מאת נופר ישי קרין ועדי פרי, תחנת העמקים

האבחנה:

הפרעת קשב וריכוז נקראת גם ADHD – ראשי תיבות של Attention Deficit Hyperactivity Disorder. כלומר, הפרעת קשב ופעלתנות יתר. ישנם ילדים שיש להם רק ADD, כלומר, הפרעת קשב ללא פעלתנות יתר. באופן תאורטי קיימת גם הפרעה בשם HDD שכוללת רק פעלתנות יתר ללא בעיית קשב, אולם רבים חולקים על קיומה בשטח. לשני שליש מהילדים עם הפרעת קשב יש גם פעלתנות יתר.
הגדרת ADHD לפי DSM, שהוא המגדיר הפסיכיאטרי האמריקאי, היא כדלהלן:

חוסר קשב:

שישה או יותר מהתסמינים הבאים התקיימו במהלך ששת החודשים שלפני האבחון, ואינם קשורים להסתגלות או תואמים את רמת ההתפתחות:

לעיתים קרובות אינו מקדיש תשומת לב לפרטים, או עושה שגיאות רשלניות בלימודים, בעבודה או בפעילות אחרת.
לעיתים קרובות מתקשה לשמור על הקשב במטלות או במשחק.
לעיתים קרובות נראה כמי שאינו מקשיב כאשר מדברים אליו.
לעיתים קרובות אינו עוקב אחר הוראות ומתקשה להשלים מטלות, כגון עבודות בית-ספר ומטלות בעבודה (לא כתוצאה של מרדנות או של חוסר הבנה של המטלות).
לעיתים קרובות מתקשה בארגון מטלות ופעילויות.
לעיתים קרובות נמנע, סולד או אינו מגלה עניין בפעילויות שדורשות מאמץ שכלי ממושך.
לעיתים קרובות מאבד דברים שדרושים למטלות או לפעילויות (כמו צעצועים ומחברות).
לעיתים קרובות מוסח ע"י גרויים חיצוניים.
לעיתים קרובות שוכח לבצע פעילויות יומיומיות.
פעלתנות יתר ואימפולסיביות:

שישה או יותר מהתסמינים של פעלתנות יתר או אימפולסיביות שנמשכים לפחות שישה חודשים, ואינם קשורים להסתגלות או תואמים את רמת ההתפתחות:

פעלתנות יתר (היפראקטיביות):

1. לעיתים קרובות מזיז את הידיים או הרגליים ומקפץ בכיסא.
2. לעיתים קרובות עוזב את כסאו בכיתה או במקומות אחרים בהם יש ציפיה שישאר ישוב.
3. לעיתים קרובות רץ ומטפס במצבים בלתי הולמים (אצל מתבגרים מספיקה תחושת אי שקט).
4. לעיתים קרובות מתקשה להעסיק את עצמו בפעילויות פנאי או במשחק שקט.
5. לעיתים קרובות נמצא בתנועה מתמדת כאילו יש לו מנוע בישבן.
6. לעיתים קרובות מדבר ללא הפסקה.


אימפולסיביות:

7. לעיתים קרובות פולט תשובות לפני תום השאלה או מתפרץ לאמצע משפט.
8. לעיתים קרובות מתקשה לחכות לתורו.
9. לעיתים קרובות קוטע דברי אחרים או מפריע להם בעיסוקיהם.

ניתן לקבל אבחנה של ADD כאשר שישה תנאים של חוסר קשב מתמלאים ואבחנה של ADHD אם גם שישה תנאים של אימפולסיביות ופעלתנות יתר מתמלאים. כדי לקבל את האבחנה חייבת להיות עדות ברורה לפגיעה תפקודית בבית, בבית-הספר או בעבודה וחלק מהתסמינים צריך להתקיים בשתי מסגרות שונות (למשל, בית ובי"ס). בנוסף לכך, חלק מהתסמינים של חוסר קשב, פעלתנות יתר ואימפולסיביות, הגורמים לבעיה, צריכים להיות קיימים לפני גיל שבע.

לפני שמאבחנים הפרעת קשב צריך לוודא שהתסמינים אינם נובעים מהפרעות ובעיות אחרות: PDD, סכיזופרניה או פסיכוזה אחרת, הפרעות במצבי הרוח, הפרעות חרדה, הפרעה דיסוציאטיבית או הפרעת אישיות. כלומר, צריך לוודא שקשיי הריכוז אינם נובעים מבעיות אישיותיות,רגשיות ומשפחתיות ומלחצים מצביים. בנוסף לכך צריך לוודא גם שהילד אינו סובל מהפרעת שינה שמתבטאת בקשיי ריכוז במהלך היום.

דכאון אצל ילדים מתבטא, בניגוד למצב אצל מבוגרים, ברגזנות, אי שקט פסיכו-מוטורי וחוסר ריכוז. לכן, תמונה של הפרעת קשב יכולה לנבוע בגלל דכאון חבוי. מחקרי משפחות הראו קשר בין דכאון להפרעת קשב.

ילדים עם הפרעה דו-קוטבית מציגים אף הם תמונה שונה מזו של מבוגרים באופן שעלול להראות כהפרעת קשב. המאניה והדכאון מעורבבים ומתחלפים במהירות, עם בולטות של המאניה. הפרעה דו-קוטבית תתבטא אצלם ברגזנות, חוסר שליטה עצמית, פעלתנות יתר ושיבושים בשינה. רק התבוננות מדוקדקת יותר חושפת תכנים מאניים שבינהם יש גדלות (יכול לעוף ולא ליפול, רק לו מותר לנהוג באופן מסוים...), מיניות יתר (אוננות בלתי פוסקת, עיסוק אובססיבי במיניות), ואף מחשבות שווא של ממש. בילדים אילו מומלץ לא לטפל בפסיכוסטימולנטים כמו רטלין ללא טיפול נוסף שיגן מפריצה מאנית.


המאמר המלא:
ישי-קרין, פרי (2002). אבחון של הפרעת קשב (ADHD). [גרסה אלקטרונית]. אתר פסיכולוגיה עברית: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=7