כושר הריכוז ומיקוד הקשב בעייתיים אצל ילד לקוי למידה בגלל בעיית הסח הדעת.

במונחיה של הפסיכולוגיה התופעה המרכזית והמשמעותית שבכל מאורע מכונה "צורה", והתופעות השוליות שייכות "לרקע".

 הליקוי בקשב מתבטא בכך שקשה לילד להתמקד "בצורה" מבלי שתשומת ליבו תוסח במידה רבה לגירויי הרקע, הם חודרים לשדי ההתייחסות שלו ומסיחים את דעתו מן העיקר לטפל. לכן תגובתו מחטיאה את המטרה, הוא אינו תופס את המשימה.

לדוגמה: המורה כותב על הלוח אך תשומת הלב של הילד מוסטת מין המילים אל פעולת הכתיבה. תנועת היד שהיא גירוי שולי מושכת את תפיסתו החזותית של הילד. יותר מזה לעיתים תפיסת הילד תתמקד במילים שנשארו כתובות בלוח מהשיעור הקודם.

כל רעש או חפץ צבעוני מסיט את הקשב מן המשימה המוטלת עליו. וקשה לו לחזור באופן חופשי אל העניין שלפניו, עד שבא המורה וממקד את תשומת ליבו בתפקיד שנשכח.

לפעמים  זרם המחשבות עצמם משמש גירוי מסיח, כיון שאין לילד בעל ליקוי במיקוד הקשב כוח שליטה על מהלך המחשבות שיש לילד התקין. הילד התקין מסוגל להינתק ממחשבותיו לפי פקודת הרצון שלו, ולשוב להתרחשות המיידית שבסביבתו.

 
אחד הכשרים החשובים שבהם ניחן האדם זו היכולת להסיט את כל הגירויים השוליים מתחום ההתייחסות. בלי הכושר הזה היינו מוצפים בהמון גירויים שמפריעים למנוחתנו הנפשית או פוגעים ביכולת הקשב והריכוז שלנו.

 
הילד לקוי הקשב נתון לזרם בלתי פוסק של גירויים שאינו מצליח לדחותם ולהתעלם מהם. הילד שרוי באנדרלמוסיה של גירויים שמחמת אי שייכותם לעניין מרכזי אחד או שניים, הוא לא מסוגל למיינם ולהשליט בהם סדר והיגיון. קשה לו לאתר עיקר וטפל .

המורה לא יבחין מה הדבר שהפריע לילד להתמקד במשימה והמורה עלול לטעות ולחשוב שהילד שובב ובלתי ממושמע..

 
הקשב והריכוז דורשים שתי פעולות פסיכולוגיות בעת ובעונה אחת: הפניית תשומת הלב אל המשימה תוך כדי סינון הגירויים הצדדיים ודחיתם.

ככל שנצליח למעט את מספר הגירויים הצדדים העלולים למשוך את תשומת ליבו, כן נצליח לסייע בידו ולמקד את הקשב שלו.

 
לליקוי בקשב יש גם השפעות חמורות אחרות.

 חוסר ריכוז יציב מחבל ביצירת המושגים של הילד. המושגים שלנו נוצרים על ידי מיון התופעות לסוגים כוללנים על פי הסקת הצד השווה שביניהן. אנו מסוגלים להתמצא בעולם מוכר ומובן לנו בזכות יכולתנו למיין את מכלול התופעות שבעולם לסוגים כלליים על פי תכונותיהן המשותפות. בלי יכולת זו היתה סביבתנו, הדוממת והחברתית, נראית לנו כמקום הפוך, מביך וזר .

הילד לקוי הלמידה לא מבין מה המשותף בין המאורעות שהוא פוגש. תשומת ליבו חולפת מהר על תופעות רבות הנתפסות כמפורקות וקטועות ואינן מצטרפות לשלמויות בעלות משמעות. בעולם זה, רב התהפוכות והשינויים, תועה הילד בעל ליקויי למידה ומחפש לשווא אחר היציבות והעקביות המתחמקות מפניו.

 
אתגר ראשי של חינוך הילד הלקוי בהיסח הדעת הוא לספק לו הרגשה של יציבות ועקביות ע"י צמצום מירבי של הגירויים שהוא חייב להתמודד אתם.

ככל שנצליח למעט את מספר הגירויים הצדדים העלולים למשוך את תשומת ליבו של הילד הלקוי , כן נצליח לסייע בידו ולמקד את הקשב שלו.
 

פעולה לימודית מורכבת דורשת  להכיל נתונים רבים בבת אחת. הם העוזרים לנו להגיע לפתרון.

לפתרון בעיה בחשבון, למשל שומר התלמיד במרכז התודעה תכנים אחדים עד שהוא מגיע, צעד אחר צעד, אל הפתרון הנדרש. עליו לבחון כל צעד ביחס אל הצעד הקודם על מנת להעריך את התאמתם ההדדית לנתונים. במשימה זו מתקשה במיוחד הילד הלקוי בלמידתו. הוא מרגיש כאילו נעלמה ממנו חולייה אחת בשרשרת המחשבות ואינו מצליח להעלותה שוב (בעיה בשליפה)הבעיה נראית לו כמפורקת לחטיבות שלא מתקשרות ביניהן. זה מביך ,מתסכל ומקשה מאד על הילד.

מגבלה זו מפריעה להבנת יחסי גומלין שבין רעיונות אחדים: הוא אינו מצליח  לקשור קשרים משמעותיים בין גופי רעיונות שונים לשם יצירת מושגים רצופים. הבנת היחסים החברתיים של האדם, למשל, דורשת מחשבה סינתטית המצרפת סיבה למסובב ועוקבת אחרי המגעים שבינו לבין הזולת במשך פרק זמן ארוך. גם בלימודים על הילד לצרף פרטים לשלימויות ולגופי מושגים על מנת להשיג את המטרה הלימודית.

המטרה שלנו תהיה לעזור לילד ליצור קשר ורצף ולעשות סדר בבלאגן מחשבותיו.

בכתבות הבאות אשתדל להציע פעילויות ותרגילים לפתרונות.
 באהבה

ד"ר רינה מורדו phd