יש לי חברה שפתאום , באמצע החיים , באמצע העבודה, באמצע המשרד התחילה לבכות; בכתה ובכתה ,עד שהיה ברור לכולם שהאשה שניהלה משרד, גידלה שלושה ילדים, בישלה,אפתה וגם טיפלה בבעיות האבטלה של בעלה ( מבנק הפועלים ) התמוטטה.
הוחלט ללכת לרופא, שהפנה אותה לפסיכיאטר. הוציאו את ספר קופ"ח ( לא חשוב איזה) והתחילו לצלצל לפסיכיאטרים בכל איזור תל אביב.
בעלה דיבר: "אשתי…אה…התמוטטה…בוכה….אפשר לבוא?"
המזכירה (בדרך כלל אשתו של הפסיכיאטר,שמתם לב לתופעת נשים של רופאים בתפקידי מזכירות, מישהוא מוכן לבדוק את זה? ) : "יש לנו תור ליוני 2006..יום שלישי..."
הבעל:"זה עוד חצי שנה…" בקול חלוש (הרגיש מבוייש לדבר בכלל עם מזכירה של פסיכיאטר שלא יחשבו שהוא פסיכי)
מזכירה: (באסרטיביות) "רוצה ביוני 25 בשעה 8?"
הבעל לאשתו :"יש לה תור ביוני…" האשה געתה בבכי, עיניה כבר התרוצצו בחוריהן- התקף חרדה אקוטי פלוס דכאון כרוני מתמשך שאיש לא ידע על קיומו קודם לכן.
הבעל סגר את הטלפון ועבר לפסיכיאטר הבא : " הוא יצא לחופש! יחזור בעוד שבועיים" – אמרה המזכירה האסרטיבית (הן כולן מגעילות בכוונה, לא לתת לפסיכים פתחון פה).
וכך עבר על כל הרשימה. התברר לו שפסיכיאטרים יוצאים הרבה לחופשות (?)
ואלה שעונים לטלפון מלאים עד אפס מקום,
כי הם היחידים שנשארו בעיר בחודשים מרץ אפריל יוני יולי אוגוסט.
בשלב זה הבעל החל לכעוס.( אשתו כבר דבוקה הרמטית לזרוע ימין שלו ממלמלת
בפחד והוא לא מסוגל להבין על מה היא מדברת.)
הוא הגיע בתחקיר לאיזה מרכז פסיכיאטרי ביפו " מה זה?!! הרי פסיכיאטרים נועדו לשעת חרום! הרי הבן אדם יכול לתלות את עצמו עד שהוא ישיג מישהוא...!"
הוא קיבל סוף סוף מספר טלפון לפסיכיאטר שיכול לקבל אותם עכשיו.
ישבו אצל דוקטור x שנראה לגמרי הרוס מהחיים. הסבירו, הוא את שלו והיא בכתה. הדוקטור בהה, ורשם. והבעל לקח את המרשם ורץ מיד לבית המרקחת .
היא לקחה את הכדורים.
אחרי שבועיים, החלה לחייך, חזרה לעבודה
לפעמים אפילו שרה תוך כדי הנהלת החשבונות . (היא מנהלת חשבונות)
ואחרי חודשיים לא רק חייכה ושרה, היא לא סתמה את הפה.
היא דיברה ודיברה ופתאום יצאה לקניות מרחיקות לכת, בגדים,מאכלים, סתם דברים משונים והחשבונות תפחו ותפחו.
היא גם לא ישנה, ועכשיו לקחה כדורי שינה, הבעל החל להיות מודאג, האוברדרפט התעצם .
ושוב חזרו לדוקטור x שהקשיב ,שרוף, מיואש מהחיים ,עד שהגיעו לקניות.
עיניו אורו והוא פלט :" מאניה דיפרסיה!" - "ליתיום!" הוא רשם במהירות.
הבעל, לא פרייר, פתאום נעצר...ליתיום ? באיזה סרט הם ראו את זה? אולי כדאי לשאול את הבן דוד הגיניקולוג שבטח מבין בתרופות פסיכיאטריות..."ליתיום?!!" שאג הבן דוד "מאניה דיפרסיה?!! השתגעתם?!
בשלב הזה, הבעל, לא אדיוט, החליט להכנס לאינטרנט ולשאול על "מאניה דיפרסיה וליתיום ("מאניה דיפרסיה" הפרעה דו קוטבית- עולים ויורדים במצבי הרוח, בגדול. הירידות יכולות להגיע להתאבדות והעליות להליכה על גגות וקניית דירות בלי כסף.)
בנתיים האשה התעוררה וזרקה את כל הכדורים לכל הרוחות "אני יוצאת לחופש! אני נוסעת להודו! תסתדרו בלעדי!"
טרקה את הדלת אחריה ונעלמה אל מבואות שדה התעופה בן גוריון, הבעל המובטל נבלע לתוך האינטרנט גילה את עולמות הנפש הרגישה והחליט לעשות הסבה מקצועית. הוא ישב מול דוקטור X הפעם לבדו, גילה בקיאות בחומר
ואישפז את עצמו למחרת בגהה.
פסיכיאטרים אוהבים כדורים...הם גם מבלים ( כמו שאר הרופאים) בכל מיני כנסים של חברות כדורים עם מלון לילדים ולאשה ועם הטבות שונות ומדליקות כדי " שידחפו" כדור זה או אחר. (לא כ ו לם ...הרבה)
2. לא יכול להיות שמערכת העצבים העדינה והאינדיווידואליסטית של כולנו דומה ולכן
לא כל כדור מתאים לכל אדם . פרוזאק או סרוקסט לא מתאים ל כ ו לם ...
3. כמרפאה ברפואה הסינית אני ממליצה קודם כל לפנות לרפואה הסינית, פורמולות צמחי מרפא ודיקור עוזרים מאוד להתקפי חרדה ודכאון, במידה ולא יעזרו, או אז פנו לרפואה המערבית, למה להכניס כימיה לגופכם ולסבול מתופעות לואי שונות כשיש אלטרנטיבה
טבעית ואפקטיבית?
יעל שטרן lic acu hebs רפואה סינית.
כתובת:צפון תל אביב טל:0525409866