גישת הקבלה לחלום

 מתוך ספרו של ד"ר זיו מאיר:  "משמעות החלום ופירושו"

מדוע אנו חולמים?

חכמת הקבלה מלמדת שכל אחד מאתנו נמצא בעולם הזה כדי להשיג את הב מוסבר שחלום שלא נפתר הוא כאיגרת שלא נקראה. הזוהר מבהיר שאין דבר קורה בעולם הגשמי מבלי שקדמה לו סיבה בעולם הרוחני, ובלא שנקבל רמז מקדים כלשהו. על- ידי ראייה נכונה, פירוש נכון ושימוש נכון  בחלומות, נוכל לצפות מראש מצבים עתידיים, ולמנוע בעיות שעלולות להתעורר.(פירוש הסולם, כרך ו', פרשת וישב, סעיף צ"ג)

בספר הזוהר אנו קוראים:

...נפשי אויתיך בלילה...בוא וראה. נפש האדם, בעת שעולה לישן על מיטתו, יוצאת ממנו ועולה למעלה. ואם תאמר שכולם עולים עמה למעלה. ואם תאמר שכולם עולים דהיינו שגם שאר המדרגות: רוח ונשמה עולים עמה למעלה, אינו כך...אלא הנפש עולה אל המלך ולא נשאר אז עם הגוף, רק רשימה אחת שהיא מידת חיים של הלב. והנפש הולכת מן הגוף ומבקשת לעלות. וכמה מדרגות הם לעלות. היא משוטטת ופוגשת בקליפות של אורות הטומאה. ואם היא טהורה שלא נטמאת עם הגוף ביום, היא עולית למעלה. ואם אינה טהורה, היא נטמאת בין הקליפות הללו ומתדבקת בהן, ולא תעלה עוד. ושם, בין הקליפות, מודיעים לה דברים מאלו דברים העתידים לבא בזמן קרוב, והנפש מתדבקת בהם. ולפעמים שמצחקים בה, ומודיעים לה דברי שקר. וכך הולכת באותו אופן כל הלילה עד שיעור האדם משנתו, ואז חוזרת הנפש למקומה, להגוף. (פירוש הסולם, כרך ד', סעיפים קמ"ו-ק"נ)

במשך היום קיים מאבק בין מודעות החומר של הגוף המבקש סיפוק חומרי, לבין מודעות הנשמה ששואפת להיות בנתינה, בעשייה ובהשפעה. השינה היא למעשה מתן אפשרות לנשמה להגיע למקום שהגוף אינו שולט בו, והזמן, תנועה ומקום אינם מגבילים. בלילה מקבלת הנשמה כוח, לו היא זקוקה ביום המחרת.

אולם קיימות דעות שונות המנוגדות לעיתים אחת מהשניה בנושא החלומות כגון: "חלומות שוא ידברו (זכריה ו':ב'). לעומת: " בחלום אדבר בו"(במדבר י"ב: ו'). "דברי חלום לא מעלים ולא מורידין" (גיטין נב, ע"א). ואילו במסכת ברכות אנו מוצאים כי יש משמעות לחלומות: "כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים" (ברכות נ"ה ע"א). יתרה מכך, במקום אחר אנו מוצאים כי החלום נתפס כאחד משישים לנבואה (ברכות נ"ז ע"ב). סתירות אלה מוסברות על ידי ר' שמואל בהבחנה במקורו של החלום כדלהלן: החלומות מוחדרים אל החולם משתי מקורות, המקור הראשון עליו נאמר חלומות שוא ידברו, אלו חלומות שמקורם בשדים, והם חסרי משמעות, לעומתם חלומות האמת, אלו חלומות שמקורם במלאך ועליהם נאמר: "בחלום אדבר בו" (ברכות נ"ה ע"ב).

קיימים שלושה סוגי חלומות  -  חלום, חיזיון, נבואה. כאן אתייחס למדרגת החלום.

החלום מגיע מ מהמלאך גבריאל הממונה על החלומות.  כל אחד מקבל את הארת החלום לפי מדרגתו. כיוון שגבריאל מייצג את "בוא וראה, הרי למדנו שמדרגת החלום הוא למטה, והוא מדרגה השישית לנבואה, משום שממקום שהנבואה שורה עד מדרגת החלום, הן שש מדרגות.  והפתרון עולה ממדרגת החלום למדרגה אחרת, ומפרש, החלום הוא מדרגה שלמטה בגבריאל, והפתרון עומד עליו...". (פירוש הסולם, כרך ה', פרשת וישב, סעיף רנ"ו)

החלק האמיתי: של החלום מראה את העתיד. אם הוא מעלה את העבר, זוהי שגיאה שאנו חוזרים עליה, ועלינו לתקן אותה. על חלומות אלה נאמר: "חלום - אחד משישים מנבואה". כלומר, יכול שיהיה בו מן האמת, ולפי מדרגתו של האדם הוא רואה פחות ברור או יותר ברור את פרטי החלום. בדרך כלל אם התמונה חדה, ברורה ובהירה והצבעים ברורים -  זוכרים את החלום, או שמתעוררים בלילה. לעתים זהו חלום בתוך חלום.

