....................................

          תעשיית קרנות הגידור (Hedge funds ) היא אפיק ההשקעה הצומח ביותר בעולם. על פי    נתוניHedge Fund Research  , היקף הנכסים הגלובאלי של תעשייה זו מתקרב ל-1.4 טריליון דולר. להערכות  מומחים, צפוי קצב גידול שנתי של 15%-20% בהיקף הנכסים המנוהלים על ידי קרנות הגידור בשנים הקרובות.

עם זאת, כאשר אנו מדפדפים בעיתונים הכלכליים, יוצא לנו להיתקל במושג "קרנות גידור" בעיקר בהקשרים שליליים. זה החל ב-1998, כאשר קרן LTCM קרסה וכמעט גרמה להתמוטטות המערכת הפיננסית המערבית בשל חובותיה העצומים לבנקים, והמשיך עם קריסתה של קרן Amaranth , שביצעה הימור כושל על הגז הטבעי והפסידה 6.5 מיליארד דולר תוך פחות מחודש. קריסתן של קרנות הגידור לא פסחה על ישראל, כאשר קרן "אינטגרל", שנוהלה על-ידי אדריאן דווידסקו, פשטה את הרגל בשנה האחרונה.

מדוע קרנות גידור מקושרות בעיקר עם קטסטרופות פיננסיות? האם אמנם מדובר במכשיר פיננסי מסוכן? יצאנו לשאול כמה מהפעילים בענף קרנות הגידור בישראל:

רמז בן-דבר, מנהל ושותף בקרן הגידור "טופז" מקבוצת דש-איפקס, אומר כי בעולם יש יותר מ-10,000 קרנות גידור. "נפילה של קרן אחת מתוך 10,000 קרנות בתוך כשנתיים – זהו אירוע נקודתי שבפירוש אינו מאפיין את השוק. למרות הקטסטרופות שקרו לאחרונה – ניתן לומר שקרן גידור היא ההשקעה הכי יציבה שיש. בקרנות הגידור יש מנגנוני בקרה רבים שתפקידם להגן על המשקיעים: מנהל ההשקעות של הקרן, הבקר, רואה החשבון והנאמן. אחד הדברים החשובים בקרנות הגידור הוא מנגנון ניהול הסיכונים והבקרה עליהם. אם יש מספיק רבדים של בקרה, ומערכת ניהול הסיכונים טובה – אין שום סיבה שהקרן תקרוס", הוא מדגיש.

יו"ר חברת פריוריטי, עודד קוריצ'ונר, אומר כי למרות התדמית השלילית שנוצרה לקרנות הגידור, עדיין ההשקעה באפיק זה הרבה פחות  מסוכנת והרבה פחות תנודתית מאשר השקעה לא מגודרת במניות. "ב-10 השנים האחרונות ראינו רק 10 קרנות גידור שקרסו בכל העולם. לעומת זאת, אם נבדוק את מספר המניות שהתרסקו - נראה כי מדובר במספר גבוה בהרבה", הוא אומר. לדבריו, הקרנות שהתרסקו לקחו על עצמן סיכונים לא מבוקרים,  בשל הלחץ שנוצר עליהם לעמוד ביעדי התשואה שהציבו למשקיעים.

 רון סנטור, שותף ומנהל בקרנות הגידור "ספרה" מקבוצת שרם, פודים קלנר, מתנגד בתוקף לסטיגמה השלילית שנוצרה לקרנות הגידור: "לא ניתן לקחת מקרים בודדים ולהסיק מתוכם על ענף הגידור כולו. תעשיית קרנות הגידור מגוונת מאוד ואינה הומוגנית. ישנם סוגים שונים של קרנות, כאשר כל קרן נוקטת באסטרטגיות שונות לחלוטין. לומר שכל ענף הגידור מסוכן - זוהי הכללה גסה מאוד", הוא מדגיש.

