מאת אלונה קורן

'נרות יפאנים', 'טיקים', 'מתנדים', 'תבניות צ'ארטיסטיות' , 'תיקון פיבונצ'י' ועוד שאר ירקות – נשמע לכם סינית?? עבור קבוצה לא מבוטלת של משקיעים (או יותר נכון "סחרנים") מדובר במושגים שימושיים ביותר. אלו הן כלים ל"ניתוח טכני", בהם משתמשת בעיקר קבוצה מסוימת של משקיעים שנקראים "סחרני יום" (Day Traders) וסווינג (Swing).

'סחרני יום' הם סוג של משקיעים לטווח קצר ביותר: לא יותר מיום מסחר אחד. הם מוכרים את הנכס אותו קנו (מניות, מט"ח וחוזים עתידיים) לאחר מספר שעות בלבד, ומנסים להשיג רווחים כתוצאה מהתנודות שקיימות במחירו במהלך יום המסחר. סחרנים אלו תמיד יוצאים מהפוזיציה באותו היום בו הם נכנסים אליה.

תחת הקטגוריה של "סחרני יום" קיים סוג נוסף של סחרנים, המכונים סקאלפרים (scalpers). סחרנים אלו מחזיקים בנכס בפרקי זמן קצרים אף יותר: דקות ורגעים ספורים בלבד. סוג נוסף של מסחר לטווח קצר נקרא Swing. בניגוד לסחרני היום והסקאלפרים, סחרני ה-Swing נשארים בפוזיציה במשך מספר ימים עד שבוע.

תופעת סחרני היום שנויה במחלוקת. יש הטוענים כי סחרני היום מפריעים למסחר, מכיוון שפועלים מתוך  שיקולים שאינם כלכליים. לעומתם, יש לא מעט שטוענים שסחרני היום דווקא תורמים למסחר, בכך שהם מגדילים את הסחירות והנזילות בשוק.

רשות ניירות ערך האמריקנית (ה-SEC ) מפרסמת באתר האינטרנט שלה אזהרות מפני סחרני יום (ראו תיבה). האזהרות הנ"ל מתייחסות בעיקר למסחר במניות, תעודות סל ונכסים נגזרים (אופציות וחוזים עתידיים). אזהרות אלו אינן מתייחסות לסחרני יום בתחום המט"ח מכיוון שמטבעות אינם מוגדרים כניירות ערך.

יצאנו לבדוק את תופעת המסחר לטווח קצר בארץ. לצורך כך פנינו לשלושה סוגים של סחרני יום וסווינג: האחד מתחום המסחר במט"ח (חברת פינוטק), השני מתחום המסחר במניות בבורסת תל-אביב (בית ההשקעות פרוקסימה) והשלישי מתחום המסחר בחוזים עתידיים (חברת Market Place ).

עמלות נמוכות וסיכוני אשראי

אורי רענן, מנכ"ל משותף בבית ההשקעות פרוקסימה, מדגיש כי עבור סחרני היום קיימת חשיבות מיוחדת לעמלות נמוכות: "סחרני היום מבצעים פעולות רבות במהלך כל יום מסחר. הם מנסים 'לרכב' על התנודות היומיות במחירי המניות. ואולם, אם התנודה היומית במניה בה הם סוחרים אינה גבוהה – הרווח שישיג הסחרן יתקזז בגין העמלות שיצטרך לשלם. לפיכך, העמלות שמשלמים סחרני היום צריכות להיות נמוכות באופן מהותי מהעמלות שמשלמים משקיעים "רגילים". לסחרני היום יש מעין 'הנחת כמות' על עמלות, מכיוון שהם מבצעים פעולות רבות", הוא מדגיש.

גורם מהותי נוסף עבור סחרני היום הוא מסגרות האשראי הגבוהות שהם מקבלים לצורך ביצוע המסחר היומי, מה שמזכיר מעט את האשראים הגדולים שנתנו הבנקים ללקוחותיהם לצורך המסחר בבורסה בשנות ה-90 המוקדמות.

לדברי רענן, סחרני היום נכנסים לפוזיציות גדולות מאוד, בהיקפים של מיליוני שקלים ביום מסחר אחד – למרות שאין ברשותם את הסכומים האלו. "כאן אנחנו נכנסים לתמונה ומספקים להם את המינוף הנדרש לביצוע המסחר התוך יומי", הוא אומר.

לדבריו, לקוחות חדשים מקבלים מהחברה אשראי על-פי יחס האשראי שמותר על-ידי הבורסה. "לפני מתן אשראי ללקוח אנו בודקים את אופי הפעילות שלו ואת סוג ניירות הערך בהם הוא סוחר. רק לקוחות שעומדים בסטנדרטים נוקשים מקבלים מינוף לכספם. יש להדגיש כי המינוף הזה משמש אותם אך ורק למסחר תוך יומי", הוא אומר.

"לקוח שיש לו הון עצמי של  100 אלף שקל יכול לקבל מאיתנו מסגרת אשראי של 2 מיליון שקלים לצורך המסחר התוך יומי. מדובר כאן במינוף גבוה מאוד: פי 20 מהונו העצמי. עלינו לנהל את סיכוני האשראי של הלקוח. בהקשר זה אני חייב לציין שמעולם לא הגענו למצבים בו אדם מחק לחלוטין את תיק ההשקעות שלו במסחר יומי – אם כי היו לקוחות שרשמו הפסדים", אומר רענן.

כללי משחק ומשמעת עצמית

למרות שסחרני היום משתמשים במתודות סטטיסטיות מתוחכמות לצורך קבלת החלטות - כללי המשחק שהם קובעים לעצמם די מזכירים את הכללים שקובע לעצמו מהמרים בקזינו. לדברי רענן, כל סחרן קובע לעצמו את כללי המשחק, כאשר הכללים העיקריים הם:

Stop Loss (עצירת ההפסד): אם אפסיד X% מהסכום שבו סחרתי – אצא מהפוזיציה ובכך אעצור את ההפסד.

Take Profit – אם הרווחתי X% מהסכום אותו השקעתי – אצא מהפוזיציה ואקח לעצמי את הרווח. לא אתפתה להישאר בפוזיציה בתקווה להרוויח יותר.

לדברי רענן, כל סחרן קובע את כללי המשחק שלו על פי מבנה האישיות שלו ונכונותו לספוג הפסדים. "יש סחרנים שמסוגלים להפסיד 2,000 שקל מבלי להניד עפעף. לעומת זאת, עבור אחרים הפסד כזה הוא סוף העולם", הוא אומר.

לדבריו, סחרני היום צריכים לפעול בצורה מאוד טכנית וקרה, ולנטרל את הסנטימנטים. אסור להם להסתחרר מהרווחים. אם הם החליטו לצאת מהפוזיציה ברגע שהגיעו לרווח מסוים – הם צריכים "לחתוך" מהר ולא להצטער על כך שיכלו להרוויח יותר. כמו כן, ברגע שהם רואים שהם מפסידים – הם צריכים "לחתוך" את ההפסד בזמן - מבלי להצטער על כך שטעו.

"חשוב מאוד שסחרני היום ישמרו על משמעת עצמית חזקה. הם חייבים להיצמד לכללי המשחק שקבעו לעצמם ולשכלל אותם עם הזמן. אם הם לא ייצמדו לכללים - הם עלולים להיכנס לסחרור שלא יוכלו לצאת ממנו", מזהיר רענן.

פיפסים ומרווחים

מנכ"ל חברת פינוטק ישראל, ניר יפה, מדגיש כי בניגוד למסחר במניות, שרובו מתבצע לטווחי זמן ארוכים, הרי שבתחום המט"ח רוב המסחר מתבצע לטווחי זמן קצרים. "בנוסף לסחרני היום, הסקאלפרים והסווינגרים, בשוק המט"ח קיים סוג נוסף של סחרנים, שנקראים Position Traders. סחרנים אלה פועלים בטווחי זמן ארוכים יותר, של מספר שבועות", הוא מסביר.

יפה מבחין בין ארבעת סוגי הסחרנים לפי 4 קטגוריות: משך הזמן בו הם סוחרים (כמפורט לעיל), כמות העסקאות פר תקופה, המירווחים בהם פועלים השחקנים, וסוג הניתוח בו הם משתמשים לצורך קבלת החלטות (ראו טבלה). לדבריו, המרווחים בהם פועלים בשוק מט"ח נמדדים ב"פיפסים", כאשר "מרווח" הוא הפער בין מחיר הקניה למחיר המכירה (הגבוה ממנו בהכרח) ואילו "פיפס" הוא הסיפרה הרביעית שאחרי הנקודה העשרונית (למשל: אם הדולר עלה מ-4.0670 ל- 4.0678 שקלים – מדובר בעלייה של 8 פיפס).

לדברי יפה, ה"סקאלפרים" פועלים במרווחים קטנים מאוד, של 5-10 פיפס בין מחיר הקנייה למחיר המכירה.  ה"דיי טריידרס" סוחרים במרווחים גדולים יותר, של 10-50 פיפס, ה"סווינגרים" סוחרים בד"כ במרווחים של 50-100 פיפס (אם כי יש שסוחרים גם במרווחים של 100-500 פיפס). הפוזישן טריידרס, לעומת זאת סוחרים במרווחים של 100-500 פיפס, כאשר יש ביניהם כאלו שסוחרים גם במרווחים של 500-1,000 פיפס.

"בנוגע לכמות העסקאות פר תקופה, הסקאלפרים מבצעים את מספר העסקאות הגבוה ביותר, לאחר מכן נמצאים הדיי טריידרס, אחריהם הסווינגרים ואילו בתחתית הסולם נמצאים ה"פוזישן טריידרס", המבצעים את מספר העסקאות הנמוך ביותר", אומר יפה.

לדברי יפה, בנוגע לסוג הניתוח בו משתמשים – ניתן לומר שהסקאלפרים  והדיי טריידרס מתבססים בעיקר על ניתוח טכני וניתוח מחזורי מסחר (ווליומים). הסווינגרים מתבססים בעיקר על ניתוח טכני, אך משלבים גם ניתוח כלכלי טהור (פונדמנטלי). ואילו הפוזישן טריידרס מתבססים בעיקר על ניתוח פונדמנטלי, דהיינו בודקים את הנתונים המאקרו-כלכליים של המדינות שקונים את המטבעות שלהן, כמו למשל ריביות, שיעורי האינפלציה, שיעורי צמיחת התמ"ג ועוד אינדיקטורים כלכליים.  

בעקבות מהפיכת האינטרנט

לדברי יפה, שוק ההון הוא בין הראשונים שנהנו ממהפכת האינטרנט המהיר. "תופעת סחרני היום בישראל  תפסה תאוצה לפני כ-4 שנים, כאשר ה-ADSL והאינטרנט בכבלים הפכו נגישים לציבור הרחב", הוא אומר.

לדברי אורי רענן, מבית ההשקעות פרוקסימה, סחרני היום החלו לפעול בתל אביב בסוף שנות ה-90, לאחר השקת מערכת "רצף" ב-1997, וסוף העידן של זירות המסחר הפיזיות. "מערכת 'רצף' מאפשרת מסחר רציף, סימולטאני ואלקטרוני – כאשר כל אחד יכול לסחור באמצעות המחשב בכל נקודת זמן. כמו כן, מערכת "רצף" הפכה את המסחר לשקוף: כל המשקיעים יכולים לראות בכל רגע נתון את התמונה המפורטת והמדויקת של המסחר בזמן אמת. תכונות אלו חשובות לסחרני היום", הוא אומר.

"בעבר המסחר בבורסה התבצע רק באמצעות הטלפון, אולם כיום כל אחד יכול לסחור מהבית באמצעות האינטרנט. הלקוחות הקטנים, שיש להם היקף פעילות מצומצם, סוחרים בעיקר באמצעות מערכת ה- OrderNet, שמאפשרת מסחר באמצעות האינטרנט.

"ללקוחותינו הגדולים יותר אנו מספקים מערכות FMR מתקדמות יותר כמו מערכת "Rezef" המיועדת למסחר במניות בבורסת ת"א ומערכת "Maof" המיועדת למסחר באופציות על מדד המעו"ף.

"לפני כשלוש שנים החלנו לספק ללקוחותינו הגדולים גישה ישירה מביתם למחשב המסחר באמצעות רשת וירטואלית פרטית IP-VPN)  ). מדובר ברשת פרטית, מאובטחת וסגורה על גבי תשתיות האינטרנט של בזק או HOT - בדומה לרשת תקשורת פרטית המבוססת על קווי נל"ן. השימוש בטכנולוגיה זו, שהושקה לראשונה בתחילת 2004, מאפשר תגובה מהירה יותר של סחרני היום להתפתחויות בשוק", אומר רענן.

רמות תמיכה והתנגדות

משקיעים לטווח ארוך מתבססים בעיקר על ניתוח פונדמנטלי. כאשר מדובר במניות - הם מנתחים את הדוחות הכספיים של החברות בהן הם משקיעים ואת הענף בו הן פועלות, ומנסים להעריך את שווי החברות על פי כלים מימוניים שונים המקובלים באקדמיה. מכאן הם גוזרים את "מחיר היעד" כלומר, המחיר שלהערכתם שוות מניות החברה.

לעומת זאת, סחרני היום והסווינג כמעט ולא מתבססים על ניתוח פונדמנטלי. כאמור, חלק ניכר מפעילותם מתבסס על ניתוח טכני. הם מאמינים כי ניתן להרוויח מתנודות השוק ע"י ניבוי כיוונו, באמצעות כלים סטטיסטיים המבוססים בעיקר על ממוצעים נעים וסטיות תקן. דוגמאות למדדים אלו הם מדדי RSI, ROC, רצועות בולינגר, MACD, מודלים סטוכסטיים, ועוד. מודלים אלו בד"כ לא נלמדים באוניברסיטאות, אלא בקורסים של חברות פרטיות הפועלות בתחום.

הניתוח הטכני מתאר דרכים שונות לחזות תנועות עתידיות בשוק ההון על בסיס תנועות שהיו בעבר. המטרה מאחרי השיטה הטכנית היא לזהות את מגמת המסחר. המטרה השנייה, והלא פחות חשובה, היא לזהות שינויים העשויים להתרחש במגמה.

      המנתחים הטכניים מאתרים "נקודות התנגדות" ו"נקודות תמיכה" על גבי גרף הנכס בו הם סוחרים. נקודות ההתנגדות הן נקודות שאליהן הגיע ערך הנכס מספר פעמים – אבל לא חצה אותן כלפי מעלה. נקודות תמיכה, לעומת זאת, הן נקודות אליהן הגיע ערך הנכס מספר פעמים - אולם לא חצה אותן כלפי מטה. בין נקודות אלו הם משרטטים קו התנגדות המתואר כ"תקרה" וקו תמיכה המתואר כ"רצפה" (ראו גרף).

      "רמת תמיכה" מוגדרת כרמה שבה לחץ הקונים הוא חזק דיו על מנת לעצור את לחץ המוכרים. ואילו "רמת התנגדות" מוגדרת כרמה שבה לחץ המוכרים הוא חזק דיו על מנת לעצור את לחץ הקונים. ישנם סוגים שונים של רמות תמיכה ורמות התנגדות. יש את אלו שאנו רואים בבירור על הגרף וישנם "מחסומים פסיכולוגיים" כגון מספרים עגולים (למשל: בשער השקל/דולר קיים מחסום פסיכולוגי ברמה של 4 שקלים לדולר).

