כידוע ישנה שבועה שעל כל אדם העוסק במקצוע הרפואה להישבע אותה וזאת מכיוון שהוא יכול להיות חשוף לסודותיו ולרזיו האינטימיים ביותר של האדם.
וזאת חשיבתה רבה משני כיוונים.מלפני הטיפול ומאחריו.מאחרי הטיפול ידובר שזכותו של כל אדם לשמור על פרטיותו ובכלל זאת על מידע בנוגע למצבו הרפואי ואין לאף אדם הזכות לדעת עליו פרטים שאין ברצונו שיידעו.ומלפני הטיפול חשיבותה רבה.אם אדם יודע שדברים שהוא אומר השתיקה יפה להם ורק על הרופא לדעת אותם, ועם כל זאת הוא חושש מלספר לרופא פן יזלוג המידע הזה החוצה -אז במקרה כזה כל מטופל או חולה יירתע מלספר דברים פרטיים על מצבו דבר שיביא לפגיעה וודאית ובלתי מעורערת בטיב ובאיכות הטיפול שיינתן לו.כך למשל אישה הרוצה לעבור ניתוח אף ולא רוצה שכל העולם יידע על זה.
על כן נכתבו מספר שבועות הבאות להסדיר עניין זה ולחסוך מקרים לא נעימים ופוגעניים.
שבועת היפוקרטס בה כחלק מכלל השבועה הרופא נשבע שלא לספר על שום מחוליו של אדם בו הוא פוגש ,יישבע תחילה הרופא בשמותיהם של האלים היוונים אפולו והיגיאה פנקיאה כמו גם בשמו של אסקלפיוס.
כמובן אם כן שרופא יהודי שדתו דת משה אינו יכול להישבע שהועה מסוג זה ועל כן הרמב"ם חיבר תפילה קצרה לרופא היהודי לפני בואו לטפל בחולה בו הרופא פועל על פי ההלכה היהודית.
תפילת הרופא של הרמב"ם נסמכם בהרבה עניינים ומובנים על שועת הרופא של היפוקרטס אך במספר שינויים קלים שאמורים לאפשר לרופא היהודי שאינו עובד עבודה זרה לשאת תפילה לפני הטיפול ובכך אולי לחזק במעט את נתינת האמון בו מקרב החולים.