העולם בו המדינות המפותחות חיות בתקופה האחרונה הוא עולם טכנולוגי, כאשר ההתפתחות המואצת ביותר היא בתחום של מידע ותקשורת. אמצעים להשגת מידע ומהירות העברתו משנים את אורח חיינו, במיוחד במספר תחומים. כך, למשל, אין ספק שטכנולוגיה ולמידה קשורות אחת לשניה באופן הדוק ביותר, וניתן לראות זאת באופן בו לומדים פעוטות וילדים כיום.
בדרך כלל, פעוט מתחיל ללכת ולומר מילים בודדות בגיל שנה. מיומנויות של שליטה בתוכנות מחשב נרכשו בעבר בגיל מבוגר הרבה יותר – בחטיבת ביניים או בתיכון. כיום, תינוקות ופעוטות שולטים באפליקציות לטאבלטים ולטלפונים חכמים באופן חופשי עוד לפני שעושים את צעדם הראשון. פעוטות יודעים לנהל שיחות ועידה בסקייפ לפני שלומדים להרכיב משפטים שלמים. משחקי מחשב שובים את ליבם מגיל צעיר. ניתן לומר שמה שקובע במידה רבה את תכני הלימוד של הילדים הקטנים זה הטכנולוגיה, ולמידה נכרכת אחריה.
האם טכנולוגיה ולמידה מתקדמות בקצב אחיד? ככל הנראה התשובה היא לא. הורים רבים עדים לתופעה בה ילדים מגיל בית ספר יסודי הופכים למשתמשי אינטרנט פעילים, פותחים חשבונות ברשתות חברתיות, מתקשרים דרך המסנג'ר ומעתיקים תכנים מויקיפדיה. אין זה מביא בהכרח להצלחה בתחום הלימודי. נראה שרמת התבונה הנדרשת להפעלת אפליקציות חדשניות במחשב היא נמוכה מאוד, מכיוון שמפתחי האפליקציות השונות הופכים אותן לקלות ולידידותיות.
על ההורים של היום להבין שיכולות קוגניטיביות מתפחות תוך כדי התגברות על אתגרים אינטלקטואליים. טכנולוגיות חדישות אינן מכוונות לפיתוח היכולות שלנו, אלא להורדת סף הדרישות מהמשתמשים. ניתן לומר שנכון להיום טכנולוגיה ולמידה קשורות באופן כזה שככל שהטכנולוגיה הופכת למורכבת יותר, הצורך בלמידה יורד, והפוטנציאל הקוגניטיבי שלנו מתפתח פחות. לכן מומלץ לכוון את הילדים, להסביר להם את יתרונותיו של האינטרנט כמקור מידע בלתי נדלה, ואת אופן איתור המידע וסינונו.
לסיכום, טכנולוגיה ולמידה הם שני נושאים שנתונים בתקופה האחרונה לשינויים רבים. התפתחותם של כלי התקשורת מאפשרים למידה מקוונת מרחוק, תוך ניצול ממשקים מיוחדים שמחליפים את ההוראה הפרונטלית המסורתית. חשוב לא להסחף בחידושים הטכנולוגיים המסחררים ולזכור שמנגנון הלמידה הפסיכולוגי והפיזיולוגי של בני האדם נשאר כפי שהיה.