 

    טכני או פונדמנטלי?

רוב מומחי המימון באקדמיה מזלזלים בשיטות הניתוח הטכני ויש אף כאלה שמכנים אותם "עבודת אלילים". לטענתם, בשיטה הטכנית אין ממש והיא לא שונה מהימור בקזינו, בו יש סיכוי של חמישים אחוזים לטובת כיוון מסחר מסוים.

ראש מחלקת מימון בביה"ס למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית, ד"ר צבי וינר, אומר כי לשיטות הטכניות אין כל בסיס מדעי: "באקדמיה נעשו עשרות מחקרים שבדקו את יעילותן של שיטות הניתוח הטכניות, אולם הם לא מצאו כי השימוש בשיטות אלו נותן למשקיעים אפשרות להשיג תשואות עודפות על השוק. ניתוח טכני זה כלי שיווקי מצוין, שעוזר לחברות לגייס לקוחות, אולם זהו לא כלי שניתן להרוויח ממנו כסף", הוא טוען.

וינר משווה את הניתוח הטכני לתרופות פלסבו (ללא חומר פעיל) שניתנות לחולים: "יש כאן אפקט פסיכולוגי חזק. כשמציגים ללקוחות גרפים זה נראה מאוד משכנע. ההיצמדות לגרפים עוזרת להם להרגיש פחות רע עם ההפסדים", הוא אומר.

לא כל סחרני היום נצמדים לגישה הטכנית. לדברי אורי רענן, רוב סחרני היום שסוחרים באופן עצמאי באמצעות פרוקסימה - אינם משתמשים כלל בניתוח טכני. "רובים לומדים את התנהגות השוק ברמת המאקרו ואת התנהגות החברות ברמת המיקרו ועל בסיס זה מקבלים החלטות השקעה. ברמת המאקרו הם בודקים בעיקר את השינויים בריבית ובמדד המחירים לצרכן. ברמת המיקרו הם בודקים את מועדי פרסום הדוחות הכספיים של החברות, את מועדי חלוקת הדיבידנדים (שמשפיעים על מחיר המניה), ואת המלצות האנליסטים. כמו כן, סחרני היום בודקים את הווליומים (מחזורי המסחר) במניה, ולומדים את התנודות במניה ואת השחקנים בשוק. כל זה מסייע להם לקבל החלטות השקעה", הוא אומר.

בניגוד לרענן, שחף פרקש, אנליסט ומגדר סיכונים בחברת Market Place, דוגל בניתוח טכני בלבד לצורך מסחר יומי בחוזים עתידיים."אני מתנגד נחרצות לשילוב של ניתוח פונדמנטלי במסחר יומי. זאת מכיוון שיש צורך להגיב במהירות למסחר ואין זמן לבדוק את כל הנתונים הכלכליים שמתפרסמים. אם נכניס למסחר שיקולים פונדמנטליים זה רק יבלבל אותנו. בניגוד למשקיעים לטווח ארוך, סחרני היום מגיבים למה שקורה בהווה - ולא למה שצפוי להתרחש בעתיד. סוחר שיכניס שיקולים פונדמנטליים ימצא עצמו מתקשה לצאת מפוזיציה מפסידה כי הוא מעורב בה רגשית", הוא אומר.

ניר יפה מחברת פינוטק, סבור כי יש לשלב בין ניתוח טכני לפונדמנטלי: "קיימים סחרני יום שמתייחסים רק לניתוח הטכני, מכיוון שטוענים שכל המידע הדרוש גלום בגרף. ואולם, השחקנים המקצועיים יותר מתייחסים גם לנתונים פונדמנטליים. כמו כל דבר בחיים, אני סבור שהאמת היא איפשהו באמצע. גם אם משתמשים בכלים טכניים, לא ניתן להתעלם מהנתונים הפונדמנטליים שנמצאים ברקע", הוא אומר.

סוגי הסחרנים ומאפייניהם