דף הבית מדעי הרוח היסטוריה תאור חורבן העיר ביתר (הרב יוסף ויצמן )
תאור חורבן העיר ביתר (הרב יוסף ויצמן )
הרב יוסף ויצמן 27/07/08 |  צפיות: 4159

חורבן ביתר
חורבן ביתר

 

הקדמה
לאחר חורבן בית המקדש השני, נותרה עיר אחת סמוך לירושלים שהצליחה לעמוד בפני הרומאים בלי שהצליחו לכובשה. מנהיגה של עיר זו, ביתר, היה גיבור עצום בשם בר כוכבא.
בר כוכבא גייס לצידו צבא חזק ביותר. כל אדם שחפץ להצטרף לצבאו, היה צריך לקטוע את בוהן ידו. בכך הוכיח את גבורתו ואת אומץ ליבו. כך אסף בר כוכבא מאתיים אלף חיילים קטועי אצבע לצבאו.
אמרו לו חכמי ישראל: "עד מתי אתה עושה את ישראל בעלי מומים? אם רצונך לבחון אותם, עליך לבחון אותם בצורה אחרת. אדם שיצליח לעקור ארז מהלבנון תוך כדי רכיבה על סוס, יוכל להצטרף לצבאך". בר כוכבא עשה כדבריהם ואסף מאתיים אלף חיילים נוספים המסוגלים לעקור ארז מהלבנון תוך כדי רכיבה על סוס.
עם צבאו החזק הצליח בר כוכבא לשמור על ביתר, ובמשך חמישים ושתיים שנה לאחר החורבן לא הצליחו הרומאים לכבוש את העיר.

מצור על ביתר
באותם ימים, נהוג היה שכאשר נולד תינוק, היו שותלים עץ ארז, וכשנולדה תינוקת, היו שותלים עץ שיטה. את האילנות הללו היו קוצצים לפני חתונתם כדי להכין מהם חופה.
באחד הימים עברה בת הקיסר ליד העיר ביתר ונשברה יתד במרכבתה. מיד קצצו עבדיה עץ ארז כדי לעשות ממנו יתד חדש. כשראו זאת היהודים, כעסו מאד והיכו את מלווי בת הקיסר.
הלכו הרומאים לאדרייאנוס, קיסר רומא, ואמרו לו שיהודי ביתר מורדים בו. כששמע זאת הקיסר, חרה אפו והחליט לחדש את המלחמה על ביתר ולכובשה בכל מחיר. מיד שלח את צבאו לצור על העיר. מלחמות רבות ניטשו בין צבאות אדרייאנוס לצבאות בר כוכבא.
בעיר ביתר היה צדיק גדול, דודו של בר כוכבא, ושמו רבי אלעזר המודעי. כל אותם ימים היה רבי אלעזר שרוי בשקו ובתעניתו, התפלל לפני ה' וביקש: "רבונו של עולם, אל תשב בדין היום".
בזכות תפילותיו לא נפלה ביתר בידי האויב שצר עליה במשך שלוש שנים וחצי. בסופו של דבר, התייאש אדרייאנוס ורצה לחזור לארצו. בא כותי מתושבי האזור ואמר לו: "כל זמן שתרנגולת זו מתפלשת בעפר (רבי אלעזר המודעי שעסק בתפילה ובתענית), לא תוכל לכבוש את העיר. תן לי, ואני אדאג שתצליח לכבוש את העיר עוד היום".

"אנשי אמונה אבדו"
נכנס הכותי לביתר וראה את רבי אלעזר עומד ומתפלל. ניגש אליו הכותי ועשה את עצמו לוחש דבר סוד באוזנו של רבי אלעזר, אולם רבי אלעזר לא הרגיש בכך.
הלכו ואמרו לבר כוכבא: "דודך, רבי אלעזר, מבקש למסור את העיר לידי אדרייאנוס. בעינינו ראינו עתה שדבר סתר לו עם איש כותי".
שלח בר כוכבא להביא לפניו את הכותי ושאלו: "מה אמרת לרבי אלעזר ומה השיב לך?"
התחכם הכותי ואמר: "אם לא אומר לך תהרוג אותי, אולם אם אומר לך, יהרוג אותי הקיסר שלי. מוטב לי להיות נאמן לקיסר ולשמור את סודות המלכות". מתשובתו הבין בר כוכבא, שאכן יש דברי סתר בין קיסר רומי לבין רבי אלעזר.
הביאו לפניו את רבי אלעזר. שאלו: "מה לחש הכותי הזה באוזניך?" השיב לו: "איני יודע מה לחש באוזני. עסוק הייתי בתפילה ולא שמעתי מאומה". "ומה אמרת לו?" הוסיף בר כוכבא לשאול. "לא כלום", השיב רבי אלעזר. התמלא בר כוכבא כעס גדול, בעט ברבי אלעזר ברגלו והרגו.
באותו שעה יצאה בת קול מהשמים ואמרה: "אתה שברת זרועם של ישראל וסימית את עין ימינם, לפיכך 'זרעו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה'". כתוצאה ממעשיו, נלכדה העיר ביתר ובר כוכבא נהרג.
ביום תשעה באב נכנסו צבאות רומא לעיר ביתר, הרגו בה אנשים, נשים וטף והעיר כולה התמלאה דם. כמות הדם הייתה כה גדולה, עד שהסוסים שקעו בדם עד חוטמיהם, והדם הצליח לסחוף אבנים כבדות במשקל של למעלה משלוש מאות ק"ג.
כשהביאו לפני אדרייאנוס את גופתו של בר כוכבא, ראה נחש כרוך על צווארו. בחן אדרייאנוס את גופו החסון של בר כוכבא ואמר: "אילולי אלוקים הרגו, מי היה יכול להורגו?"

הטוב והמטיב
אדרייאנוס, שלא האמין שיצליח לכבוש את העיר ביתר, היה שיכור גאווה וניצחון והחליט לא לאפשר את קבורת הרוגי ביתר.
הוא ציווה להביא את כל ההרוגים לכרם גדול, שמונה עשרה ק"מ על שמונה עשר ק"מ, השכיבום בפישוק ידיים ורגליים זה על גבי זה וגדרו בהם את כרמו מכל צדדיו, בהיקף של שבעים ושניים ק"מ. אדריינוס עשה זאת כדי שתמיד יוכל להתענג למראה הגיבורים ההרוגים.
במשך שבע שנים היו הרוגי ביתר מוטלים בביזיון, אולם נעשה נס, וגופותיהם לא הסריחו. רק לאחר שבע שנים, התיר אחד ממלכי רומא לקבור את ההרוגים.
כל ישראל התאספו, טיפלו במתים והביאום לקבורה ביום ט"ו באב. באותה שעה תיקנו חכמים בברכת המזון את ברכת "הטוב והמטיב". 'הטוב' שהגופות לא הסריחו, 'והמטיב' שניתנו לקבורה.


דירוג המאמר:

תגיות של המאמר:

 הרב יוסף ויצמן

הרב יוסף ויצמן שליט"א
ראש כולל והמרכז ללימודי יהדות "תורה ודעת"
מחבר הספרים רבי המכר:
"ברית יצחק" - בנושא ברית המילה לפי הצד ההלכתי והרפואי.
"מערכי תורה" בסוגיות שונות בתלמוד.

מרצה בכיר בארגונים שונים ובמקומות ואירועים פרטיים בכל הארץ לפי תיאום מראש. השיחות מרתקות ומאתגרות את הקהל למחשבה ועניין. ההרצאות מתובלות בסיפורים אמיתיים הנמסרים בצורה מעניינת אותנטית ובלתי נשכחת.ועוסקים במגוון נושאים כמו יהדות, פסיכולוגיה , רפואה ומשפטים , זוגיות וחיים יותר טובים
המסר מועבר בצורה בהירה ומובנת למגוון אנשים וגילאים מכל שכבות האוכלוסייה.
משפט המפתח של ההרצאות הוא : גם הנשמה צריכה אוכל והמח מזון..
לפרטים יעוץ והזמנות טלפון: 052-8144488



 


מאמרים נוספים מאת הרב יוסף ויצמן
 
מוות הוא לא סוף, הוא רק ההתחלה....
מוות הוא לא סוף, הוא רק ההתחלה מדוע אנו קוברים מתים ועורכים לוויה? הרי המת לא מרגיש היכן מניחים אותו. עיונים בפרשת חיי שרה

מאמא רחל ליום פטירתה של רחל אימנו
18/10/10 | אקטואליה
רחל היא בדרך כלל הכתובת הראשונה אליה באים לשפוך את הלב, עוד לפני אבותינו הקדושים הקבורים במערת המכפלה ובמקומות נוספים? מה יש בה, באמא רחל, שכולם נמשכים אליה?! למה היא ממגנטת את כולנו אליה? ... יש משהו באישיותה של רחל אמנו, במסכת החיים שלה, שאומר לנו – לי אתם יכולים לספר על צער, על קשיים, על צרות, כי אני יודעת בדיוק למה אתם מתכוונים...

מה מנחה אותנו בחיים גורל או מזל?
כל אדם נולד תחת השפעה אסטרולוגית, זרימת אנרגיות מסוימת שמשפיעה על פרטים רבים במהלך חייו, על אישיותו, על הפוטנציאל החבוי בו. לשילוב המנצח הזה אנחנו קוראים "מזל" – מערך כוכבים מסוים. אבל, "מזל" הוא גם "גורל" – כמו שאנחנו מאחלים במלים "מזל טוב".

אתגרים ונסיונות בחיים ומשמעותם
ניסיונות מצויים בדרכו של כל אדם. הניסיונות המצויים על כל צעד ושעל, הם חלק בלתי נפרד מהמתכונת שהועיד הבורא לאדם בחייו. האדם הורד לעולם הזה כדי לעבוד את בוראו, לקיים מצוות ולעמוד בהצלחה בניסיונות

עונת המלפפונים בפתח? הרב יוסף ויצמן
עונת המלפפונים בפתח? סימפטום אחרי החגים עוד שנה ועוד שנה. עוד מחזור ועוד מחזור - למה? כדי להתחיל שוב מההתחלה? כדי לחזור על אותו סיפור מוכר?

הושענה רבה
29/09/10 | יהדות
הושענה רבה, המקורות, המנהגים, ההסברים והטעמים

שמחת תורה? מאיפה זה נפל עלינו?
שמחת תורה הוא החג ה"מוזר" ביותר שאנו חוגגים. האם שמעתם או אולי ראיתם אי פעם ריקודים דומים לאלה עם, להבדיל, "הקוראן" או "הברית החדשה" ביד? האם מי מאיתנו שמע או ראה המון מוסלמי משולהב החובק את הקוראן, בעת מצעדיו הדתיים באחת מבירות "הקודש"? חג שמחת תורה בכלל איננה מצווה. חג זה הומצא על יד ההמונים היהודים עצמם על מה כל "המהומה"? מה פשר כל השמחה? האומנם זה רק סיבה למסיבה?

הקרב של נפוליאון על האגו האישי - הרב יוסף ויצמן
מספרים על נפוליאון שישן עם חייליו במחנה, חורף אירופאי, קור כלבים בחוץ, כשלפתע מתעורר מיודענו וחש צמא, פיו יבש. על מנת להרוות צימאונו היה צריך לקום מהמיטה החמה, להתלבש ולצאת החוצה אל הקור, כדי להגיע אל הבאר שבקצה המחנה. הוא בא להתרומם מהמיטה כשלפתע חשב לעצמו: "רגע, אתה נפוליאון, אתה לא סתם חייל פשוט, האם ייתכן שיצר הצמא יכתיב לך איך להתנהג? האם יתכן שהצמא יגרום לך לקום, להתלבש ולצאת בקור עז החוצה רק כדי לשתות? לא יקום ולא יהיה, אתה נשאר כאן!". כשהוא התהפך אל הצד השני הבזיקה מחשבה אחרת במוחו

למה אנחנו עדיין מתאבלים? למה היהדות שמה דגש כל כך גדול על ירושלים? (הרב יוסף ויצמן )
• מהו מקור ייחודיותה של ירושלים?
• מדוע ירושלים היא העיר היחידה שנזכרת בתפילותינו?
• מהו מקור קדושתה, המסתורין שבראשיתה?
• מדוע יכול מקדש האלוקים לעמוד דווקא בנקודה זו ולא בשום מקום אחר?
• מדוע ירושלים מהווה מושא לרגשות עמוקים כל כך, של אומות כה רבות מסביב לכדור הארץ?
• מדוע יש חשיבות רבה כל כך לבית המקדש?
• איך יכול יהודי להרגיש, שעולם בלי בית המקדש בירושלים, הוא עולם מנותק ועזוב?
• מי שיבקר היום בירושלים, יוקסם מיופייה, משטחה הנרחב, מאוכלוסייתה הצומחת במהירות, מאלפי לומדי התורה שבה ומהישיבות הרבות שבתוכה. ירושלים שוקקת חיים יהודיים ואנו מוצאים בה יות


קמצא ובר קמצא סיפור היסטוורי או אקטואליה חיה בועטת ונושמת? (הרב יוסף ויצמן )
מה אפשר ללמוד לימינו מהסיפור התלמודי המפורסם על קמצא ובר-קמצא?
האמנם הסיפור הידוע הינו עובא פרח ואינו אקטואלי לימנו אני?

     
 
שיווק באינטרנט על ידי WSI