יוסי שוסמן, שותף ומנהל בקרן הגידור "תטא" מקבוצת אפסילון, אומר כי כמו בכל ענף, גם בקרנות הגידור ראינו כמה קרנות שקרסו או ספגו הפסדים כבדים. "עם זאת, לא ניתן לומר שמדובר בתופעה בסדר גודל סקטוריאלי. עדות לכך היא שעדיין אין כמעט רגולציה בענף. אם אכן היה משבר בקנה מידה סקטוריאלי – סביר להניח שהרגולטורים בארה"ב היו מגבירים את הפיקוח על קרנות הגידור. ואולם, בשנים האחרונות לא ראינו אירועים חריגים בקנה מידה רציני שהעירו את הרגולטורים".

חלק מקרנות הגידור משתמשות באסטרטגיות ייחודיות ומתוחכמות לצורך ניהול השקעותיהן. אסטרטגיות אלו נבנות באמצעות אלגוריתמים מתמטיים וסטטיסטיים מורכבים (הנדסה פיננסית). תוך אמידה מתמדת של רמות התשואה והסיכון הנגזרים מביצוע ההשקעות.

        הכוונה של חלק מהאסטרטגיות בהן נוקטות קרנות הגידור היא להבטיח שהתשואה המתקבלת תהיה בלתי תלויה בתנודתיות השווקים הפיננסיים.

בשל מורכבות הניהול, התגמול למנהלי קרנות הגידור גבוה משמעותית מהתגמול למנהלי קרנות הנאמנות. התגמול מתחלק ל-2: דמי ניהול רגילים - הנעים בד"כ סביב ה-1%- 2% מהיקף נכסי הקרן, והתמריצים - המתקבלים כאחוז מהרווח המושג מעבר לרף שנקבע (בד"כ 20% ). קרנות שביצועיהן נחשבים טובים במיוחד גובות תשלומי תמריץ של עד 50%.

יוסי שוסמן מקרן תטא, מסביר כי קרנות הגידור מנסות לייצר תשואה חיובית למשקיעים – ללא תלות במצב השוק, כלומר לייצר תשואה אבסולוטית גבוהה ככל האפשר עם קורלציה קטנה לתשואת השוק. לצורך ההסבר נעזר שוסמן בנוסחא בסיסית מתחום המימון:

Y = α+ βx

הפרמטרים בנוסחה הם:

 = תשואת קרן הגידורy

 = תשואת שוק הייחוס (למשל, תשואת מדד תל-אביב 100)x

 =רמת המתאם (הקורלציה) בין תשואת השוק לתשואת קרן הגידור  β

= התשואה האבסולוטית של קרן הגידור, שאינה תלויה כלל במצב השוק. זוהי התשואה α שמתקבלת  כאשר תשואת השוק היא אפס.

לדברי שוסמן, המטרה של קרנות הגידור היא לייצר "אלפא" גבוה ו"ביתא" נמוך ככל האפשר (ביתא השואף לאפס). כלומר: המטרה היא לייצר תשואה אבסולוטית גבוהה ככל האפשר, שאינה תלויה בביצועי השוק, עם מתאם נמוך ביותר לתשואת השוק. זאת, בניגוד לקרנות הנאמנות, שרמת הקורלציה שלהן לשוק היא גבוהה מאוד. "באמצעות שימוש באסטרטגיות מתוחכמות ולא שגרתיות - ניתן להפחית את הקורלציה עם השוק", הוא מסביר.

"בימים אלו, כאשר שוק המניות שובר שיאים חדשים מדי יום, קשה לקרנות הגידור להשיג תשואה עודפת על השוק. ב-3 השנים האחרונות השוק עלה כמעט ברציפות, וכמעט כל מי שזרק אבן בשוק - עשה תשואה יפה. כשהגאות בשוק תיפסק – ביצועי קרנות הגידור יבלטו לטובה בצורה ניכרת", הוא מדגיש.

