החמצן הרגיל שאנחנו מכירים מופיע בד"כ בצורה של מולקולות המכילות 2 אטומי חמצן כל אחת (o2), כי זהו מבנה יציב יחסית. האוזון גם הוא גז הנמצא באטמוספירה באופן טבעי, אך בכמויות קטנות מאד, ובו כל מולקולה מורכבת מ-3 אטומי חמצן (03). במצב זה המולקולה מאד לא יציבה כי האטום השלישי שואף כל הזמן להתחבר לאטומים או מולקולות אחרות בהם יש עודף אלקטרונים. מצב זה עושה את האוזון למחמצן מהחזקים והיעילים ביותר בטבע ולחומר חיטוי מצויין, המשמיד ביעילות מיקרואורגניזמים אנאירוביים לא רצויים כמו וירוסים, חיידקים, פטריות ופרזיטים. לאחר שהאוזון מתפרק, לא נשאר שום רעל אלא רק חמצן, החיוני כל-כך לחיים. האוזון הוא חסר צבע, אך יש לו ריח מאד ברור וקל לזיהוי.
שימוש רפואי באוזון נעשה בגרמניה כבר ב-1870, וב-1893 הוקם בהולנד המתקן הראשון לטיהור מים ע"י אוזון.
מאז נעשו פיתוחים רבים ליישום השימוש באוזון ברפואה ובתחומים רבים אחרים. בתחום הרפואי נתקל השימוש באוזון בהתנגדויות רבות מצד הממסד, בעיקר בגלל שיקולים כלכליים של גורמים אינטרסנטיים שונים, ובעיקר כנראה מצד חברות התרופות, מאחר והאוזון מתפרק מהר ולא ניתן למכור אותו כתרופה.
האוזון משמש כיום בתחומים רבים: בריאות, קוסמטיקה, מזון, תעשיה, חיטוי מים (לשתייה ובבריכות שחיה), וטרינריה וחקלאות.
שימוש באוזון לצורכי בריאות:
טיפולים פנימיים:
טיפולים חיצוניים:
עוטפים את האיבר הפגוע (בד"כ רגל) בשקית פוליאתילן אותה ממלאים באוזון וחמצן וכך הורגים את כל המיקרואורגניזמים הלא רצויים וגם מאפשרים ליותר חמצן להגיע לרקמות החיצוניות. טיפול זה מתאים לפצעים של חולי סוכרת או של חולים אחרים עם בעיות במחזור הדם, עם פצעים שלא מתרפאים.
טיפול בעזרת מים עם אוזון:
האוזון מסיס במים פי 10 מאשר החמצן, ובהתאם לרמת הריכוז שהחדירו במים, נשאר האוזון פעיל במים אלה עד מספר שעות. זה מאפשר טיפולים שונים כגון:
טיפול בעזרת שמן זית עם אוזון:
החדרה ממושכת של אוזון לשמן זית מאפשרת לשמור את האוזון בשמן במשך שנים, במיוחד אם הוא נשמר בקרור. זה מאפשר שימושים שונים כגון:
הטיפולים הפנימיים בעזרת אוזון מותרים רק לרופאים מוסמכים ומיומנים. גם את הטיפולים החיצוניים בבעיות רפואיות מורכבות מומלץ להשאיר לרופאים המוסמכים שהתמחו בנושא.אך ישנם טיפולים ושימושים רבים אותם ניתן לעשות בבית בעזרת מכשירי אוזון ביתיים, המאפשרים להכין בצורה פשוטה מים מועשרים באוזון ושמן מועשר באוזון.
בעבר היה נפוץ מאד השימוש במכשירי אוזון לחיטוי חדרי הבית והמשרדים. האוזון משמיד חיידקים וחרקים שונים, כולל את קרדית האבק, ובניגוד לכל התרסיסים הכימיים למיניהם, האוזון לא משאיר שום טיפת רעל בבית, אלא רק חמצן. הבעיה היא שמערכת הנשימה רגישה מאד לאוזון ונשימה רבה מדי של אוזון עלולה לגרום נזק לריאות. לאור העובדה שהאוזון מתפרק מהר מאד, אין שום בעיה להימנע מנשימת יתר של אוזון, גם למי שמשתמש באוזון לחיטוי הבית או המשרד. אך על בסיס טיעון זה, וכנראה גם בלחץ יצרני חומרי החיטוי הכימיים, הגבילו שלטונות הבריאות ברב ארצות המערב את השימוש במכשירי אוזון ביתיים, וכיום השימוש הנפוץ במכשירים אלה הוא בעיקר לחיטוי באמצעות מים או שמן שהועשרו באוזון.
ד"ר לרפואה אלטרנטיבית, מרצה ומטפל ברפואה משלימה.מתמחה בייעוץ וטיפול תומך בחולי סרטן ומחלות אחרות.משלב את הידע של הרפואה החדשה עם רפואה פונקציונלית, קינסיולוגיה, תזונה ותוספים, מגנטותרפיה, הילינג, תרמוגרפיה ועבודה המשלבת גוף ונפש.מידע על הרפואה החדשה באתר: www.healthychoice21.comאתר תרמוגרפיה: http://www.thermomed.bizאימייל: [email protected]טל': 04-6619118