שינוי בת.ב.ע. ישפיע ישירות על איכות חייכם בבית בו אתם גרים או מתכוננים לקנות, וכמובן גם על ערך הבית. תאמינו או לא - השינוי יכול להתרחש גם מבלי שתהיו מודעים לכך ומבלי שיבקשו את הסכמתכם. יורם קראוס, מנכ"ל חברת SMS לניהול פרויקטים, מסביר מה אתם יכולים לעשות

• - האם נכונה השמועה ששינוי ת.ב.ע. יכול להיעשות מאחורי גבם של התושבים באזור לו השינוי מתייחס?

יורם קראוס: "כדי לענות על השאלה יש לתאר קודם כל את התהליך לשינוי הת.ב.ע. הכל מתחיל מרעיון של יזם שמבקש להקים פרויקט מסוים שמצריך לשנות את הת.ב.ע. הגוף הראשון שצריך לדון בבקשה לשינוי הת.ב.ע היא הועדה המקומית, שצריכה להעביר את המלצותיה תוך 60 יום לוועדה המחוזית. ההמלצות של הוועדה המקומית יכולות להיות: 1. לדחות את התכנית 2. לאשר להפקיד אותה 3. לבקש לשנות אותה.

• - מה קורה אם הועדה המקומית לא מעבירה את המלצותיה בתחום ה-60 יום?

יורם קראוס: "במקרה כזה, אם בתוך 60 יום הוועדה המקומית לא הגישה את המלצותיה, הוועדה המחוזית רשאית לדון בתכנית ללא ההמלצות".

•-          בהנחה שהתוכנית עברה לוועדה המחוזית (עם המלצות המקומית או בלעדיהם), מה קורה אז?

יורם קראוס: "כשהגיעה התוכנית לוועדה המחוזית, מתכנן המחוז או מי שהוסמך על ידו, עורכים לתכנית בדיקה מקדמית. הוא צריך למסור את השגותיו בתוך 30 יום מהגשת התכנית לוועדה המחוזית. במידה והתגלו בעיות בתכנית, היא תוחזר ליזם, בצירוף הערותיו.

במידה והכל נראה תקין, רשאית הוועדה המחוזית לדון בתכנית והיא יכולה: 1. להחליט להפקידה 2. להחליט להפקידה בתנאים מסוימים, כמו הכנסת שינויים או תוספות 3. להחליט לדחותה.

• - בכל התהליך הזה בין הוועדות יש לתושבים מה לומר?

יורם קראוס: "האמת, שלא. זה דו-שיח בין היזם לוועדות ואין לתושבים הרבה מה לומר ולעשות. הרבה פעמים בכלל לא מידעים אותם בנוגע לתוכנית. הם יכולים להתארגן ולפעול במישור הציבורי, כמו ליזום כתבות בעיתונות, לפרסם מנשרים בין התושבים כדי לעורר מודעות וכו', אבל לא יותר מזה".

• - מתי התושבים יכולים לפעול ולהתנגד?