אפשר להתווכח אם להיות שמן זה יפה או לא. לגבי השאלה אם זה בריא או לא - אין ויכוח. להיות שמן זה לא בריא - נקודה. אבל איך יודעים מי שמן? זה שיש לו עודף משקל? לא בטוח. כי גם אם ברור לגמרי שלהיות שמן זה לא בריא, הרי שהתשובה לשאלה מיהו שמן - אינה חד משמעית.
משקל הוא לא מדד לבריאות
שמן הוא מי שיש לו עודף של שומן בגוף. בדרך כלל, יבוא הדבר לידי ביטוי במשקל עודף, אבל לא תמיד. ועכשיו נדייק ונאמר זאת שוב: המשקל אינו בהכרח המדד המהימן ביותר להערכת השומן בגוף.
מכירים את ההיא ש"יש לה עצמות כבדות"? בהחלט ייתכן! עצמות שוקלות הרבה, והן כבדות יותר משומן. גם אנשים בעלי שרירים מפותחים שוקלים יותר, אבל הם לא שמנים! התחלתם לעשות ספורט ואינכם רואים את הירידה במשקל שלה ציפיתם? חבל להיות מתוסכלים, כי מה שקורה לכם בגוף הוא תהליך של שינוי: יותר רקמת שריר נבנית ואילו רקמת השומן מתפרקת. למה לא רואים את זה על מאזני השקילה? כי שרירים כבדים יותר משומן!
מה שלא רואים במשקל - רואים בבגדים
זאת ועוד. שרירים גם תופסים פחות מקום משומן. לכן, למרות שחשבתם שאין כיף גדול יותר מלראות את המחוז במאזני השקילה זז שמאלה... חישבו שוב- כשהמכנסיים מתחילים לנזול למטה - זה הכיף האמיתי!
לא בכל מצב. לא בכל מקום
מה שבאמת משנה וחשוב זה כמה שומן יש לנו בגוף אבל יש עוד משהו, שהוא מאוד משמעותי, וזוהי השאלה- היכן מרוכז השומן, כי מההיבט הבריאותי, יש הבדל מהותי בין שומן המרוכז בבטן, לבין שומן הנמצא בישבן, ברגלים, בירכיים או בכל מקום אחר.
מבחינה בריאותית, השומן המצטבר בבטן- מסוכן לבריאות, והוא זה שמגביר את הסיכון לסוכרת, ליתר-לחץ-דם, למחלות לב ועוד.
לבלבו אגס וגם תפוח
יש הבדלים ברורים בפיזור השומן בגוף בין גברים לנשים. אצל נשים העניין מורכב, ותלוי בשני גורמים: מבנה הגוף והגיל. מי שצרה במותניים - תשמין יותר בישבן ובירכיים. מי שמתהדרת ברגליים חטובות - תשמין בעיקר בפלג הגוף העליון. את ההשמנה באזור האגן מכנים "מבנה אגס", ואילו את ההשמנה באזור הבטן מכנים "מבנה תפוח". ואיפה משתלב בסיפור עניין הגיל? ובכן, נשים בגיל הפוריות משמינות פחות בבטן, מכיוון שהורמוני המין הנשיים מפנים את השומן לאזור האגן. בגיל המעבר, לאחר שהשחלות מפסיקות לייצר אסטרוגן, ניכרת נטייה מוגברת להשמנה בכלל, ולהשמנה באזור הבטן, בפרט.
אצל גברים - אין שינויים על ציר הגיל. הם מתחילים לגדל כרס קטנה, ועם השנים היא צומחת ומתפתחת...
איך יודעים? מודדים!
איך נדע אם הצמיג שהתנחל לו אצלנו על הבטן מסכן את בריאותנו? פשוט מאוד: נמדוד! קחו לכם סרט מדידה, כמו זה שבו נהגה התופרת של פעם להשתמש הקיפו את המותנים באזור הטבורורשמו:
מעוניינים לבדוק האם יש לכם השמנת אגס או השמנת תפוח? היכנסו למחשבון יחס מותניים ירכיים באתר.
עכשיו, השוו:היקף מותניים תקין לגברים: מתחת ל- 102 ס"מהיקף מותניים תקין לנשים: מתחת ל- 88 ס"מ.
אם היקף המותניים שלכם גדול מהערך התקין - כדאי מאוד לעשות משהו בנדון, גם אם משקלכם אינו חורג בהרבה מהנורמה. מצד שני, אם אתם סובלים מעודף משקל, אבל היקף המותניים שלכם תקין - אפשר להיות מעט יותר סובלניים כלפי עצמכם.
מעתה, הקפידו להגדיר לעצמכם יעד בריאות על בסיס ההיקף, ולא על בסיס המשקל. במקום לומר "עליי לרדת 10 ק"ג", אמרו "עלי להוריד את היקף המותניים לתחום שאינו מסכן את בריאותי". גבירותיי ורבותיי, נא להדק את החגורות - אנחנו ממריאים לדרך חדשה!
האם קיימת דרך יעילה להיפטר בצורה ממוקדת דווקא מהשומן שסביב הבטן? לא בדיוק, אבל בערך- החדשות הטובות הן, שהשומן שמתרכז באזור הבטן נוטה להתפרק יותר מהר, בהשוואה לריכוזי שומן באזורי גוף אחרים. ומכאן, שהמטרה להגיע להיקף המותניים הרצוי, שלא יסכן את בריאותנו, היא בהחלט מטרה ריאלית וברת השגה.
אם ציפיתם לתרופת קסמים - תשכחו מזה. אין פה פתרונות קלים ולא מעשי קסם. המפתח הראשון להצלחה הוא- פעילות גופנית. כן, פעילות גופנית משפרת את הרכב רקמות הגוף, כך שאחוז השומן יורד, גם אם השינוי איננו נראה בתחילה על מאזני השקילה.
אל תטעו לחשוב שתרגילי בטן גורמים לחיסול ממוקד של רקמות השומן בצמיגי המותניים. הם לא. אבל הם כן תורמים לחיזוק שרירי הבטן ולחיטוב הגוף כולו, מה שלא פחות חשוב- לשרירי בטן חזקים (בעיקר השריר הרחב הבטני) יש תפקיד חשוב במניעת כאבי גב תחתון!
המפתח השני להצלחה הוא- הקטנת הצריכה הקלורית. מפתיע? כלל וכלל לא, אבל הגיע הזמן להפנים!
בשורה התחתונה? פחות קלוריות ויותר ספורט. הדרך ארוכה היא ורבה, אולי, אבל כמו כל הדרכים הארוכות- היא גם הקצרה ביותר. העיקר שהחלטנו לצאת לדרך, ושאנחנו יודעים לאן פנינו, ומהי מטרת ההליכה.
טליה לביאדיאטנית קלינית M.Sc, אימון אישי להרזיה ולשינוי הרגלי אכילה בשיטת "לרזות מהמחשבה"
http://www.talyalavi.co.il
http://www.facebook.com/talyalirzot
[email protected]