ילדים הם שמחה, אין ספק, גם ברגעים הקשים, אבל לגדל ילדים זה רחוק מלהיות פיקניק, בייחוד אם הילדים סובלים מבעיות התנהגות שפוגעות בילדים רבים, כמו הפרעות בעיות קשב וריכוז והיפראקטיביות.
בעיות קשב וריכוז ובעיות היפראקטיביות יכולות להופיע ביחד אצל ילד אחד, אך הן גם יכולות להופיע בנפרד. הרבה הורים חושבים שאם הילדים שלהם אנרגטיים מאוד או שדעתם מוסחת בקלות בעת השיעורים או בשעות הפנאי שלהם, אז כנראה יש להם בעיה. אבל, כשאכן סובלים מהפרעות אלה, הן פוגעות בכל תחום בחיים, החל מהלימודים וכלה במערכות יחסים ואינטראקציה עם אנשים. כדי להיחשב כמי שסובל באחת מהבעיות אלה צריך לעשות אבחון אצל רופא מומחה.
טיפול בהפרעות קשב וריכוז וטיפול בהיפראקטיביות כולל בעיקר נטילת תרופות שאמורות לדכא את התסמינים. בתחום הקשב והריכוז יש את אדרל, ריטלין, סטרטרה ופוקלין. המינונים של התרופות לשתי התופעות האלה צריכות להיות מותאמים לכל ילד באופן אישי, הכל בהתאם למידת החומרה של ההפרעה וההשפעה שיש לה על איכות החיים שלו.
הפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות נחשבות ללקויות, ובחלק ממוסדות החינוך אפשר לקבל "הקלות" לבחינות, שכן הן, ובעיקר ההפרעה הראשונה, מפריעות לתלמידים להתרכז ולתפקד כיתר התלמידים, מה שמפריע על הציונים שלהם.
להיות הורה לילד זה תמיד קשה, וכמעט לכל ילד יש לילות שהוא פשוט לא מצליח להירדם אז הוא מוציא מרץ בבית בשעות המאוחרות של הערב, מה שמטריד את מנוחת ההורים. תכפילו את התחושה הזו, ואולי תוכלו לתאר איך מרגישים הורים לילדים עם היפראקטיביות.
היפראקטיביות היא לא סתם תופעת "קוצים בתחת, או נדודי שינה שנגרמים בגלל אכילת מאכלים מסוכרים (אם כי זה אכן גורם לילדים להישאר ערנים הרבה מעבר לשעות השינה שלהם), וזוהי בעיה שגורמת לילדים להיות אובר-אנרגטיים בלי קשה לתזונה שלהם. ובניגוד לתפיסות ניאנדרטליות וחשוכות, הפרעות קשב וריכוז הן לא סתם מונח מקצועי שמנסה לתת מעטה לעצלנות של ילדים- בעבר לא היו מודעים לבעיה הזו, והרבה ילדים שסבלו ממנה אך לא ידעו מה היא היו מקבלים כל מיני סנקציות מהנהלת בית הספר במקום את העזרה שהם היו זקוקים לה.
אבל היום הרפואה מבינה את הבעיות האלה לעומקן ומציאה את הפתרונות הטובים ביותר כדי לעזור לילדים. יש הורים שמנסים לעזור לילדים בלי התרופות, מטעמי אידיאולוגיה. מה אפשר להגיד, שיהיה להם בהצלחה.