פיסורה אנאלית היא סדק ברקמה העדינה שבאזור פי הטבעת. הסדק הזה הנגרם בדרך כלל כתוצאה מפגיעה מכאנית, בדרך כלל מצואה קשה. הסדק כואב ועשוי להזדהם, לכן חשוב למצוא טיפול יעיל בפיסורה אנאלית בהקדם האפשרי. ננסה לבחון ולהשוות בין השיטות השונות של טיפול בפיסורה אנאלית.

ראשית כל, יש להבין את המונח טיפול יעיל בפיסורה. בדרך כלל, כאשר מדברים על יעילות של טיפול רפואי, מקובל למדוד אותו באחוזי הצלחה. בהתאם למדד הזה, טיפול יעיל לפיסורה הוא טיפול בו אחוזי ההצלחה הם הגבוהים ביותר. יחד עם זאת, יש לזכור שמערכת השיקולים לבחירת שיטת הריפוי היא רחבה יותר, וכוללת היבטים נוספים כגון: דרגת החומרה של המחלה, תופעות לוואי אפשריות, צורך באשפוז ותקופת החלמה, הפסד ימי עבודה, סיכונים, כאב ושיקולים נוספים.

קיימות מספר שיטות עיקריות לטיפול בפיסורה: משחות מיוחדות (כגון הנפדידין), הזרקת בוטוקס וניתוח פיסורה. מבחינת אחוזי הצלחה, הטיפול היעיל בפיסורה אנאלית הוא ניתוח. אחוזי ההצלחה שלו הם מעל ל- 80%, בהשוואה לכ- 70% בהזרקת בוטוקס וכ- 25% בטיפול משחתי. על פניו נראה שניתוח הוא התשובה האולטימטיבית. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון מספר היבטים והשלכות של בחירה כזאת.

ניתוח פיסורה אנאלית הוא התערבות כירורגית פולשנית, אשר דורשת אשפוז בבית חולים למשך יומיים או שלושה, הרדמה מלאה, ותקופת החלמה ושיקום ממושכת יחסית. הניתוח לא מומלץ לנשים ששוקלות ללדת בעתיד, לילדים ולקשישים. בנוסף לכך, קיים סיכוי לחזרת הפיסורה בעתיד. בנוסף לכך, בחלק מהמקרים ניתוח פיסורה מביא לחוסר שליטה על הסוגרים.

הזרקת בוטוקס נחשבת לטיפול יעיל בפיסורה, כי אחוזי ההצלחה שלו מתקרבים לזה של הניתוח. הזרקת הבוטוקס משתקת את השריר למשך כשלושה חודשים, ובתחום זו מחלים הפצע. הטיפול אינו מתאים לנשים בהריון. בנוסף, יש להתחשב בתופעות הלוואי בזמן השפעת הבוטוקס : חולשה כללית, דליפת גזים וכדומה.

טיפול משחתי אינו מצטיין באחוזי הצלחה, אך אינו דורש התערבות פולשנית, תופעות הלוואי בו נדירות ולא חמורות. נראה שטיפול כזה מתאים לשלבים הראשונים של המחלה.

ניתן לומר שהטיפול היעיל בפיסורה אנאלית הוא מניעתה. הרגלי אכילה נכונה ואורח חיים בריא מונעים ברוב המקרים את הופעת הבעיה ואת הצורך לבחון ולהשוות בין הטיפולים השונים, אשר אינם מונעים את חזרת המחלה.