דף הבית חינוך ולימודים חינוך ילדים המעבר ממסגרת הגן למסגרת בית הספר – גשר או משבר
המעבר ממסגרת הגן למסגרת בית הספר – גשר או משבר
זיו סופר 12/07/08 |  צפיות: 4784

מעבר מוגדר כתהליך שינוי מצורה אחת לשנייה, ממצב, מפעילות או ממקום אחד לשני ומאופיין, בדרך כלל, בשינויים פנימיים באדם עצמו, בשינויים ביחסים ובתפקידים של האדם עצמו ובשינויים המתרחשים בסביבתו.

המעברים מלווים את חיינו. רובם נורמטיביים: לידה, עליה לכיתה א', המעבר לבית ספר תיכון, הגיוס לצבא, נישואין, מעבר עבודה וכד'. אך ישנם מעברים שאינם נורמטיביים כמו מחלה קשה, תאונת דרכים, זכייה בסכום כסף מאד גדול, מוות בטרם עת וכד'. למרות שהמעברים הם חלק בלתי נפרד מחיינו, חשוב להתכונן אליהם וזאת כדי לאפשר לנו ולסביבה הסתגלות הדרגתית ורציפות בין המצב הקודם למצב הבא.

מעבר נורמטיבי טומן בחובו שלושה שלבים עיקריים:

1) היפרדות - עזיבת האזור האחד...

2) חציית מפתן הדלת - לא כאן, אך עדיין לא שם...

3) כניסה לאזור האחר - החיים חוזרים למסלולם אך מעמדה וממקום אחרים.

המעבר אינו בהכרח משבר, אך הוא עלול להיות. אם כן, מתי נחשב המעבר למשבר? כשהמעבר מצריך שינוי ניכר והוא מחייב את האדם לשנות את דרכי התגובה המקובלות או את מנגנוני ההגנה המקובלים שלו אז הופך המעבר למשבר. כאשר תהליך המעבר אינו שלם או מהיר מאד אנו צפויים לראות סימני מצוקה ובמקרים חמורים אף משבר. מצב זה עלול להתרחש כאשר המעבר הוא פתאומי, לדוגמא פיטורים מפתיעים ומיידיים שאז לאדם אין אפשרות להיפרד בצורה מלאה והשלב השני מתרחש כאשר האדם נמצא כבר ב"אזור האחר". אפשרות נוספת היא, שהאדם לא התכונן למעבר מבעוד מועד למרות שזה היה ידוע מראש. לדוגמא, אי התכוננות של האדם עצמו והסביבה ליום שאחרי הפרישה לפנסיה. כל אלו יוצרים מצבים של חוסר וודאות, לחץ וחרדה.

העלייה לכיתה א'

כאמור, העלייה לכיתה א' הינה מעבר נורמטיבי במעגל החיים. זהו מעבר חיובי המסמל התפתחות וצמיחה בהמשך לפרידה מהגן. עם זאת, חשוב מאד להתכונן אליו, הן ברמת הילד והן ברמה המשפחתית, כדי לשמור על המאפיינים החיוביים של המעבר ולמנוע את המשבר. ככל שהילד יהיה מוכן יותר למעבר והמעבר יהפוך למוצלח, זורם וקל כך יגדל הסיכוי שיוכל לחוות צפייה והצלחה למעברים הבאים לחייו.

תקופה זו מאופיינת בפרידה של הילד ממסגרת הגן אותה הוא מכיר - מסגרת אינטימית יותר, מאפשרת יותר והישגית פחות מבית הספר. לעומת זאת, בית הספר הוא סביבה חדשה, בלתי מוכרת וגדולה עבור הילד. הכניסה לכיתה א' דורשת מהילד לעמוד באתגרים קשים יותר מאלו שהתמודד איתם במסגרת הקודמת. למרות, שכבר בגן נדרש הילד לעמוד בחוקים, בנורמות התנהגות, במשימות ובמטלות כעת הוא נדרש לכל אלה ביתר שאת.

השינויים איתם הילד מתמודד

ü   שלא כמו בגן, בו מודגשים שיתוף הפעולה והעזרה ההדדית, בבית- הספר מודגשת ההישגיות האישית.

ü   בעוד שבגן הדגש הוא על הפעילות המשחקית-הבעתית-לימודית משותפת, בבית-הספר מודגשת הפעילות הלימודית האינדיווידואלית.

ü    בגן השאיפה היא להתקדמות שונה בתחומים שונים ואילו בבית-הספר השאיפה היא להתקדמות אחידה בכל מקצועות הלמידה.

ü   בגן הערכת ההישגים היא כללית בעוד שבבית-הספר הערכת ההישגים היא על-ידי ציונים.

הגורמים המשפיעים על אופי המעבר

ישנם שלושה גורמים עיקריים המשפיעים על יכולת העמידה של הילד במעבר:

1) מבנה אישיותו של הילד.

2) הכנתו המוקדמת למעבר.

3) גישתה של המשפחה למעבר.

מכיוון שקצרה היריעה מלדון במרכיב הראשון, במאמר זה אתמקד בשני המרכיבים האחרים: הכנתו של הילד למעבר וגישתה של המשפחה.

הכנת הילד

ü   חשוב שנשוחח עם הילד על המעבר ונסביר לו מה עומד להתרחש בבית הספר: מה מצופה ממנו בשיעורים ובהפסקות, כיצד בנוי יום הלימודים, מהם שיעורי הבית, כיצד יגיע אל בית הספר וכיצד יחזור ממנו.

ü   דבר נוסף שמפחית חרדה הוא היכרות פיזית עם הסביבה. חשוב שהילד יכיר מבעוד מועד את מיקומו של בית הספר ביחס לבית ואת מבנהו הפיזי כלומר היכן הכיתה, חדר המורים, השירותים, אולם הספורט, הספרייה, החצר וכד'.

