לא כתמול שלשום. בגרתי ללא ספק ולא רק בשנים. בגרתי מבפנים כמו שפרי מבשיל לקטיף בעונתו. אז אני קטפתי והשלתי את הבוסר המר והשארתי מאחור, לשם אין לחזור. קראתי ושמעתי לא אחת על משבר גיל הארבעים. אני מול המראה בדו שיח עם עצמי, ושואלת על מה הם מדברים בכלל? מה זה משבר גיל הארבעים? יש חיה כזאת? כן היא קיימת השאלה אצל מי. לא אצלי זה בטוח! ושאלתי שוב את עצמי למה? איך זה יכול להיות? "כולם" הרי מדברים על זה ונכנסים לדיכאון, משבר ומה לא?! חייכתי לאני שלי שהשתקפה ממול, ושמעתי את עצמי אומרת את שונה, זה הכל עניין של גישה וראייה.

כמו שאז בתור ילדה היית שונה, גם היום בתור אישה בוגרת עדיין את שונה. אז אמרו לי את חיה בבועה, אבל הבועה היא רק בעיני המתבונן, ולא בעיני. בעיני אלו הם חיי. חיי שאני עיצבתי לעצמי עם האני מאמין שלי. ואתם יודעים מה? זה כל כך כיף להיות נאמנה לאני שלי, ולא משנה מה אומרים ומה יגידו. הם לא חיים את חיי. הם לא חשים את מה שבתוכי. אני זו שחייה וחווה זאת יום יום וזה שלי. אז באמת למי איכפת מה אומרים? זה כבר שלהם, של כל הדברנים למיניהם ותמיד יהיו כאלה, אז מה זה משנה.

החיים הם סרט קולנוע יומיומי, ואני השחקנית הראשית בתפקיד חיי על במה גדולה ומיוחדת עם פעלולים של עליות וירידות כמו רכבת הרים, כן אלו הם החיים. הקהל מריע בכפיים סוערות, לפעמים שותק ולא מגיב, לפעמים כועס ושואג וגם מתגלגל מצחוק. הופעתי גם מול קהל חם ואוהב, שניגש ברכות ומחבק ויש את הקהל המרוחק כאן ולא כאן, רק מביט ובוחן.

כן ללא ספק החיים יפים ומגוונים, מעניינים מאוד ולפעמים יש רגעים משעממים, אבל בעיקר הם שופעים בצבעים וסוחפים באנרגיה מיוחדת של אהבה עצומה ומיוחדת. כן אלו הם חיי ואני אוהבת כל שבריר שנייה מהם. הכול ממש הכול גם את אותם רגעים קשים וכואבים והיו כאלה לא מעט, אבל הם הכי הכי חשובים בחיי ולמה תשאלו? כי מהם צמחתי וגדלתי. בזכותם נכנסתי פנימה עמוק בתוך תוכי, בחנתי, חיפשתי, חפרתי ומצאתי. מצאתי את היהלום שהיה חבוי, אומנם הוא נצנץ אך למחצה ולא במלוא זוהרו ועוצמתו. כשגיליתי את היהלום, גיליתי בעצם את האני החדשה שבי עם כוחות ועוצמות אדירים. כן ידעתי שזה נמצא, אך לא ידעתי ואולי גם לא מספיק הערכתי עד כמה, עד לאותם רגעים קשים וכואבים שבזכותם למדתי את השיעור לחיים.

לכן אני מכירה ומוקירה תודה על הזכות לעבור את אותם שיעורים, כי מהם צמחתי בידיעה את האני שבי. את האחת שאני ועם זה הלכתי כנגד כל הסיכויים ו . . . הצלחתי. מה שנראה לי ולאחרים בשעתו כבלתי אפשרי, הוכחתי לעצמי ולאחרים שזה אפשרי ועוד איך ויהי מה. וידעתי, הו כן ידעתי בכל הגוף שאני יכולה ומסוגלת, למרות שניסו בסביבתי להניע אותי מלעשות כי: "זה בלתי אפשרי" אבל עשיתי והפכתי את הבלתי אפשרי לאפשרי בהחלט! מאז לא מנסים להזיז אותי במילימטר ממה שרוצה עוד לעשות, כי יודעים כבר שאין דבר כזה אי אפשר, יש לא רוצה.

אז כן, יום הולדת ואני חוגגת קודם כל עם עצמי, עם האני שלי בשמחה גדולה בלב ואני מאושרת וחופשייה בראש, בלב ובנשמה. ואני חייה בנאמנות עם עצמי, בתדר של אהבה אינסופית ליקירי אהובי האיש האחד היחיד והמיוחד שאיתי, אותו קיבלתי במתנה ליום הולדתי תרתי משמע לפני כעשור. לבנותיי נסיכות האור של חיי, שבזכותן אני יודעת רגעי אושר טהור ונקי באהבת אמת. למשפחתי המורחבת, חברי, ידידי ומכרי.

