כולנו יודעים את זה וגם אלפי מחקרים מוכיחים את זה - צריכת ירקות מגנה מפני מחלות שונות ותורמת לשמירה על הבריאות ואיכות החיים. המחקרים מוצאים קשרים הדוקים בין צריכת ירקות לבין הפחתת הסיכון לתחלואה ולתמותה מהמחלות הכרוניות השכיחות ביותר: סרטן, מחלת לב, אירוע מוחי, סוכרת, קטרקט, אוסטיאופורוזיס ועוד...
עובדות שמדברות בעד עצמן:
· כל מנה יומית של ירקות ממשפחת המצליבים (ברוקולי, כרובית, כרוב) מפחיתה את
הסיכון לאירוע מוחי ב-32%, ומנה אחת של ירקות עליים ירוקים ב-21%.
על פי ארגון הבריאות העולמי, צריכה בלתי מספקת של ירקות הינה אחת מעשרת גורמי הסיכון העיקריים לתמותה ולתחלואה והיא מהווה גורם סיכון למחלות השכיחות ביותר בעולם.
כמה ירקות ופירות מומלץ לאכול?
הצריכה היומית המומלצת של ירקות ופירות (יחד) היא 9 מנות לנערים וגברים, 7 מנות לנערות, לנשים ולילדים מגיל 6 , ו-5 מנות לילדים עד גיל 6.
הצריכה המומלצת של ירקות ופירות
9 מנות ליום - לנערים וגברים (5-6 ירקות 3-4 פירות)
7 מנות ליום - לנערות ונשים (4-5 ירקות 2-3 פירות)
7 מנות ליום - לילדים מעל גיל 6
5 מנות ליום – לילד עד גיל 6 (מנות קטנות יותר)
כמה ירק שווה מנה?
100 גרם ירק חי
1 ספל ירק חי חתוך
1/2 ספל ירק מבושל
1/2 ספל מיץ ירקות
ושוב חשוב לזכור – לא רק הכמות, אלא צריכה מגוונת של ירקות מכל המשפחות והצבעים.
ירקות בשלל צבעים - הגנה מגוונת על הבריאות
כידוע, הירקות הם דלי קלוריות ודלי שומן, ועם זאת הם מקור חשוב למים, לסיבים, למינרלים, לוויטמינים ובנוסף לכך גם לתרכובות ייחודיות רבות בעלות השפעות בריאותיות.
לרוב התרכובות הייחודיות הללו יש פעילות נוגדת חימצון (אנטי-אוקסידנטית), המגנה מפני סרטן, טרשת עורקים, קטרקט ואף מאיטה את תהליכי ההזדקנות!
התרכובות הבריאותיות שבירקות מופיעות בשלל צבעים, וניתן לחלקן לקבוצות על פי צבען.
כל כך הרבה תועלות בריאותיות – אין בעולם אף תרופה כזאת!
צהוב-כתום
קארוטנואידים הם משפחה גדולה של צבענים מסיסים בשומן, המקנים לירקות את צבעם הצהוב, האדום והכתום. בטא קארוטן הוא הנפוץ ביותר, והוא גם הופך בגוף לוויטמין a.
הירקות העשירים ביותר בקארוטנואידים הם: גזר, בטטה, דלורית ותרד.
הקארוטנואידים הם נוגדי-חמצון (אנטי-אוקסידנטים) חזקים, ומחקרים מדעיים מעידים על כך שהם מפחיתים את הסיכון למחלות לב וכלי-דם, מאיטים תהליכי הזדקנות ובעיקר מפחיתים את הסיכון לסרטן.
ירוק
הלוטאין גם הוא נוגד-חמצון ממשפחת הקארוטנואידים, שההגנה העיקרית שהוכחה לגביו היא בשמירה על בריאות העין - מפני קטרקט ומפני ירידה בראייה המתרחשת עם הגיל. לוטאין מצוי בעיקר בירקות ירוקים.
לקבוצת הירקות הירוקים משתייכים ירקות העלים כמו חסה, תרד, סלרי וכן קישואים, פלפלים ירוקים, מלפפונים, ברוקולי, מרבית צמחי התבלין, וירקות תרמיל כמו שעועית ירוקה, במיה ואפונה.
ירקות ירוקים עשירים גם בחומצה פולית – ויטמין החיוני במניעה של טרשת עורקים, וחיוני במיוחד לנשים הרות, למניעת מומים מולדים במערכת העצבים של התינוק.
לבן
תרכובות גופרית הן התרכובות המקנות לבצל ולשום את חריפותם, וגורמות לדמע בעת הקילוף או החיתוך שלהם. חלק מתרכובות הגופרית משפרות את פעילות האינסולין ותורמות לאיזון אצל הסובלים מסוכרת. לתרכובות אלה תועלות גם במניעה של טרשת עורקים, בהיותן בעלות פעילות המפחיתה תהליכי דלקת.
נוסף לירקות העשירים בתרכובות גפרית, משתייכים לקבוצת הירקות הלבנים גם תפוחי אדמה, כרובית, קולרבי, לפת ופטריות
גם ירקות מצליבים (ראו בפסקה הבאה) מכילים תרכובות גופרית, המקנות להם את ריחם הייחודי.
ירקות ממשפחת המצליבים – משפחת המלוכה
משפחת המצליבים, עימה נמנים כרוב, ברוקולי, כרובית, כרוב ניצנים, קולרבי, צנון, עלי חרדל ורוקט, היא משפחה ייחודית בשל עושר התרכובות הפעילות המאפיין אותה.
הירקות המצליבים בולטים ביעילותם בהפחתת הסיכון לסרטן מסוגים שונים: ריאה, שד, רחם, מעי גס ופרוסטטה (ערמונית).
אדום
הליקופן הוא פיגמנט אדום ממשפחת הקארוטנואידים, המצוי בעיקר בעגבנייה.
ככל שהעגבנייה אדומה יותר, כך גבוהה תכולת הליקופן שבה. בעגבניות מבושלות עולה זמינות הליקופן וכך גם במוצרים מעובדים כמו רסק עגבניות. הליקופן מגן על הלב וכלי הדם. הליקופן מצטבר בגוף בעיקר בערמונית, ולכן התועלת המוכחת ביותר שלו היא בהפחתת הסיכון לסרטן הערמונית.
ירקות אדומים נוספים לעגבנייה הם פלפלים אדומים, כולל החריפים שבהם וצנון וצנונית.
סגול
אנתוציאנינים יעילים מאוד בהגנה על תפקוד כלי-הדם, ובדרך זו גם במניעת טרשת עורקים. אנתוציאנינים מצויים בירקות סגולים כמו: חצילים, כרוב סגול, בצל סגול וארטישוק, הם מצויים גם בענבים סגולים, ומקנים ליין האדום את סגולותיו הבריאותיות.
צריכה מגוונת של ירקות, מכל המשפחות והצבעים, מבטיחה איזון בין התרכובות השונות והשגת התועלות הבריאותיות המגוונות.
מעניין וחשוב לדעת – התרכובות נוגדות החימצון המצויות בירקות אינן נהרסות בבישול.
יותר מכך – רמתן בירק וזמינותן לגוף טובה יותר מירקות אשר עברו תהליך של הקפאה ו/או בישול.
לדוגמא עגבניות מבושלות, רסק עגבניות ואפילו קטשופ מכילים יותר ליקופן מאאשר עגבניות טריות. באופן דומה תירס מוקפא מכיל יותר בטא-קארוטן מאשר תירס טרי, תרד ואפונה מוקפאים יותר מאשר תרד ואפונה טריים וכו'
לא כל הטרי תמיד עדיף הוא....
ההמלצות הן לצרוך את הכמות היומית, תוך תשומת לב למגוון: להכניס יותר ירקות לתפריט. הירקות יכולים להיות טריים, חתוכים, מבושלים, אפויים, סחוטים, קפואים, משומרים, טחונים...
פחות משנה אופן ההופעה שלהם בתפריט. חשוב יותר שהם פשוט יהיו בו!
טליה לביאדיאטנית קלינית M.Sc, אימון אישי להרזיה ולשינוי הרגלי אכילה בשיטת "לרזות מהמחשבה"
http://www.talyalavi.co.il
http://www.facebook.com/talyalirzot
[email protected]