מאמר מאת ציפי פאוסט

סדנה זו התקיימה במסגרת "מענה", מרכז ייעוץ לנוער של החטיבה לקידום נוער בעיריית ירושלים, ונמשכה ארבעה-עשר מפגשים. בין הפונים לתחנה לקבלת טיפול פרטני, פונים בני נוער שחוו אובדנים. בעקבות בקשה של אחת המטופלות, ומתוך הנחה מקצועית שקבוצה היא המדיום המתאים לטיפול בנושא זה, הוחלט להקים קבוצה לעיבוד אובדן ושכול שתיקרא "על אובדן וגעגוע".
אל הקבוצה טיפולית הופנו תשעה בני נוער בני 15 עד 18 ומתוכם נשארו בה שישה: חמש נערות ונער אחד, שהיו בשלבים שונים של עיבוד האבל, הן מבחינת משך הזמן שעבר מאז האובדן והן מבחינת רמת העיבוד שלו.
ארבעה משתתפים מתוך הקבוצה איבדו את הוריהם בנסיבות שונות:

יולי (16) אביה נפטר לפני ארבע שנים מהתקף לב, שאירע לאחר תקופה ממושכת של בעיות משפחתיות וכלכליות.
אלה (16):אביה נפטר מסרטן באופן פתאומי לפני כשנתיים. מאז היא לא שוחחה עליו עם איש.
גלי (17): בת יחידה להורים גרושים, סעדה את אמה בשנים האחרונות, עד שזו נפטרה לפני שנה וחצי ממחלת הסרטן, שנמשכה כעשר שנים.
גד (17): נמצא במחיצת אביו בן ה- 80 כשזה איבד את הכרתו. גד הנשים אותו ומשנכשל במאמציו, הזמין אמבולנס אשר קבע כי אביו לקה בהתקף לב. האב נפטר כעבור שלושה ימים. גד הגיע לקבוצה כחצי שנה לאחר מות אביו. גד עצמו נקרא על שם אח שנפטר בגיל שנה, שנים רבות לפני שגד נולד.

שתי המשתתפות האחרות איבדו אנשים קרובים, האחת את אחיה והשנייה את שכנתה, שהיתה יקרה לה כבת משפחה.
רמה (15): אחיה החייל נהרג בתאונת דרכים במסגרת שירותו הצבאי, שלושה חודשים לפני פתיחת הקבוצה.
רקפת (16): שכנתה בת ה3- נפטרה מסרטן חודשיים לפני פתיחת הקבוצה. גם הסבים שלה נפטרו בשנה שחלפה.
רוב בני הנוער שהשתתפו במפגשים לא מצאו מסגרת שבה יוכלו לדבר על אשר אירע להם, בשל החשש שיסבו צער נוסף לסובבים אותם האבלים אף הם, מפחד שהשומעים ירחמו עליהם וגם מתוך רצון להימנע מהתמודדות עם הכאב. לכולם סיפקה הקבוצה את המקום היחיד שבו יכלו להתייחד עם האדם שאבד.

מילות מפתח: טיפול קבוצתי, קבוצות טיפוליות, פסיכודרמה

המאמר המלא:
פאוסט, ציפי (2005). על אובדן וגעגוע - קבוצה טיפולית למתבגרים. [גרסה אלקטרונית]. אתר פסיכולוגיה עברית: http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=401