זכויותיה של ידועה בציבור

הפעם הראשונה בה ניתנה הכרה ציבורית לזכויות של ידועה בציבור כשוות לאילו של אישה נשואה הייתה בשנת 1949 במסגרת חוק הנכים המגדירה אישה – גם כמי שגרה עם הנכה בתור ידועה בציבור.

בביטוח הלאומי זכויות או שלילת זכויות של ידועה בציבור זהים לאילו של אישה נשואה, ניתן לקבל זכויות אלו על ידי מילוי שאלו של ידועה בציבור.

גם בחוק משפחות חד הוריות 'הורה יחיד' הינו אדם שיאנו נשוי או שאין לו בת זוג ידועה בציבור.

על פי חוק הקשור לחיילים אשר נהרגו במערכות מוגדרת אשתו גם אישה החיה עימו בתור ידועה בציבור וגרה עימו ביום שבו מת. אישה זו זכאית לקצבת משפחות חללים כל עוד לא נישאה לאחר.

לעומת אילו בפקודת מס הכנסה מוצאת ידועה בציבור מגדר בני זוג בשל ההגדרה של 'בן זוג – אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו'.

וכן בחוק מיסוי מקרקעין אשר מקנה רק ניקוי של שליש ממס רכישה עבור מכירת זכויות בדירת מגורים ללא תמורה לעומת פטור מלא במקרים של זוג נשוי.

פתיחת תיק גירושין

בניגוד למדינות דמוקרטיות רבות בעולם, בישראל של פתיחת תיק נישואין או פתיחת תיק גירושין מצריך פניה לרבנות.

לפני פתיחת תיק גירושין

כדאי ורצוי לערוך הסכם גירושין המגדיר את חלוקת הרכוש המשותף, זכויות משמורת והסדרי ראיה, ורק אחר כך מגישים בקשה של פתיחת תיק גירושין. כאשר אנו ניגשים דבר ראשון לפתיחת תיק גירושין יש לבית הדין סמכות לפסוק גם בנושאים של חלוקת רכוש משמורת והסדרי ראיה לרוב פסיקות אלו הן שרירותיות (כמו שרכוש הולך למי שעל שמו הוא רשום גם אם הוא משותף).

במקרים של פתיחת תיק גירושין שאינו מוגש בצורה מלאה או שאינו נכרך כדין עם כל הבקשות והטפסים המתאימים, הזכות לפסוק בעניינים אלו מועברת לבית הדין לענייני משפחה, מה שעלול לסרבל ולהקשות על התהליך.

לכן חשוב לדאוג להסכם גירושין טוב וחוקי עוד לפני שניגשים לבקש פתיחת תיק גירושין.