אני מביטה מהצד על חיי, ואני מוצפת ברגשות אהבה חזקים ועיניי רטובות קלות בדמעות של אושר. הלב מתרחב מרוב רגשות שצפים ועולה בגבהים שונים כמו תווים מוסיקליים. אני אוהבת את חיי ומודה עליהם למי שמכוון אותם בצורה כל כך מיוחדת, ומודה על הזכות שניתנה לי להיות כאן ללמוד, לדעת, לעשות, להכיר ולתת באהבה, אהבה שאיננה מובנת מאליה. אהבה שמגיעה ממקום טהור, רך ונקי.

מודה על הזכות להיות מחוברת לשפע האינסופי ועל היכולת להיות כאן לאחרים כצינור המעביר את אותה אהבה שמרפאה, מחזקת בתקווה לחיים טובים, כי לכולם מגיע בזכות. תודה על הזכות, תודה על עוד שנה ועל כל יום שמקבלת במתנה, תודה אבי שבשמיים, תודה, תודה, תודה באהבה.

כל הזכויות שמורות לאסיה  ©


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 אסיה

אסיה בוגרת המרכז הישראלי לחקר האנרגיה האוניברסאלית והאנושית ולימודי רפואה קבלית. אימון תודעתי והעצמה אישית.



 


מאמרים נוספים מאת אסיה
 
החיים הם סרט
סרטי אהבה, חיבוק, נשיקה רומנטיקה יפה, מוסיקת רקע מרגשת ונופים עוצרי נשימה, ואיך שנגמר הסרט "נוחתים" למציאות, לשגרה המונוטונית ומתרפקים על תמונות מהסרט שעוד נשארו בראש עם צביטה בלב, למה?!

קוד החיים
מי אנחנו באמת ולאן אנו הולכים? עידן אחר חוקי המשחק משתנים, קרחונים נמסים, ערים נמחקות יש לזה הסבר או סתם ביש מזל?

גמדים ופיות? כן!!!
גם היום בני האדם כאלה, ועוד הפכנו את זה למשהו מסתורי וקסום. מה קרה לנו? שמא משהו ישתנה במצב הקיים? . . .

ב ד י ד ו ת
אלה הם רגעי קסם עמוקים במהותם, במחול השדים המטורף הזה כמו בתפקיד דרמטי נוגע, מרגיש וחש אותה וכל גופו רוטט . . .

ובחרת בחיים
אותה שיחה גררה לפגישה בה הכרתי את יפעת יותר לעומק, ולמדתי שהיא בחורה מדהימה וכישרונית מאוד. היא חייכה ואמרה בהתרגשות "תודה לך. תודה לך על ההזדמנות להיות בת אדם עם כבוד." נפרדנו בחיבוק ידידותי וניצוץ של חיים בעיניה.

הדליקו לי את האור – הפייה הטובה
דייייייייייי! שקט, קצת שקט והבוקר עוד לא התחיל, מה יהיה בהמשך היום? וזה באמת יום בהיר ועוד עם שמש מדהימה, רק שהייתי עסוקה בלחץ עם הטון וחצי על הראש.

"האחד"
כל אשר קרה, קורה ויקרה יש לו תקדים כך או אחרת, ולא תמיד "נופל האסימון" ומבינים את זה באותו רגע, באותו מצב נתון, תמיד חכמים אחרי. כשאדם מחליט לצאת לטיול, הוא מצטייד במפת דרכים אשר בה הוא נעזר לאתר ולמצוא את מקום אליו חפץ להגיע.

משחק החיים
מביטה מהצד על חיי מוצפת ברגשות אהבה ועיניי רטובות בדמעות של אושר.
גם אותם רגעים קשים וכואבים והיו כאלה לא מעט.
החיים הם סרט קולנוע ואני השחקנית הראשית בתפקיד חיי.
הקהל מריע בכפיים סוערות ואני מודה ומכירה באהבה . . .


לדאוג = פתרון או אסון?
הדאגה הי כמו חום בגוף שמדליק נורה אדומה, ויש לעצור ולבדוק את המצב.
אם ידאג האדם, האם באמת זה ישרת אותו?!
האם באמת זה ישנה את המצב הקיים או את המציאות כולה?!
זה יעשה שינוי אחד בלבד במצב הבריאותי של הדואג.
האם יש עדיין מי מבניכם שחושב שדאגה זה דבר טוב? . . .


האור והחושך ומה שבניהם
"אני צריכה את עזרתך, נקלעתי למשהו רציני ואני פוחדת שיקרה לי ממשהו, תגידי לי בבקשה מה לעשות . . ." אני מתחילה לראות את התמונה ולקבל כמה דברים, האם מדובר ב . . . מה שהדליק לי נורה אדומה בסיפור ואם כי הזוי המקרה והוא שימוש ב . . .
     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI