הליך גירושין הוא דבר שקשה לכל זוג, לא משנה אם לא משנה אם ההליך נעשה בהסכמה מלאה או לא. כשמתגרשים בני הזוג צריך להכין הסכם גירושין ובו לפרט על נושאים שונים הנוגעים להם, כמו חלוקת רכוש, ובמידה ויש להם ילדים עליהם לפרט על נושאים שקשורים להם, ביניהם מזונות ילדים ומשמורת. כל פעם שבני הזוג לא מצליחים להגיע להסכמה לבדם הם יכולים לפנות אל בית המשפט שיסדיר עניינים אלו על פי דיני משפחה בשביל הזוג.
דיני משפחה הם אוסף של חוקים הכוללים חובות וזכויות של אנשים לפי מצבם האישי, ובאשר למשפחות החוקים נוגעים לכל אותם נושאים שיש להסדיר כאשר מתגרשים.
לפי דיני משפחה אם זוג מתגרש ויש לו ילדים יש להחליט מי מבין ההורים יקבל משמורת עליהם. במידה והילדים הם בני 6 או פחות, האימא מקבלת משמורת עליהם, מלבד מקרים בהם היא לא כשירה לגדל אותם, ובמקרה זה האבא יקבל את החזקה עליהם.
קיימת אפשרות לקבוע משמורת משותפת לשני ההורים, ובאופן זה שניהם מתראים עם הילדים באופן שווה ולוקחים חלק שווה בגידול הילדים. כמו תמיד, יש יתרונות וחסרונות גם לזה. יחד עם העובדה שכל אחד מהם לא יקופח במידת הקרבה לילד, לילד לא תהיה מספיק יציבות, זו הסיבה שמעדיפים לתת משמורת לאחד ההורים.ה
ורה שלא קיבל משמורת זכאי להסדרי ראיה, כלומר, פגשים עם הילדים לפי מה שהחליטו ההורים יחד. במידה וההורה הלא משמורן אינו מהווה סכנה לילדים אפשר וחשוב לתת לו אפשרות להתראות איתם לעיתים תכופות כדי שיוכל להמשיך להיות דמות מרכזית בחייהם למרות הגירושין.
דיני משפחה כוללים חוקים שמגנים על הילדים, כמו החובה של ההורה שאינו משמורן לשלם מזונות ילדים בכל חודש. תשלום מזונות ילדים נועד לכסות הוצאות של ההורה המשמורן על צרכים בסיסיים ומיוחדים של הילדים. סכום המזונות נקבע בהתאם לסכום הנדרש לכלכלת הילדים, אבל אין לשלם פחות מהסכום הנקוב בחוק.
סכום מזונות ילדים אינו תלוי בהכנסות של ההורה שאינו משמורן. יחד עם זאת, התשלום הוא חובה והורה שלא משלם אותם מבצע עבירה על החוק. במקרה כזה הוא עלול להישלח למאסר.