אוסטיאופורוזיס - חללת העצם, בריחת סידן - מחלה שאפשר למנוע ולעצור

מבוא:

אחת המחלות ששיעורן גדל והולך בקרב אוכלוסיית העולם המערבי הינה אוסטיאופורוזיס או בעברית "חללת העצם".  כ-300 מיליון איש בעולם סובלים מדרגות שונות של מחלה זו. במקרים רבים היא אינה מאובחנת אלא רק אחרי שמתגלה שבר במקום זה או אחר.  אחת הסיבות לכך היא שמדובר במחלה "שקטה", שסימניה אינם גלויים לעין בלתי מקצועית.

בארה"ב סובלות מהמחלה כ-8 מיליון נשים ו-2 מיליון גברים ואחראית ל-1.5 מיליון שברים בכל שנה מהם כ-700,000 בעמוד השדרה, כ-300,000 במפרק הירך וכ-200,000 בפרק כף היד.

לעוד 18 מליון אמריקאים יש צפיפות עצם נמוכה, שלב מוקדם שלפני הופעת המחלה עצמה. בישראל כ- 33% מבנות 50 פלוס נפגעות מהמחלה. הערכת חסר טוענת שכ- 200 אלף נשים וכ - 55000 גברים בישראל סובלים מהמחלה. לעוד 500,000 ישראלים יש צפיפות עצם נמוכה. מדובר על מגיפה בפני עצמה.

בדיקות צפיפות עצם מגלות שעם ההתבגרות חלה ירידה עקבית בצפיפות העצם ובשלבים מתקדמים של המחלה יש סכנה להיווצרות שברים בעצמות ובקרב נשים רבות לקריסה בעמוד השדרה המותני, דבר הגורם לסבל ולחוסר תפקוד. המחלה גורמת לכאבים כרוניים, מוגבלות ובמקרים קשים אף למוות עקב סיבוכים מנפילות ושברים. שכיחות מחלת האוסטיאופורוזיס גבוהה בקרב נשים יותר מאשר בקרב גברים וגבוהה יותר מאשר שכיחות המחלות הנפוצות כמו אירוע מוחי, התקף לב או סרטן השד.

החשיבות של העצמות בגופנו

תפקיד העצמות הן: תנועה, ייצוב, תמיכה, הגנה על איברים פנימיים, מאגר מינרלים, ייצור תאי דם.

כ-99% מהסידן בגוף מאוחסנים בעצמות. יש קשר ישיר בין איבוד סידן מהעצם לבין ריכוזו גם בנוזל הפלזמה. רקמת העצם היא למעשה רקמת חיבור העשויה תאים חיים וסיבי קולגן המוקשחים בסידן.  

תאי העצם החיים ניזונים מכלי דם קטנים המספקים דם גם לעצבים המעצבבים את העצם. בחלק מהעצמות יש חלל מרכזי גדול המכיל מח עצם אדום, שם נוצרים תאי הדם של הגוף. בעצמות בוגרות אחרות יש באותו חלל מוח עצם צהוב שמכיל בעיקר שומן. במצבים של איבוד דם רב, מח העצם הצהוב הופך אדום ומייצר תאי דם אדומים. התפתחות העצמות מתחילה בשלב העוברי, כאשר תאים יוצרי עצם, אוסטאובלסטים, מפרישים חומר על פני תבניות סחוס עובריות. חלל מח העצם נוצר כתוצאה מהתפרקות תבנית הסחוס, המצופה בהפרשת האוסטאובלסטים. בהמשך הופכים האוסטאובלסטים לאוסטאוציטים, שהם תאי העצם החיים. במהלך חיי העצם חלה תחלופה תמידית של מינרלים בין העצם לגוף, שמטרתה העיקרית היא שמירה על רמת סידן תקינה בגופנו. אנזימים המופרשים על ידי תאי עצם מעכלים רקמת עצם וגורמים לשחרור מינרלים שונים לנוזל הדם ולתאי הגוף. תאי עצם אחרים משחררים אנזימים נוספים שמעכלים רקמת עצם בתוך עמוד העצם ובכך מקטינים את משקלה.

