חומוס הוא יותר מקטניה או ממרח מזין. חומוס הוא סמל. גם למטבח הישראלי, וגם למטבח הים-תיכוני בכלל. חומוס הוא נושא לוויכוחים אין ספור בשאלה איפה ניתן להשיג את החומוס הטוב ביותר – שאלה שעברה משיחות פרטיות אל האינטרנט, שם היא מעסיקה בלוגים שלמים. חומוס הוא גאווה לאומית, שבשמה החלה תחרות על כניסה לספר השיאים של גינס. ויותר מכל – הוא פשוט טעים.
ובעברית צחה – חמצה
כולם מכירים את החומוס, אך רבים יפלו בשאלת הטריוויה כיצד נקרא צמח החומוס בעברית. ובכן, לקראת השתתפותכם בשעשועון טלוויזיה עתידי, שמו של החומוס בעברית צחה הוא חִמצה תרבותית. כבר בתקופות קדומות שימש הצמח למאכל, כפי שמעידים מקורות בספרות רומית עתיקה. אפילו סוקרטס כתב עליו. ואין זה פלא – ערכו התזונתי של החומוס גבוה. הוא עשיר בחלבונים (כ-20 אחוז), קל לעיכול, עתיר סיבים תזונתיים, ובנוסף מכיל החומוס סידן, אשלגן, ברזל ועוד.
צמח אחד, כל כך הרבה שימושים
את גרגירי צמח החמצה משרים במים, מרתיחים, וטוחנים עם מרכיבים נוספים (שום, מלח, כמון, לימון וכן הלאה) ליצירת ממרח החומוס האהוב. ישנם סוגים שונים של חומוס שכזה: עם גרגירים שלמים וחמים, עם טחינה, חומוס פול (מחלוטה) או מסבחה.
גרגירי החומוס אינם משמשים רק עבור הממרח. גרגירי חומוס הם מרכיב פופולארי במנות רבות, אם במרקים, בתבשילי בשר ועוף, בסלטים ועוד. מאכל אהוב במיוחד ולאומי לא פחות הוא הפלאפל, אותן קציצות עשויות גרגירי חומוס טחונים. במקומות אחרים בעולם מכינים מהגרגירים חטיפים ואפילו קמח (קמח חומוס הוא מרכיב ידוע בהכנת פאקורה – ירקות מטוגנים נפלאים מהמטבח ההודי).
ממרח חומוס ופלאפל – לא רק במזרח התיכון
שני המאכלים הללו, שאומצו כמאכלים לאומיים בישראל, כובשים עם השנים אוהדים גם באירופה ובארצות הברית. בחו"ל הפלאפל משווק תחת הכינוי "Vegetarian Hummus" – מצחיק להיתקל בו בשוק לונדוני, שם הוא נתפס כמאכל אקזוטי מרגש (ולא זול במיוחד). באמריקה נכנס ממרח החומוס בשנים האחרונות לתפריטיהן של מסעדות נחשבות כמאכל אקזוטי ובריא. האמריקאים לא "מנגבים" כמנהג המזרח התיכון, אלא לרוב מתייחסים אליו כאל מטבל או משתמשים בו כממרח. גם הטעם שונה למדי, שכן הוא מותאם לחיך המקומי.
הקרב על ספר השיאים של גינס
בשנים האחרונות חומוס עומד במרכזה של מלחמה על כיבוש ספר השיאים של גינס. מסעדת אבו גוש כבשה את שיא גינס לצלחת החומוס הגדולה ביותר ב-2008. הכיסוי התקשורתי הבינלאומי של השיא הוביל לכך שמסעדה לבנונית מיהרה לקרוא אתגר על השיא ולשבור אותו, אך באבו גוש התארגנו ליצירת צלחת חומוס גדולה עוד יותר. בלבנון החזירו בהכנת יותר מעשרת אלפים קילו חומוס, אך הקרב כנראה עדיין לא הגיע לסיומו המוחלט...
פשוט טעים
עזבו בצד את כל המילים על גאווה לאומית ועל ערכים תזונתיים. יותר מכל תופס החומוס מקום בלבנו בגלל הטעם, ובגלל ההנאה הרבה כל כך לשבת עם פיתה חמה מהתנור, ולנגב צלחת חומוס טובה, עתירת גרגירים, עם זילוף של שמן זית טוב. פשוט וטעים. יותר מזה אנחנו לא צריכים.