תכנית תמ"א 38 פותחה במטרה לאפשר שיפוץ בניינים ישנים והתאמתם לתקני הבטיחות החדשים המגינים עליהם מפני רעידת אדמה. מתברר כי למרות שישראל הינה חלק מהשבר הסורי-אפריקני ובעבר היו בה רעידות אדמה חזקות למדי, רוב הבתים במדינה אינם מוגנים מרעידות.
במיוחד מדובר בבניינים שהוקמו לפני 1980, עת נכנס לתוקף תקן הבטיחות החדש. במסגרת התוכנית הורחבו זכויות הבניה במבנים קיימים כדי לעוד את בעלי הבתים לשפצם. אולם התוכנית התקדמה בעצלתיים בעיקר משום שהתברר כי שיפוץ בניינים חדשים גורמת למעמסה על התשתיות הקיימות באזורים הללו.
כתוצאה מכך רק מעט מאוד פרויקטים יצאו לדרך על בסיס תכנית תמ"א 38. אולם לפני שנתיים שונו עקרונות התכנית ושופרו ההטבות שהיא מעניקה ליזמים ולדיירים, ומאז התרבו הפרויקטים שאושרו.
מי זכאי להיכלל במסגרת תמ"א 38.
תמ"א 38 כוללת את כל שנבנו עם היתר בניה לפני ינואר 1980 אולם אינם בנויים לפי תקן ישראלי 413. התכנית אינה כוללת מבנים הפטורים מתקן 413. מבנים הינה בעיקר אלה בני קומה או שתיים בשטח של עד 400 מ"ר או מבנים שאינם מאוישים, כגון מחסנים.
התכנית כוללת גם מבנים שאינם למגורים, כגון מבני תעשיה. לגבי מבנים שקיבלו היתר בניה לאחר ינואר 1980 אולם נבנו שלא על פי התקן, הם זכאים להקלות על פי התכנית, אולם ללא התוספת של זכויות בניה. צריך לזכור כי הרחבת זכויות הבניה כפופות לשיקול דעתה של הועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ואינה אוטומטית.
מהן האפשרויות הנכללות בתמ"א 38?
תכנית תמ"א 38 מאפשר מספר שינויים במבנה הקיים. ניתן לבחור בין חיזוק המבנה בלבד, או חיזוק המבנה כולל הרחבת הדיור. במידה ובוחרים באפשרות השנייה נותנת התכנית אפשרות של הרחבה עד 25 מ"ר ברוטו לכל דירה. אולם התוספת חייבת לכלול גם מתחם מוגן דירתי (ממ"ד).
כמו כן ניתן להוסיף מרפסת בגודל של עד 13 מ"ר ומעלית שלא בהתאם לתקן המקובל.
אנו רואים מדוע בעלי דירות בבתים הכלולים בתכנית צריכים לשקול בחיוב להשתמש בתכנית זאת לצורך שיפור תנאי הדיור שלהם.