"אנשים הורגים אנשים בסרטים כל הזמן, אבל הסיבה שעושים את הסרטים האלו היא ש–%99.9 מהקהל לא מסוגלים לזה בשום פנים ואופן. ואם כל כך קשה להרוג מישהו אחר, מישהו שיש לך כל סיבה בעולם לרצות בחורבנו, אפשר רק לשער כמה קשה להצליח להרוג את עצמך."

להלן קטע המציג את אחד ההיבטים של פרויקט מחקר טרור המתאבדים, שתוצאותיו מגובשות בימים אלו על ידי פרופסור גדעון ארן, לספר חדש.

גבול נוסף נחצה ומיטשטש בפיגוע הט”מ, זהו הגבול המהותי ביותר שבין תוקפן לקורבן. לא רק שגופות הטרוריסט וקהל המטרה שלו מתערבבים ומתחברים. הטרוריסט עצמו הוא קורבן של תוקפנותו, וכמו כן הוא רואה עצמו ונתפש על-ידי קהילתו כקורבן השליטה הישראלית בשטחים, ואפשר אולי להוסיף שהוא גם קורבן של תרבות המוות אותה הוא מייצג ושל ארגוני הטרור ששלחוהו למוות ידוע מראש. מצד שני, הישראלים, הקורבנות של הטרור הם התוקפנים, לפחות לשיטת הפלסטינאים. בין הצדדים לקונפליקט מתפתחת תחרות (one-upmanship) מי יותר קורבן ממשנהו, מיהו הקורבן האולטימטיבי (תופעה מוכרת מכל מיני הקשרים פוליטיים ואחרים). בזירת הט"מ מתפתחת אתיקה של קוֹרבניוּת (victimhood) וכפי שנרמז בפתיחה, הקורבניות נחשבת סגולה ומקנה עליונות וכן הרשאה לתוקפנות.

לקריאת המאמר המלא לחצו פרופסור גדעון ארן

גדעון ארן הוא פרופ' לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. חוקר ומרצה בנושאי דת, מצד אחד, ובנושא הקיצוניות, מצד שני,  ובעיקר הוא מתמחה  בחקר הקשר שבין השתיים, בישראל, ביהדות העבר וההווה, ובהקשרים השוואתיים. מחקריו מתבססים בעיקר על עבודת שדה. בשנים האחרונות פרסם ספרים ומאמרים על פנדמנטליזם, כתות ותנועות רדיקליות, אלימות דתית, טרור. מסיים בימים אלה כתיבת מונוגרפיה על טרור המתאבדים במזה"ת.
צרו קשר עם פרופ' גדעון ארן:
דוא"ל: [email protected]
במשרד - 02-5883331
בבית- 02-5345801
פקס במשרד -  02-5324339