האסטרטגיה העיקרית

האסטרטגיה המסורתית והבולטת ביותר בתעשיית הגידור היא "לונג-שורט אקוויטי"

Long/Short equity

 זוהי האסטרטגיה בה נוקטות קרנות הגידור מבית ספרה. רון סנטור, המשמש שותף מנהל בקרנות, מסביר כי קרנות ספרה, הנחשבות לגדולות ביותר בישראל מבחינת היקף הנכסים, מבצעות אסטרטגיות "לונג-שורט" על מניות של חברות ישראליות:

"דוגמה לאסטרטגיה כזו היא רכישת מניה מסוימת, ובמקביל ביצוע פעולת "שורט" (מכירה בחסר) על מניה אחרת או על המדד אליו שייכת המניה. פעולת ה"שורט" מתבצעת באמצעות השאלה של מניות או תעודות סל, בכפוף לביטחונות הנדרשים. כך לדוגמה, אם אנו מאמינים במניית בנק הפועלים לטווח הארוך, אבל אנו רוצים לנטרל את סיכון השוק, נקנה את מניית הפועלים ונמכור בחסר את מדד מניות הבנקים, או לחלופין, את מניית בנק לאומי.

"יש כמה וריאציות של אסטרטגיית "לונג-שורט": יש קרנות שיש להן נטייה ל'לונג', כלומר, מרכיב ה'לונג' אצלן גדול ממרכיב ה'שורט'. לעומתן יש קרנות 'מרקט ניוטרל', בהן מרכיב ה'לונג' זהה למרכיב ה'שורט', כלומר, תשואת השוק מנוטרלת מתשואת הקרן. לדוגמה: אם יש לי תיק של 10 מיליון דולר - אני אשקיע 10 מיליון במניות מסוימות – ובמקביל אעשה 'שורט'  בהיקף של 10 מיליון על מניות אחרות. כך אני יוצר מצב של חשיפה ניטרלית לשוק המניות. בעגה המקצועית מצב זה מכונה "חשיפה של 200%", מכיוון ש-100% מהתיק הוא ב'לונג' ו-100% ב'שורט'. סטיית התקן של התשואות בקרנות אלו יורדת באופן ניכר, לכמחצית מסטיית התקן של שוק המניות.

הניצנים של קרנות הגידור בישראל החלו ב-2001 בקבוצת שרם פודים קלנר - עוד לפני הקמת קרנות ספרה. עם זאת, הצמיחה המאסיבית בענף חלה בעיקר בשנתיים האחרונות. רמז בן-דבר, מנהל קרן הגידור טופז, מעריך כי סך הנכסים המנוהלים בקרנות הגידור בישראל מסתכם בכ-400 מיליון דולר. "עד לפני כשנה וחצי היו בישראל 5 קרנות בלבד, אולם כיום יש לפחות 12 קרנות פעילות ועוד 2-3 קרנות בצנרת, שנמצאות בשלבי גיוס הון ועתידות להתחיל לפעול בקרוב. בגדול, ניתן לומר שבכל רבעון קמה בישראל קרן גידור חדשה", הוא אומר.

מדוע דווקא עכשיו חלה צמיחה מאסיבית בתעשיית הגידור הישראלית? בן-דבר מסביר כי אחת הסיבות לכך היא צמיחתו של ענף הגידור בעולם, שחלחלה גם לשוק הישראלי. "בנוסף לכך, על-מנת לנהל קרן גידור יש צורך בכוח אדם מקצועי מאוד בתחומי המימון וההנדסה הפיננסית. רק בעשור האחרון התגבש כאן קאדר של אנשים שהתמקצעו בתחומים אלה", אומר בן-דבר.

רון סנטור מקרן ספירה סבור כי צמיחת ענף הגידור בארץ נובעת מההתפתחות המואצת של המכשירים הפיננסיים הנדרשים בענף: "אין מה להשוות את הכלים שיש לנו כיום - לעומת הכלים שהיו כאן לפני כשנתיים. תחום ה'שורט' מאוד התפתח בישראל: כל מכניזם ההשאלות, שמאפשר השאלת נכסים ומכירתם בחסר, הפך לנפוץ הרבה יותר. בנוסף, התפתחותה המואצת של תעשיית תעודות הסל הנסחרות בבורסה מאפשרת לבצע פעולות 'שורט' על תעודות הסל של המדדים המובילים.

"כמו כן, שוק האופציות בתל אביב מאוד התפתח מבחינת רמת הנזילות, הגמישות, היכולת לסחור בהיקפים גדולים, העמלות והמרווחים בין מחירי הקנייה והמכירה", הוא מסביר. עם זאת, סנטור סבור כי תחום הגידור בארץ עדיין נמצא בחיתוליו: "מדובר בענף הנמצא בהתהוות. בתחום הגידור אנו עדיין נמצאים בפיגור של 10-15 שנה אחרי ארה"ב ואירופה. עד שלא תהיה בענף מסה קריטית של לפחות מיליארד דולר – לא נוכל לקרוא לזה 'תעשייה'", אומר סנטור.

תיק השקעות מודרני

"בשנתיים האחרונות נכנסו קופות הגמל, חברות הביטוח וקרנות הפנסיה להשקעה בקרנות גידור. תיקי ההשקעות שלהם עדיין חשופים בשיעורים נמוכים של 1%-3% בלבד לקרנות גידור – אולם ניתן לומר שהם ביצעו מהפיכה רצינית בכל הנוגע להשקעה בקרנות גידור ובהשקעות אלטרנטיביות אחרות. כיום אין בישראל משקיע מוסדי שאינו משקיע, או שאינו שוקל להשקיע בקרנות גידור. עם זאת חשוב להדגיש כי בכל העולם ענף הגידור אינו פתוח לציבור הרחב - אלא רק למשקיעים מקצועיים ומתוחכמים, בעלי הון עצמי גבוה". לדבריו, כל משקיע צריך לבחור את קרן הגידור שמתאימה לצרכים הספציפיים שלו.

לדברי ברית, תיקי ההשקעות המודרניים כוללים הן השקעות מסורתיות והן השקעות אלטרנטיביות, שהמתאם שלהן לתיק ההשקעות המסורתי הוא נמוך. בין ההשקעות האלטרנטיביות ניתן למנות גם השקעה בנדל"ן, קרנות נדל"ן (ריט), קרנות השקעה פרטיות (פרייבט אקוויטי פאנד), וסחורות (קומודיטיז). "ברגע שנפזר את התיק הן בהשקעות מסורתיות והן בהשקעות אלטרנטיביות – התיק יהיה יעיל יותר, כלומר הסיכון שלו ירד ביחס לתשואה. "כל משקיע צריך למצוא את השילוב האופטימלי של הנכסים, שבאמצעותם יבנה את התיק היעיל ביותר עבורו", הוא מדגיש.

זוהר גודס, שותף ומנהל בקרן הגידור "הנף האדמונית" מקבוצת חיסונים פיננסיים, סבור כי קרנות הגידור יהוו תחליף מהותי לתעשיית קרנות הנאמנות וניהול התיקים – בעיקר בפלח העליון של האוכלוסייה. "כיום קרנות הגידור הישראליות נהנות מהיעדר רגולציות, מה שמאפשר להן לפעול באופן גמיש ביותר. ואולם, ברגע שענף הגידור יתבסס ויגיע למסה קריטית – ייכנסו אליו רגולציות, כפי שקרה בארה"ב.  כך למשל, קרנות הגידור בישראל אינן מוגבלות בפעילות המכירה בחסר ('שורט') – אולם בארה"ב קיימות מגבלות על פעילות ה'שורט', שמגדילה את רמת המינוף ואת סיכוני האשראי של קרנות הגידור", הוא מציין.

נתונים לגבי קרנות גידור נבחרות הפועלות בישראל

אסטרטגיות ההשקעה העיקריות של קרנות הגידור