לפני כמה עשרות שנים ניצבה ישראל במקום הראשון בעולם בהבנת הנקרא ובחשבון.

היינו מקום ראשון! נדמה לי שזה היה בשנת 86. מאז ירדנו פחות או יותר למקום 40 בעולם  (בשני המקצועות). איך זה קרה? הרי הילדים שלנו מאוד מוכשרים,חכמים ומתוחכמים -  אז איך זה שירדנו כל כך?

ירדנו למרות שהמודעות לעזור לילדים רק עלתה. יש כל כך הרבה אבחונים, כל כך הרבה הוראה מתקנת, שעות של עזרה בבית הספר, הרבה יותר שיעורים פרטיים שההורים מספקים לילדים מאשר בעבר ועדיין אנחנו במצב כל כך גרוע...

האם זה בגלל הכיתות הצפופות? האם זה בגלל שהילדים לא קוראים ספרים? יכול להיות שזה תורם לעניין אבל זה לא העיקר.

הסיבה העיקרית היא אחריות.

אתה בטח חושב שאני מתכוון שהילדים לא אחראים...

לא! לא על האחריות של הילדים אני מדבר.

אז של מי?

בעבר, כשילד לא היה מבין משהו, המורה היתה מנסה להסביר לו שוב בדרך אחרת. המורה היתה סבלנית. היא היתה יושבת איתו קצת אחרי השיעור או בהפסקה ומנסה לעזור. המורים התאמצו מאוד כדי שהילדים יבינו. המורים ידעו שאם הילד לא מבין אז כנראה שצריך להסביר לו שוב, או להסביר לו אחרת.

המורים ידעו דבר מאוד פשוט וחשוב:
אם מישהו מסביר לך משהו ואתה לא מבין, אז כנראה שההסבר לא היה ממש טוב!

במילים אחרות – המורה היתה מוכנה לנסות לתקן את עצמה!

ולזה קוראים אחריות.

מורה אחראי חושב כך:
אם הילד לא מבין משהו אז אני לא מסביר טוב – זו האחריות שלי כמורה להסביר לו טוב יותר. זו האחריות שלי שהוא יבין. אני אעשה מאמץ גדול יותר כדי שהילד יצליח!

ואיך חושב המורה הלא אחראי?
אם הילד לא מבין משהו אז כנראה שיש לו (לילד) בעיה. אולי הוא לקוי למידה? אולי יש לו הפרעת קשב? אולי יש לו דיסלקציה? חייבים "לעזור" לילד שיוכל להבין את ההסברים המושלמים שלי.

המורה הלא אחראי רוצה "לעזור" לילד שלך ולכן יבקש ממך לקחת את הילד המסכן והלקוי למאבחן פסיכו דידקטי או לנוירולוג. הוא ינגן לך על המצפון ויאמר לך שבכך שלא תיקח את הילד לאבחון, תעשה עוול לילד! הוא גם מספר לך שאם לא תעשה אבחון, הוא לא יוכל לעזור לו בבית הספר כי רק מאבחן ידע לומר היכן הבעיה של הילד.

הוא אומר (אם כי במילים יותר עדינות) "אם אתה רוצה עזרה פרטית בבית הספר, תביא לי אישור ממאבחן שהילד לקוי ושיש לו בעיה. ואם אפשר אז גם שייקח ריטלין כדי שיוכל להתרכז בהסברים המהממים שלי".

המורים לא אשמים:
המורים של היום לומדים בבתי הספר לחינוך שלילדים יש לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז, ADD, ADHD, PDD, בעיות רגשיות ומה לא... הכול כל כך מדעי והכול כל כך רפואי וגנטי שחייבים רופא. אם זה גנטי וזה במוח, הם המורים לא יכולים לטפל בזה. הבעיות הלימודיות וההתנהגותיות  של הילדים הפכו לבעיה רפואית. המורים גם לומדים שבהפרעות קשב שום דבר לא עוזר חוץ מאשר ריטלין. זה משווק כל כך בהצלחה שיתכן שגם אתה כבר מאמין בכך אבל זה לא נכון.

ממי אתה מקבל עצות?
חשוב להבין – עצות מקבלים מאנשים מצליחים! אם מישהו לא מצליח, ואתה תקבל את העצות שלו אתה תיכשל.

מערכת החינוך היא לא מוצלחת. זו סטטיסטיקה יבשה – לא דעה.
מקום 40 בעולם בהבנת הנקרא ובחשבון בשנים האחרונות לעומת מקום ראשון לפני כ- 25 שנה – עצוב.

אתה סומך על המורה של הילד שלך כי היא למדה. אבל היא למדה גם דברים שלא תורמים לה כמורה וגם לא לילד שלך. היא למדה דברים שלא מאפשרים לה לקחת אחריות. היא למדה שיש אחוז גדול של ילדים שלקוי גנטית ואין לה השפעה על זה.

הנתונים הכוזבים הללו הורידו את מדינת ישראל לקרשים בתחום החינוך.

אנחנו נחווה את ההשלכות של הזוועה הזאת בעוד כמה שנים כשהילדים של היום יצטרכו להשתלב בעולם העבודה.  תפסיק לחשוב שזה בגלל שהמורים לא מרוויחים מספיק או שהכיתות צפופות. אלו בעיות כואבות אך לא הבעיות העיקריות.

אם המורה היתה באה אלי ואומרת לי שלילדי יש לקות למידה ושהוא צריך אבחון, הייתי עונה לה כך:

"זה מוזר, כי כשאני יושב איתו הוא מבין נהדר. באיזה מקצוע הוא מתקשה? האם הוא מבין את כל המילים שכתובות בספרים שמהם הוא לומד? בואי נחפש ביחד את המילים שהוא לא מבין ונסביר לו אותם".

אם המורה היתה אומרת לי שהיא חוששת שלילדי יש הפרעות קשב וריכוז וכנראה שהוא צריך ריטלין – הייתי  עונה לה כך: (לאחר שהייתי מזעיף פנים ואומר לה שלא תעז לאמר זאת שוב. בטח לא לידו):

"מוזר. כשאני מסביר לו דברים הוא מאוד מרוכז. גם בספורט הוא מרוכז מאוד. האם זה קורה לו בכל השיעורים או רק בשיעורים שלך? האם הסברת לו את המטרה שלשמה לומדים את מה שאת מלמדת? האם יתכן שהוא אינו מבין היטב את ההסברים בכיתה ולכן מרחף בשיעורים? האם החומר מועבר בצורה מספיק מעניינת ומאתגרת?האם שאלת אותו מדוע הוא לא מקשיב בשיעורים שלך?

בואי נלך לשאול אותו מדוע הוא לא מקשיב בשיעורים? אגב, יש ספר נהדר שקראתי שנקרא ללמוד כיצד ללמוד, הוא מסביר מדוע ילדים לא מרוכזים בשיעור. האם את רוצה שאשאיל לך אותו?"

בקיצור הייתי מדרבן את המורה לקחת את האחריות שהיא בחרה בה. ולהיות מורה זו אחריות  כמו גם שליחות. זה תפקיד חשוב מאוד שכולל בתוכו רצון לעזור והמון סבלנות. על המורה של ילדך מוטלת האחריות של הפיכתו לבעל יכולת. המורים הם אלו שיוצרים את דור המחר. לכן כל מורה צריכה לבדוק היכן היא יכולה לשפר, כיצד היא יכולה לחנך לערכים, להתנהגות נאותה, ללמידה יעילה. היא לא יכולה להתייחס לילדים כאל לקויים בשום מקרה.

בהצלחה,

אבירם היכל.

במרכז תבונה, לצד אימון של ילדים ונוער לשפר את יכולותיהם להצליח, אנו מכשירים אנשי חינוך, מורים והורים בכלים לעבודה נכונה עם ילדים.

בוא להיות מאמן של תבונה ועזור לשפר את:
* הקשב והריכוז
* כישורי הלמידה
* האחריות והביטחון עצמי
* כישורי השפה והתקשורת
* ההתנהגות עם חברים ועוד...

תבונה - חינוך חדש בישראל
מאיר בעל הנס 12 רמת גן
טלפון: 03-5743734
אי-מייל: [email protected]
http://www.tvuna-online.co.il/