הגישה של הרפואה להיווצרות המחלה ולטיפול בה:

הרפואה טוענת שלרוב, מחלת הOP - (אוסטיאופורוזיס) מתפתחת אצל נשים בגיל הבלות. גברים סובלים ממנה פחות, ובעיקר בגיל די מתקדם. סיבה עיקרית ל-OP  אצל נשים בגיל הבלות היא חוסר אסטרוגנים (הורמוני נשים), המשתתפים בתהליך של בניית עצם .גיל והפסקת המחזור החודשי הינם גורמי סיכון. בנוסף כ- 75% מהנשים אינן יודעות כי היסטוריה של שברים קודמים מהווה גורם סיכון משמעותי. הרפואה מצהירה ש- "אבחון מוקדם וטיפולים שהוכחו כיעילים יכולים למנוע מנשים בעלות סיכון גבוה ללקות באוסטיאופורוזיס ולפתח את המחלה", כמו כן, הם טוענים - "קיימים טיפולים היכולים להקטין את הסבל ולמנוע הופעת שברים חדשים בנשים הסובלות מאוסטיאופורוזיס". הרופאים שולחים את מטופליהם לדיאטניות של קופות החולים השונות לקבלת תזונה "שבולמת את המחלה". כמו כן הם מציעים תוספת סידן וויטמין D וגם טיפול הורמונאלי. התזונאיות ממליצות להגביר את צריכת מוצרי החלב כמקור העיקרי לסידן. כמו כן הן מאפשרות אכילת חלבונים בכמויות ענק, הרבה מעבר לדרישה הפיסיולוגית.

טיפול באסטרוגן בתוספת סידן ניתן לנשים לאחר חדלון וסת. יחד עם זאת, נמצא כי טיפול זה העלה את ההסתברות ללקות במחלות כלי דם כליליים, בשבץ, בסרטן השד ועוד. הטיפול התרופתי המקובל כיום כולל קבוצת תרופות שונה, אבל גם היא מן הסתם תמצא לבסוף כלא מושלמת.  

הבעייתיות של כלי האבחון

בדיקת צפיפות עצם (BMD) היא הבדיקה העיקרית לאבחון האוסטיאופורוזיס. בדיקה זו הנה קלה ומהירה ותוצאותיה מאפשרות לרופא להעריך את הסיכון למחלה. יחד עם זאת חשוב להבין ששנים לפני שהבדיקה תגלה משהו לא תקין ניתן לנחש שהרגלי חיים ותזונה מסוימים של האדם יובילו אותו לסיכון מוגבר לבריחת סידן ולשברים בעצמות. הבדיקה תגלה מאוחר מידי ותוכיח מצב קיים של בריחת סידן מהעצמות. המחלה היא תוצר של תהליך הדרגתי של עשרות שנים. כאשר המחלה מתגלה על ידי המכשירים פירושו שמסה רצינית של העצם כבר אבדה.

מדוע לא שואלים את השאלות המתבקשות?

השאלות הבסיסיות שאיתן לא מתמודדת הרפואה הינן - מדוע בכלל מגיעים מלכתחילה מיליוני נשים וגברים למצב הקרוי בריחת סידן מהעצמות? מה לקוי באורח החיים שלהם ובהרגלי התזונה שלהם שתואם את ההמלצות של הרופאים והדיאטניות הקונבנציונאליות אבל מוביל להיווצרות המחלה ? הרי אם התזונה המומלצת על ידם טובה לאדם אזי לא היו מאות אלפי אנשים בישראל צריכים להגיע למצב בריאותי חמור שכזה. ומדוע מחכים לגיל 50, כמו במחלות רבות אחרות, כדי להמליץ לנשים ללכת ולהיבדק כדי לגלות האם הן לוקות במחלה ? ולזה עוד קוראים בחוצפה "גילוי מוקדם"! על פי תפיסה זו גילוי מוקדם הוא ברגע הימצאות המחלה, כלומר גילויה בפועל! האם לזה ניתן לקרוא "גילוי מוקדם" ?

תשאלו בודאי - כיצד ניתן לגלות מחלה לפני היווצרותה ? ההיגיינה הטבעית, שהינה הגישה היחידה המבוססת על חוקי הטבע מציעה כאן דרך חשיבה שונה, מדעית יותר, יסודית, הגיונית ומוכחת לפתרון הבעיה לפני היווצרותה וגם לאחר שכבר היא קיימת. רופאים דוחים אותנו לצערנו הן בגלל בורות והן משום שזה מפריע לעסקי הטיפולים והניתוחים הפורחים שלהם.

מה אומר המחקר והניסיון הקליני?

