למדנו על הרע בעולם, על ההתלבטויות הרבות שחשות דמויות תנ"כיות, מדוע צדיק ורע לו רשע וטוב לו, כיצד והאם אפשר להתמודד עם הרע שנמצא בעולם? איך מתמודדים עם פיגועים? איך מתמודדים עם מלחמות? איך מתמודדים עם המצב הכלכלי? לא ידענו למי לפנות ואת מי לשאול.
השיעור התקיים כל שבוע, אני ועוד מספר בנות, כל שבוע, פעם בשבוע, משבע בערב ועד שמונה וחצי, למדנו תנ"ך והחלטנו לעסוק בנושאים תנ"כים. בדרך כלל ישבנו בחוץ במגרש, או בחדר נידח, לפעמים היה קצת קריר אבל הרגשנו מחמימות התורה, מחמימות העיסוק בתורה לשמה. לא לשם מבחן ולא בשביל להספיק אלא בשביל ללמוד תורה "בשביל התורה".
בסופו של כל שיעור שאלתי את הבנות איזה נושאים מעסיקים אותן איזה נושאים רוחניים הן מתחבטות? לפעמים היו חיוכים של בישנות, לפעמים חיוכים של חוסר יכולת להגדיר במדויק, ולפעמים נזרקה פצצה, שאלה עמוקה מיני ים, שכדי לענות עליה צריך לדעת תורה.
ישבנו שם במגרש ליד שער הכדורגל, רצינו לדבר על הרע בעולם. התחלנו ללמוד את "קול דודי דופק". קראנו ביחד, אני והבנות, התחבטנו, לא הבנו את כל המילים הלועזיות, לפעמים קראנו מהר לפעמים קראנו לאט התחלנו להסתגל לשפה, ואז עצרנו והחלטנו שנמשיך שבוע הבא...
השבוע הבא הגיע, אני הגעתי בזמן, הבנות החלו להתאסף אט אט והגיעו בנות נוספות שרצו לבחון האם להצטרף לשיעור. התחלנו ללמוד, קצת חזרנו על מה שלמדנו בשיעור הקודם בשביל להתאפס, ואז צללנו לתוך השאלה האם אפשר לדעת מדוע יש רע? האם לנו, ציבור אנשים פרטיים, יש אפשרות להתמודד עם כל כך הרבה רע? האם אנחנו יכולים בכלל לקדם משהו בעולם אנו רק אנשים קטנים...
למדנו על האדם הגורלי, למדנו על האדם שחי ברצף החיים, האדם שלא שואל שאלות, האדם שנמצא בתוך עולמו הצר. אבל מאידך למדנו גם על האדם הייעודי, האדם שלא נכנע לתכתיבים, שמנסה להבין, שמנסה לשאול. אבל גם כשהוא שואל את השאלות הנכונות - האם יכולים להיות לו פתרונות, האם יכולות להיות לו אפשרויות להתמודד באמת?
אז הבנו שאולי לא ניתן לשנות את הדברים הגדולים, אולי לא ניתן למצוא פתרון חד וחלק. אנחנו לא יכולים להבין את ההנהגה האלוקית, אבל יש לנו מה לעשות בעולם והוא לנסות למנוע רע וזאת על ידי עשיית טוב. לעשות טוב לשם טוב. להרים לכלוך מהרצפה, לשמח חברים ללמוד תורה, וכבר דאג ה' בעולמו לדרכים רבות לעשיית טוב.
ואז הבנו מימרת חז"ל עתיקה: "לא עליך המלאכה לגמור אך אין אתה בן חורין ליבטל ממנה". אין אנחנו יכולים לתקן את כל הרע שבעולם, אך אין אנחנו פטורים מלעשות טוב.
התחלנו לדבר על כל מיני רעיונות איך אנחנו עושים טוב, ברמה שלנו, וסיכמנו שנדבר על כך בשבוע הבא...השיעור הסתיים, והתפזרנו כל אחד לביתו. בדרכי עצרני אדם צעיר, כיפה לראשו חולצה לבנה לגופו ושאלני: "אתה לומד כאן בהסדר לא?" עניתי בתמיהה: "כן". והאדם ממשיך לשאול אותי אם אני יכול לעשות מצווה ולקרוא לכמה חבר'ה מהישיבה כי יש חתונה לזוגחילונים, כאן באולם בית הכנסת, וצריכים כמה חבר'ה שיבואו וישמחו חתן וכלה.
אני עוד מופתע, קראתי מיד לכל בנות השיעור הישנות והחדשות: הזדמנה בפנינו הזדמנות לעשות טוב לשם טוב.ללא מילים מיותרות. הגענו לאולם ותוך מספר דקות הגיעו גם חברה מהישיבה.
שימחנו חתן וכלה, הבנות שימחו את הכלה והחבר'ה מהישיבה את החתן. ואז חשבנו כולנו כל אחד בנפרד שאין מקרה בעולם. אנו ננצח את הרע רק על ידי עשיית טוב, וזה לא קשה, זה אפשרי, הכל שאלה של רצון. __________________________________________________________מתוך הבלוג של גילי צרפתי מאתר הארגון "צו פיוס".