מאת אבירם היכל וגדי בן לביא

אנחנו רוצים לשאול אותך שאלה, מה אתה היית עושה במקרה הזה:

מאמן כדורסל מתחיל לאמן קבוצת ילדים. חלק מהילדים מוכשרים, הם מצליחים לקלוע לסל, הם בטוחים בעצמם ולא נלחצים גם כשיש בקהל אוהדים של הקבוצה השנייה ששורקים להם בוז. הם יודעים לעשות את התרגילים. הם מקשיבים למאמן ומצליחים להתרכז במשחק. הם השחקנים הטובים.

ילדים אחרים, איך אומרים...פשוט לא פוגעים! הם לא מצליחים לקלוע לסל, הם מאבדים כדורים, הם נלחצים והם לא מצליחים במשחק. הם השחקנים הפחות טובים.

נניח שהמאמן רוצה לשפר גם את השחקנים הפחות טובים ולעזור להם להתקדם בכדורסל. מה לדעתך על המאמן לעשות?

א. לשלוח את הילדים ל'אבחון לקויות כדורסל' כדי לראות אם הם 'לקויי כדורסל'.

ב. לשלוח אותם לאבחון פסיכולוגי.

ג. לתת להם 'ריטלין' כדי שיוכלו להתרכז ולקלוע טוב יותר לסל.

ד. לעזור להם להתקדם על ידי כך שהוא ילמד אותם כיצד קולעים לסל, ילמד אותם איך להישאר   רגועים במצבי לחץ, ובאופן כללי לדאוג לכך שהם יתאמנו יותר שעות בקליעה לסל עד שישתפרו.

איזו תשובה בחרת?

ויש לנו עוד שאלה:

בוא נניח שהילד היה מצליח לקלוע יותר טוב עם 'ריטלין', האם באמת כדאי שיקח 'ריטלין' כדי שהקבוצה תצליח?

כשמדברים על כדורסל זה באמת נשמע קצת הזוי שילד ילך לאבחון או ייקח סם ממריץ בגלל שהוא לא מספיק טוב. למה בכלל שמישהו ירצה לתת לילדים 'ריטלין' אם הם לא מצליחים בכדורסל. אבל משום מה, כשמדברים על היסטוריה, גיאוגרפיה ומדעים או מקצועות אחרים - לפתע, הילד "חייב" להצליח גם במחיר של כדורים וכימיקלים שמסכנים אותו.

אבל זאת אפילו לא שאלה של מה יותר חשוב - כדורסל או לימודים. וזאת אפילו לא שאלה עד כמה ריטלין מסכן את הילד.

זאת שאלה של 'גישה'!

האם אתה מוכן להתאמץ ולשפר את המצב של ילדך ולתת לו עזרה אמיתית כדי שיוכל להתקדם או שאתה מעדיף לתת לו סם ממריץ שיעזור לו לכמה שעות אבל ישאיר אותו מוגבל בשעות שהוא בלי הכדור?

מה לדעתך, הילד שלא יודע לזרוק לסל היה מעדיף שתעשה בתור המאמן שלו, המורה שלו או ההורה שלו?

א. שתלמד אותו לקלוע, תאמן אותו, תעזור לו ותגרום לו להרגיש סיפוק לאחר שהתגבר על הקשיים או

ב. שתיתן לו 'ריטלין', והופ...הוא מתחיל לקלוע לסל והכול סבבה.

מה לדעתך, הילד שלא יודע איך ללמוד, או איך לתקשר, או איך להתנהג, היה מעדיף שתעשה איתו?

א. שתלמד אותו איך עושים את הדברים האלה.

או

ב. שתיתן לו סם ממריץ שיעזור לו "להצליח" כמה שעות, אבל לחזור להיות שוב באותו מצב של חוסר יכולת לאחר מכן?

לפעמים תשמע את הטענה ש"אם לא נותנים לילד 'ריטלין' אז עושים לו עוול כי הוא חווה תסכולים בגלל שאינו מצליח".

אז מה הפתרון? לעבוד עליו ולהגיד לו שאם הוא רק ייקח את "הכדור" או "הויטמין" הוא יהיה מרוכז יותר ואז יצליח יותר?

אתה חושב שמצבו הרגשי באמת ישתפר? הוא לא! כי הילד תמיד יודע בתוכו שזה בגלל אותו כדור, ומבחינתו ברגע שהוא בלי הכדור הוא חוזר להיות "טמבל". כעת נוצרת לו תלות בכדור.

זאת לאו דווקא תלות מבחינה גופנית, זה הפחד מכישלון. "אם אני בלי הכדור אני אכשל, אני לא אצליח, אם אני אפסיק עם הכדור אני אתדרדר אחרי שכבר כל כך "השתפרתי"."

ישנם גם ילדים שמתקשרים לעיתים לאמא בהפסקה ואומרים לה: "אמא, שכחתי לקחת היום את הכדור, הולך להיות לי יום רע בבית הספר". איזה מצב רגשי זה לדעתכם..."דימוי עצמי גבוה"?תחושה של "מסוגלות"?

ואיך הוא היה מגיב אם יום אחד בעתיד הוא היה מוצא את העצומה הזאת באינטרנט:

עצומה: 'להוציא את הריטלין מחוץ לחוק'

בקיצור...משהו פה מאוד לא הגיוני!?!?!

אז איך אנחנו בכל זאת קונים את הרעיון שזה בסדר לתת לילד ריטלין?

מכרו לנו את הרעיון שריטלין זו התשובה היחידה לבעיה!

שיטת המכירה נשמעת כך:

המורה או היועצת או המנהלת: "הילד רוצה אבל הוא לא יכול, יש לו בעיה במוח, זה כנראה גנטי (כך הם משכנעים את ההורה שכנראה גם לו יש את אותה הבעיה והוא כל השנים לא ידע למה הוא לא מצליח). אי אפשר לפתור את זה בלי תרופות. גם אם תנסה פתרונות אחרים בסוף תחזור לריטלין. תשמע זה מצב שחייבים תרופה. זה לא בשליטה של הילד. אם הוא לא רואה טוב הוא צריך משקפיים! אם הוא לא תלמיד טוב ויש לו בעיה של קשב וריכוז הוא צריך ריטלין. פשוט קחו אותו לאבחון"

זה עשוי להישמע מאוד משכנע, אבל זה רחוק מאוד מהאמת...

ולכן:

הורים יקרים,

פריצת דרך חדשה נעשתה בתחום!

הכותרת "בעיית קשב וריכוז" התגלתה כאוסף של תופעות אשר הגורמים להם לא נמצאים במוח או בגנים.

"בעיית קשב וריכוז" אינה המקור האמיתי לקשיים בלימודים או אי הצלחה בחיים.

המקור לבעייה נמצא במקום אחר לגמרי.

תוכניות חדשות שנועדו לטפל במקור האמיתי של הבעייה, כוללות:

- אימון מיוחד לילד שיעזור לו להיות מרוכז, להקשיב, וללמוד נכון.

- תרגילים מיוחדים של תקשורת שמשפרים את היכולות החברתיות שלו ואת מצבו הרגשי.

- תוכנית מיוחדת להגברת האחריות והגדלת הרצון להתאמץ.

- תוכניות הורים שנותנות כלים אמיתיים לחינוך וגידול ילדים.

התוכניות הללו משלבות את הנכונות להתאמץ, את הרצון האמיתי לעזור לילד, וחינוך אמיתי.

אה כן...הן גם מחייבות הרבה אהבה לילדים.

לכתבת טלוויזיה שנעשתה בארה"ב על פריצת הדרך בתחום הקשב והריכוז לחץ כאן

אחרי ניסיון עם למעלה מ- 1000 ילדים והורים, אנו יודעים שהשיטה עובדת. ילדים שהיו מתוייגים כבעלי 'הפרעת קשב וריכוז', לקויות למידה, קשיי למידה, קשיים רגשיים ובעיות התנהגות, הצליחו להתגבר על הבעייה ללא ריטלין או כל תרופה אחרת.

אז אם נתקלתם בילד, הורה או כל אדם אחר שניצב מול אחת הבעיות שלעיל, אנו נשמח לעזור לו.

באהבה,

אבירם היכל וגדי בן לביא

'תבונה - חינוך חדש בישראל'

03-5743734

www.tvuna-online.co.il