פלפולי המילים וההצהרות של הרפואה הינם זריית חול בעיני הציבור משום שהם אינם מלמדים אותו על הפעולות המדויקות והמשמעותיות שביכולתו לנקוט מלבד לומר לו שהמחלה היא גזירת גורל ובלתי ניתנת כמעט למניעה. יתר על כן ההמלצות מטעות והפוכות לממצאים המחקריים. לצערי הרב אני יכול לומר בביטחון מלא שהתזונה המומלצת על ידי הדיאטניות לא רק שאיננה מונעת את המחלה אלא גורמת להחרפתה!! מחקרי הענק של פרופ' קמפבל, מומחה לביוכימיה של התזונה מאוניברסיטת קורנל, מוכיחים זאת מעל כל ספק. יתר על כן גם ההמלצות הרופסות והלא יעילות אינן נשמרות על ידי המטופלים ובפועל התזונה שלהם נשארת לקויה ומובילה להיווצרות ולהחרפת המחלה. הרפואה מציעה תרופות ותוספי סידן כדי לנסות ולעצור את ההתדרדרות במצב, אך העובדות מלמדות שברוב המקרים גישה זו לבדה איננה מובילה לשיפור משמעותי ומצב העצמות אף הולך ומחמיר. ההמלצה של הדיאטניות היא להגביר את צריכת החלב ומוצריו כדי לספק עוד סידן לגוף. מחקרי הענק של פרופ' קמפבל מוכיחים את ההיפיך - חלב ומוצריו גורמים לבריחת סידן ומחריפים את המחלה ואת השברים בעצמות. במחקר אפידימיולוגי שהקיף כ- 500 מיליון אנשים ובדק את מצב השברים בעצמות על 10 מדינות ובניהן ארה"ב נמצא שככל שעלתה צריכת החלב כך עלה שיעור השברים בצוואר הירך באותה המדינה. יתר על כן בארצות המזרח שבהם צריכת החלב נמוכה ביותר עד אפסית יש את שיעורי המחלה הנמוכים בעולם ושיעורי השברים הנמוכים בעולם.

יתר על כן מסתבר שהגברת צריכת הסידן לבדה איננה בהכרח הפתרון למחלה. במדינות שבהן צריכת הסידן נמוכה ביותר בהשוואה לצריכה בעולם המערבי מתגלה שיעור נמוך ביותר של שברים בעצמות שהינם תוצאה ישירה של מחלת האוסטיאופורוזיס.

גישה מדעית רחבה וכוללת לבעיית בריחת הסידן

על פי פרופ' קמפבל, ד"ר פורמן אנוכי ורבים אחרים המחלה ניתנת למניעה ולעצירה ואף לחזרה לאחור, אך רק בגישה שמבינה מה הסיבות האמיתיות למחלה ומדגישה אותן בפני החולים ובמקביל מציעה את הכלים המדעיים והמדויקים לתיקון המצב.  

בנוסף לתכשירי סידן מקובל להוסיף לטיפול בOP-  גם את ויטמין D.   אולם אצל החולים ב-   OP רמת המגנזיום נמוכה. זה מאופיין על ידי רמה נמוכה של אחת המטבוליטים של ויטמין D . כאשר רמות המגנזיום תקינות, גם תהליך ההיווצרות של ויטמין  Dתקין. צריכת מוצרים המעושרים בויטמין   D )תלוי בכמות הויטמין), מפחיתה את ספיגת המגנזיום. מצד שני, לקיחת ויטמין D ללא בקרה, גורמת להיפרקלצמיה (רמה גבוהה של סידן בדם), אשר לכשעצמה מסוכנת לבריאות.

למניעת OP חשובים גם הויטמינים 12B 6 ,B וחומצה פולית. הויטמינים הללו מסייעים להמרת חומצת אמינו מטיונין לציסטיאין. אם יש בהם מחסור כמות של הומוציסטיאין בדם עולה. ידוע שהומוציסטיאין ברמות גבוהות גורם למחלת לב כלילית ולטרשת עורקים (עקב הפרעה לאיחוי קולגן) ופגיעה במבנה העצם. חומצה פולית מפחיתה את כמות ההומוציסטיאין בדם בנוכחות של ויטמינים מקבוצת  B. ויטמין 12 Bונחושת מסייעים להפעלת אוסטיאובלסטים, תאים שבונים עצם. בהקשר לזה חשוב לזכור שלקטוז החלב (סוכר חלב) מעכב קליטת נחושת מהמזון.

ויטמין K מסייע ליצירת תאי עצם (אוסטיאוקלצין) וגורם למינרליזציה טובה. המינרל בורון הוא מינרל חשוב נוסף שמפעיל את ההורמון אסטרוגן ואת ויטמין D בכליות. נטילתו אצל נשים בתקופת הבלות מפחיתה את בריחת הסידן ומכפילה את יצירתו של - 17 בטא- אסטראדיאול (אסטרוגן).

אסטרוגנים צמחיים (פיטואסטרוגנים) טובים לשימוש למניעת OP אצל נשים. הם פועלים בדומה לאסטרוגן האנושי אך שיעור תופעות הלוואי מלקיחתם נמוך יותר.
נטילת סטרונציום מקלה על כאב בעצמות וגורמת לעלייה בצפיפות העצם. החומר מצוי בשיניים ובעצמות הגוף בריכוז גבוה.
על סמך המחקרים המוכיחים את הקשרים שצוינו ניתן לבחור תזונה אשר תורמת לבריאות עצמות מרבית ומונעת התפתחות של OP.

