מתנות לאביונים מוזכרות לראשונה במגילת אסתר. המצווה היא לתת מתנות לאביונים ובפורים כאמור הדבר חשוב עוד יותר. אז איך זה שדווקא בחג הכי שמח שלנו אנו צריכים לחשוב גם על עניי עירינו?
מקור צמד המילים מתנות לאביונים הוא כאמור במגילת אסתר. הרעיון הוא לתת מתנות לאביונים כאשר גדולי הפרשנים כמו הרמב'ם מפרשים את המילה מתנות לשתי מתנות ואת האביונים לשני אביונים. כך, מתנות לאביונים מתפרשים כאמור גם כיום.
חשיבות המצווה היא גדולה ביותר. כיהודים אנו רואים את הקשר המתמיד שבין התנדבות ועשייה לתורה. הדבר בא לידי ביטוי עוד בספר ישעיהו, שם אנו יכולים ללמוד על חשיבות המצווה. 'להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים', כלומר להעניק חיים לנזקק.
פוסקים רבים התווכחו בניהם וניסו לעמוד על הפירוש המדויק של המצווה. יש הסבורים כי מתנות לאביונים פירושן לתת פרוטה אחת, אולם כיום הנוהג הוא ש-מתנות לאביונים יכולות להיחשב כמתנה בה עני אחד יוכל לרכוש לו מנת אוכל אחת, ומכאן ש-מתנות לאביונים נחשבות לממון בו פושטי היד יוכלו לרכוש להם שתי מנות אוכל ובכך להשכיח מהם את הרעב לפחות פעמיים.
הלכות מתנות לאביונים קשורות באופן ישיר ומוזכרות גם בשולחן ערוך. אותו ספר הלכות נכבד של הרב יוסף קארו ושעליו מתבססים גדולי הפוסקים של ימינו אנו. שם, בשולחן ערוך, בסימן קמא פרוסים סעיפים שונים שניתן לפרש את חשיבות המצווה וכמובן את עיקרה. ניתן ללמוד על החשיבות הזו כבר בסעיף הראשון, סעיף א' בו ישנו חיוב 'חייב אדם לשלוח...' עוד מזכיר הרב הענק את המשפט וכל המרבה לשלוח הרי זה משובח.
מכאן שאנו יכולים לפרש את מציד המילים מתנות לאביונים לימינו אנו. חשיבותה של התנדבות כלשהי יכולה לסייע לכם להגשים את המצווה אבל אל לנו לשכוח ש-מתנות לאביונים אמורה להתפרש כפי שהיא.