פרופסור ויליאם אולסר גילה בשנת 1888 את שיתוק המוחין. שיתוק מוחין זהו מכלול של הפרעות ניורולוגיות הגורמות לנכות וקושי בתפקודים המוטורים השונים ברמת קושי שונה.

הנכות נגרמת כתוצאה מפגיעה במוח, בין אם היא התרחשה במהלך הלידה או בזמן הקצר שלאחריה. למרות מחקרים רבים שנעשו בעולם, עד היום לא נמצאה תרופה לשיתוק המוחין וילד שחולה במחלה ישא אותה עימו עד לסוף חייו.

הטיפול בילד החולה בשיתוק מוחין איננו טיפול קל. כפי שציינו קודם, ילד החולה במחלה יהיה בעל נכות בדרגת קושי שונה החל מנכות ביד אחת או רגל אחת ועד לשיתוק בכל הגפיים העליונות והתחתונות, והם יסבלו לרוב גם מבעיות ראיה, שמיעה או דיבור. יחד עם השיתוק מתלווים למחלה עוד סימפטומים נוספים כמו בעיות בשיווי משקל של הילד, בעיות בקוארדינציה, התקפי אפילפסיה, בעיות במערכת הנשימה ועוד.

ילד החולה במחלת שיתוק מוחין מצריך טיפול במספר מסגרות שונות ומעבר לטיפול הרפואי המקצועי כמו רופא ילדים, רופא עיניים, רופא שיניים ועוד, יזדקק הילד לטיפול תומך נוסף  על ידי אנשי מקצוע כגון פיזיוטרפיסטים, קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק. הטיפול הזה יתייחס לכל הצרכים של הילד ושל משפחתו כגון הצרכים החברתיים, הפיזים, הרגשיים והחברתיים. לאנשי המקצוע שיטפלו בילד יש מספר גישות שונות לטיפול בו וכל אחד מהם יבחר ככל הנראה בגישה המתאימה לילד ביותר.

מאחר ותחומים אלה אינם תחומים המוכרים לכל אדם, נכיר את תחומי הטיפול של אנשי המקצוע שדברנו עליהם קודם:

ריפוי בעיסוק: תחום הטיפול של המרפא בעיסוק יתמקד בטיפול בתחומים הבאים:

1. פיתוח מיומנות סביבתית: המרפא בעיסוק יטפל בשיפור יכולת המשחק של הילד, טיפוח תחביבים ודברים נוספים אותם הילד אוהב לעשות.

2. פיתוח מיומנות תפקודית: המרפא בעיסוק יפתח מיומנויות יומיומיות כגון היכולת להתלבש, להסתרק, להתקלח, לאכול, לשתות ועוד.

3. פיתוח מיומנות לקידום הילד: המרפא בעיסוק יפתח מיומנויות חשיבה שיכולות לקדם את יכולת הלימוד של הילד תוך עזרה ותמיכה בפתרון בעיות.

פיזיותרפיה: תחום הטיפול של הפיזיותרפיסט יתמקד בשיקום ושיפור התפקוד בחיי היומיום של הילד על מנת לפתח אצלו עצמאות תפקודית מקסימלית, כל זאת כמובן בהתאם לגילו ולרמת המוגבלות שלו ולכן הטיפול בו יתמקד בשלוש מערכות בגוף: מערכת העצבים, השרירים והשלד.

קלינאי תקשורת: תפקידו של קלינאי התקשורת הוא לטפל ולהתמודד עם בעיות התקשורת אצל המטופל, לכן אצל ילד החולה בשיתוק מוחין ראשית יהיה על הקלינאי צורך לזהות את הלקות הקיימת ואז יוכל להתחיל ולטפל בתשורת המילולית של הילד. הקלינאי ינסה לפתח את יכולת הגיית המילים בצורה הטובה ביותר שניתן על מנת שהילד יובן ככל האפשר לסביבה.

לסיכום, שיתוק מוחין זוהי מחלה המצריכה טיפול אינטנסיבי הן מבחינת המשפחה והן מבחינת הגופים התומכים הסובבים אותה. חשוב לדעת כי ישנו טיפול מקל למחלה על מנת להפוך את חיי הילד ומשפחתו לחיים קלים יותר.

***

מוגש בחסות ביונס - החופש לנוע. המערכות המתקדמות בעולם לשיקום התנועה