הפאתופיזיולוגיה של המחלה

מה הם הגורמים להתפתחותה של האוסטיאופורוזיס?

תחלופת הסידן ומינרלים אחרים בין העצמות לדם נמשכת כל החיים. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא רמת החומציות המשתנה של הדם. ככל שהתזונה עשירה יותר במינרלים גורמי חומציות כך רמת ה- PH של הדם תרד. כתוצאה מכך ישאף הגוף להחזיר את הבסיסיות לדם וימשוך מינרלים בסיסיים מהעצמות כדי לגרום להשבת האיזון לדם. המינרל הבסיסי העיקרי הנמשך מן העצמות הוא הסידן. חלק מהסידן שמגיע גם לכליות הולך לאיבוד בשתן ואיננו חוזר לדם וכך מאבד הגוף סידן בקביעות ולאורך כל החיים.

כבר לפני 95 שנה נעשה מחקר שהוכיח זאת. קבוצת סטודנטים חולקה לשניים וכל אחת קיבלה תפריט שונה לארוחת הצהריים. הקבוצה שלא ניזונה בתפריט היגייניסטי-בסיסי הפרישה בשתן 270% יותר סידן מהקבוצה שניזונה במזון טבעי ומלא. כלומר לתזונה הבסיסית יש חשיבות מכרעת בבריאות העצם וצפיפותה. בחלק מהמקרים, אך לא בכולם, הירידה בצפיפות העצם היא אכן תוצאה של מחסור בסידן זמין בתזונה. כאשר מרכיב הסידן בתזונה נמוך או חסר לאורך זמן, עלול להתחיל תהליך של הידלדלות העצם. תהליך זה של היחלשות העצמות עקב איבוד סידן מרקמותיהם נפוץ יותר בנשים מאשר בגברים, מתגבר בעיקר לאחר גיל האל-וסת ונמצא קשור באופן ישיר לעלייה בשיעור השברים בעצמות האגן של נשים.

שמונה גורמים עיקריים משפיעים על התפתחותו והאצתו של תהליך בריחת הסידן מהעצמות:

א. עודף חלבונים בתזונה שיוצרים רמת חומציות גבוהה בדם ומשיכת סידן מהעצמות.

ב. מיעוט סידן בתזונה.

ג. מחסור בפעילות גופנית בונת עצם (הליכה אינני משמעותית בבניית עצם).

ד. רמות לא תקינות של כמה הורמונים כולל הורמון המין הנשי (אסטרוגן).  

ה. מידת החשיפה לשמש ורמת ויטמין D בדם.

ו. רמות מינרלים ויסודות קורט שונים בדם.

ז. עישון.

ח. שתיית אלכוהול.

מה שברור הוא שמרבית האוכלוסייה אינה מקיימת את התנאים ההכרחיים לשמירה על מסת העצם. רובנו אוכלים מזון עשיר בחלבון, לא מפעילים את הגוף בצורה ששומרת על מסת העצם, ואוכלים מזון חסר בסידן, לצערנו על פי ההמלצות של דיאטניות ומומחי קופה"ח. ההמלצה הגורפת לצריכה היומית של סידן הינה -1500-800 מ"ג ביום, אבל תזונה שהיא טבעית ולא חומצית מפחיתה את הצורך בסידן כתוסף באופן משמעותי. יותר מזה, מוכח שעודף סידן גם הוא מזיק לגוף ומעודד תהליך של טרשת עורקים, יתר לחץ דם והתקפי לב. 

סיכום :

מחקריו של פרופ' קמפבל, מומחה לביוכימיה של התזונה, מוכיחים שגישה תזונתית שמורכבת מכמויות ענק של חלבון ויוצרת רמת חומציות גבוהה בדם גורמת לאיבוד סידן ושברים בעצמות. תוספת של סידן בגלולות לרוב איננה הפתרון לבעיה. שינוי התזונה לבסיסית הוא המפתח לשיקום. התזונה המומלצת לחולי אוסטיאופורוזיס מחריפה את תהליך הרס העצם משום שהיא מבוססת על רמות גבוהות של חלבון מהחי. במצב זה אין סיכוי לבלום את המחלה שלא לדבר על שיקום מסת העצם. התזונה שמציעה ההיגיינה הטבעית היא היחידה שמונעת חומציות גבוהה בדם ולכן גם מחזירה את נוזל הדם לאיזון המתבקש לבלימת המחלה. ראיתי זאת על מטופלות רבות. הבדיקות החדשות לצפיפות העצם הוכיחו זאת בבירור. הניסיון של רופאי ההיגיינה הטבעית מראה שכאשר מאמצים את כל ההמלצות כולל התזונה הטבעית באמת ניתן לבלום את המחלה ואף להגדיל בחזרה את מסת העצם, כמובן עד לגבולות מסוימים.