החלק השקרי: על חלומות אלה נאמר "כשם שאי אפשר לבר בלא תבן, כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים." בדרך כלל הוא משקף את מה שהאדם ראה או הרהר בו במשך היום, וקשור יותר לעולם הדמיון המושפע ממזגו, מסוג האוכל, מהתרבות בה האדם חי וכן מהלחצים שהוא חווה ביומיום.

סיוטים מתרחשים כאשר במשך היום אדם מתנהג באופן שלילי, או חווה מצבים שליליים ללא כל שליטה. הסיוטים נועדו לסייע לאדם בחשיבתו ובהעלאת שאלות על זהותו ועל המשך דרכו.

אך קיים גם מצב שונה: התלמוד הבבלי אומר  (מסכת ברכות, דף נ"ה עמוד ב') שדוד המלך מעולם לא חלם חלום טוב, ואילו אחיתופל מעולם לא חלם חלום רע.

דוד המלך קיבל את המסר בחלום, שינה את מה שצריך היה לשנות, ועל- ידי כך לא היה עליו לחוות במציאות את מה שנרמז לו בחלום

ככל שהאדם נמצא בתהליך מתקדם יותר בעבודה הרוחנית שלו, כך יוכל לזהות טוב יותר את הסימנים שיופיעו בחלומותיו.

על- פי הזוהר -  מעבר לחלום עצמו - חשובה המודעות שמובילה אותנו לחלומות אלה, להלן דוגמא:

לילה אחד, חלם  רבן יוחנן בן זכאי, שבלילה שלאחר יום כיפורים יקרה מאורע גרוע לבני אחותו, מהחלום הבין כי  נגזר על בני אחותו שיאבדו 700 דינרים, בעקבות החלום החליט לקחת מהם באופן קבוע תרומות לצדקה במשך השנה, זאת מבלי לספר להם כלל על החלום, כך במשך השנה, הספיק לגבות מהם כמעט את כל הסכום כולו, למעט  17 דינרים, והנה לפתע בערב יום הכיפורים, התפרצו גובי הקיסר אל ביתם. בני אחותו נבהלו מאוד אך רבן יוחנן בן זכאי אשר היה במקרה נוכח באותו מעמד הרגיעם, באומרו "אל תיבהלו, רק שבעה עשר דינרים יגבו מכם ויותר לא יגזלו מכם".

אכן כך באמת היה, לאחר שהלכו גובי הקיסר, סיפר להם רבן יוחנן את החלום שחלם. לשאלתם מדוע לא סיפר להם את חלומו השיב,  כי לא סיפר להם כל הזמן את דבר החלום, כי רצה שהם יקיימו מצוות צדקה לשמע, ולא שיתנו לו את הכסף בעקבות החלום ( בבא בתרא, י,א).

בספר דניאל מסופר על חלומותיו של דניאל עצמו, ועל אלו של נבוכדנצר ובלשאצר מלכי בבל. לחלומות אלה, כמסופר במקרא, נודעה השפעה מכרעת הן על חולמיהם, והן על המאורעות ההיסטורים באותה תקופה.

על פיו דניאל מבקש רחמים מאלוקים למען לא יומתו דניאל וחבריו עם שאר חכמי בבל, עליהם יצא כצפו של המלך, בשל חוסר יכולתם לפתור לו את חלומו. אז נתגלה הסוד לדניאל בחזון הלילה ויברך דניאל את אלוהי השמים. ויען דניאל ויאמר: ברוך שם אלהים מן העולם ועד העולם, אשר לו החכמה והגבורה...,(דניאל ב' פס' כ').

חלום מפורסם אחר הפעם של דניאל הוא חלום ארבעת החיות (פרק ז')...המלמד על העתיד להתרחש, כמו גם חלומו אודות האיל המנגח, חלום אשר  פוענח לו על ידי המלאך גבריאל, המתאר לו את העתיד להתרחש בין מלכי מדי ופרס, לבין מלך יון.  

אמונות עמי קדם, שבני ישראל נמנו עליהם בתקופת המקרא מחזקות תפיסה זאת, לפיה יחסו חשיבות רבה לחלום.

אולם, הסתכלות מדויקת ומעמיקה בתנ"ך מגלה לנו כי סופרו חלומות מסוימים ומיוחדים בלבד, מהם חלומות נבואה, מהם חלומות שהשפיעו על מהלך ההיסטוריה האנושית בכלל וההיסטוריה של עם ישראל במיוחד.

הקבלה יציר כפם של המקובלים השונים, מלמדת על חשיבות רבה הניתנת לפירוש החלום. הקבלה יודעת גם לחלק את החלומות לסוגים שונים, לתאריכים שונים בחודש העברי, פועל יוצא של פרשנות החלום לחולם ועוד.   בתנ"ך מסופר לא אחת על התגלות הנבואה, כאשר רוח הקודש שורה בחלום  בעת שנתו של האדם, באופן כללי מתברר לנו, שהפירוש הכללי לחלום במקרא שאינו חלום נבואי, הוא סיפוק ברמה דמיונית של משאלות לב כמוסות שאינן באות משום מה על סיפוקן בעירות.

 לפירוט מסלולי לימוד ב מכללת ברק ראו במסלולי לימוד של מכללת ברק 

www.barakcollege.com