בשונה מהסגולות והשימושים הרבים המיוחסים לו כיום, נסיבות גילויו של חומר הפלא בוטוקס, נקשרו דווקא בחקר של מחלה וגילויו של אחד הרעלנים הקטלניים ביותר עבור האדם. היה זה בתחילת המאה ה- 19 כאשר קבוצת חוקרים באנגליה הצליחו לבודד את הרעלן בוטולינום טוקסין ולהצביע עליו כגורם למחלת שרירים ששמה "בוטוליזם". היום, דומה שדווקא מקורותיו המפוקפקים של הבוטוקס מעידים על היכולת האנושית להשתמש בתבונה על מנת להפיק את מירב התועלת מהסביבה. אותו בוטוקס אשר נמצא כגורם למחלה אז, משמש תרופה שעל בטיחותה אין עוררין היום.

לרובנו נקשר בוטוקס כיום בראש ובראשונה ליישומו ברפואה האסתטית, וליתר דיוק מילוי שפתיים והעלמת קמטים. האמת היא שיישומיו הרפואיים של אותו "רעלן" חורגים הרבה מעבר לרפואה אסתטית בלבד.בוטוקס מסייע מאז תחילת השימוש המודרני בו בארצות הברית של שנות השבעים ועד היום גם לטיפול במיגרנות קשות, הזעת יתר, הרגעה ומיתון של עיוותי שרירים לא רצוניים הנגרמים בדרך כלל מטראומה לאחר שבץ, אירוע לב או מהשפעתה של מחלת הפרקינסון הידועה לשמצה - ורשימת המקרים בהם ניתן טיפול באמצעות בוטוקס עוד ארוכה.התבססות זו של החומר שבתחילה זוהה כרעלן, כתרופה הבטוחה לשימוש במגוון של מצבים רפואיים, כמו גם לטיפולי אסתטיקה כמובן, היא העילה המצדיקה את הצמדת הכינוי חומר פלא למילה בוטוקס.

העניין פשוט למדיי. הרעלן בוטולינום טוקסין, או בוטוקס, נצמד לסינפסה שהיא בעצם מעין תחנת ממסר במערכת העצבים, ומשבש את פעולתה. שיבוש זה, כאשר הוא מתרחש בשריר, מביא לניוונו. לאחר הבנת עקרון בסיסי זה בפעולתו של הבוטוקס, קל להבין את ההיגיון מאחורי הרעיון להחדרתו לשריר פעיל יתר על המידה, במצבים כמו אלו שצוינו קודם. הבנת העיקרון של פעולת ניוון השרירים, גם מבהירה את אופן פעולתו של חומר הפלא בתחום האסתטיקה. בטיפול בקמטים בפנים למשל, בניגוד לתפיסה הרווחת, אין הזרקת בוטוקס ממלאת את הקמטים. ההזרקה מנוונת את שרירי ההבעה הסמוכים לקמטים בדיוק במידה הנחוצה להמשך השימוש בהם ללא כל תופעת לוואי מלבד כמובן – העלמת הקמטים.כל זאת מתאפשר שכן קמטים רבים הינם למעשה "קמטי הבעה" הנוצרים ומתוחזקים על ידי שימוש בשרירי הפנים. ליעילות הטיפול הבטוח של בוטוקס בקמטים עדויות רבות, כך גם לגבי מידת בטיחות השימוש בו במצבים רפואיים אקוטיים יותר. חומר פלא בהחלט.