ü   כמובן שהיכרות עם המורים ובעיקר המחנכת ועם התלמידים האחרים גם היא חשובה מאד לצמצום אי הוודאות והפחתת תחושות החרדה והלחץ.

ü   כחלק מהשיח הנוגע לפרידה מהגן ולעליה לכיתה א', חשוב לתת מקום ולגיטימציה לרגשותיו של הילד. אמירות כ"יהיה בסדר, כולם עוברים את זה" או "אין לך מה לדאוג" אינן מרגיעות אלא עלולות ליצור אצל הילד תחושה שאף אחד אינו מבין אותו.

ü   עלינו כהורים לטעת בילד תחושות של מסוגלות, ערך עצמי וביטחון עצמי. זאת ניתן לעשות על ידי עידוד מילולי, על ידי מתן מטלות שהילד יכול לעמוד בהן ועל ידי ביטויי חיבה וקרבה.

ü   לא להיות שיפוטיים כלפי רגשותיו, התנהגותו והישגיו של הילד.

ü   במקביל, עלינו להיות קשובים וערניים לאיתותי מצוקה בתקופה הראשונה שלאחר המעבר.

הגישה המשפחתית למערכת בית הספר

מחקר שנערך בנושא מראה שתחושת האמון הדדי בין ההורים לצוות בית הספר משפיעה על הסתגלותו של הילד למסגרת הבית-ספרית. לכן חשוב להציג לילד את מערכת בית הספר באור חיובי ואת המחנכת כדמות משמעותית ומיטיבה.

המעבר מהגן לכיתה א' דורשת, אולי יותר מכול תחום חינוכי אחר, שיתוף פעולה בין ההורים וצוות בית הספר. תקופת שינויים זו למשפחה, לילד ולבית הספר עצמו שבה נוצרות ציפיות חדשות, מערכות יחסים חדשות ויכולות חדשות יכולה להיות בעלת השפעה רבה על הסתגלותו העתידית של הילד למעברים בכלל ולמערכת החינוך בפרט.

מקורות

ü   המעבר מהגן לבית הספר / מלכה וידיסלבסקי.

ü   מעבר לכיתה א': צומת של דאגות / מערכת דוקטורס

ü   מגן הילדים אל בית-הספר / גדעון לוין

ü   שלום כיתה א' / גדי רוזן

ü   life transitions, role histories and mental health / blair wheaton

ü   collaboration in building partnerships between families and schools: the national center for early development and learning’s kindergarten transition intervention / robert c. pianta, marcia kraft-sayre, sara rimm-kaufman, nancy gercke, terri higgins.


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 זיו סופר

זיו סופר - פסיכותרפיה ממוקדת תוצאות | טיפול EMDR | טיפול בחרדה | טיפול בטראומה

www.zivsoffer.co.il | [email protected] | 054-2194106

אשקלון | באר-שבע



 


מאמרים נוספים מאת זיו סופר
 
המעבר ממסגרת הגן למסגרת בית הספר – גשר או משבר
העלייה לכיתה א' הינה מעבר נורמטיבי במעגל החיים. זהו מעבר חיובי המסמל התפתחות וצמיחה בהמשך לפרידה מהגן. עם זאת, חשוב מאד להתכונן אליו וככל שהילד יהיה מוכן יותר למעבר והמעבר יהפוך למוצלח, זורם וקל כך יגדל הסיכוי שיוכל לחוות צפייה והצלחה למעברים הבאים לחייו.

איך להפוך את חופשת הקיץ מה"עונש הגדול" ל"חופש הגדול"?
12/07/08 | הורות
המאמר נותן מספר טיפים כיצד ניתן להפוך את חופשת הקיץ לחוויה משפחתית מהנה.

מהו טיפול EMDR לחרדות, טראומות, פוביות ולחצים?
Eye Movement Desensitization and Reprocessing ובעברית: הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים. EMDR זו גישה אינטגרטיבית המשלבת אלמנטים מגישות פסיכולוגיות שונות כמו הדינמית, הקוגניטיבית-התנהגותית והבין-אישית. חלק נכבד מהטיפול מבוסס על כוחותיו הרגשיים של המטופל ועל יכולתו הטבעית לעבד מידע.

הצבת גבולות לילדינו - מדוע וכיצד
25/06/08 | הורות
בולות הם יסוד חשוב והכרחי להתפתחות בריאה של ילדינו. הצבת הגבולות שומרת עליהם מפגיעה פיזית ומאפשרת להם התפתחות רגשית תקינה. המאמר מציג את חשיבותם של הגבולות וסוקר את המרכיבים המרכזיים בהצבתם תוך הבאת דוגמאות מחיי היום-יום.

גברים המשתמשים באלימות כנגד בנות זוגם: תיאוריות, סיווג וטיפול
דבריה של מלאני קליין, המצוטטים אצל Dutton (1998), מטיבים לתאר את התנהגותו האלימה של הגבר כלפי בת זוגתו:
"למעשה, התינוק אינו מכיר בקיומו של איש מלבדו ומצפה שכל רצונותיו יתמלאו. אך מה קורה כאשר ציפיות ורצונות אלו אינם מתמלאים? במידה מסוימת התינוק נעשה מודע לתלותיות שלו; הוא מגלה שהוא אינו יכול לספק לעצמו את כל צרכיו - הוא בוכה וצורח. הוא נעשה אגרסיבי. הוא באופן אוטומטי מתפוצץ בשנאה ובתשוקה אגרסיבית. אם הוא מרגיש ריקנות ובדידות...התגובה הופכת במהרה לבלתי נשלטת ומציפה...זעם אגרסיבי המביא לכאב ופ

     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI