בשנים האחרונות גוברת המודעות לצורך בשמירה על איכות הסביבה אם בבתים פרטיים ואם בחברות ומפעלים. בישראל מיוצרים כ-4 מיליון טון פסולת מוצקה ביתית ומסחרית כל שנה. מלבד הפסולת המוצקה קיימים מפגעים נוספים הפוגעים באיכות הסביבה.

כאנשים פרטיים מוטלת עלינו החובה לצמצם את כמות הפסולת הביתית המיוצרת על ידינו, למחזר, לחסוך במשאבי מים ואנרגיה וכדומה. על מנת לשמור על אותם ערכים ברמה הציבורית יש לגייס לכך את הגורמים השלטוניים, מערכות החינוך תאגידים ומפעלים ציבוריים ופרטיים.

התאגידים הציבוריים והפרטיים משתמשים בחלק נרחב של המשאבים המשותפים ולפיכך מוטלת עליהם האחריות לשמר ולטפח את נושא איכות הסביבה למעננו ולמען הדורות הבאים.

כאשר אנו מדברים על הצורך בשמירה על איכות הסביבה מבחינה תאגידית ניתן לחלק זאת לכמה נושאי משנה.

1. טיפול בפסולת

אנו יודעים כי מפעלים מייצרים כמות גדולה של פסולת. בטיפול בפסולת אנו מתכוונים להפחתת כמות הפסולת , מיון הפסולת לסוגים שונים, מחזור הפסולת לשימוש חוזר, והשמדת הפסולת הרעילה שהישארותה חשופה משפיעה על גזי החממה והתחממות כדור הארץ.

2. שימוש נכון וחסכוני במים:

נושא המים נחלק לשניים – חסכון בשימוש במים נקיים . הגדלת המודעות לצורך של חסכון במים, בעיקר אצל חקלאים או מפעלים שבנויים על שימוש רב במים. לצד זה יש צורך בהתפלה ומחזור של מים, שנעשה בהם שימוש, למטרות ולצרכים כגון שימוש במיכלי הדחה באסלות , ניקיון, השקיית שדות ושטחים חקלאיים ועוד.

3. שימוש מושכל במשאבי טבע – ניקח לדוגמא מפעלי ים המלח. בעלי המפעל צריכים לדאוג לניצול מבוקר ומחושב של המינרלים המלחים והבוץ ושאר המשאבים הייחודיים שבו על מנת שלא ייעלמו במהרה. חשיבות נוספת היא שמירה על ערכי הטבע , לדעת להשתמש ללא פגיעה בלתי הפיכה בטבע.

חלק חשוב בשמירה על משאבי הטבע והמים, במיוחד בארצנו שאין בה די מקורות מים, היא הימנעות מהזרמת שפכים מזהמים למקורות מים . על המדינה לדאוג לאכוף את החוק ולהעניש בהתאם מפעלים מזהמי מקורות מים.

4. מניעת זיהום אויר – מפעלים רבים פולטים לאוויר גזים רעילים כתוצאה משריפת דלקים במקומות כמו תחנות כח, שריפת פסולת חקלאית, שריפת מצבורי אשפה, פחם וכו' וכן פליטת אדים רעילים כמו אדי צבע לאוויר. על המפעלים לדאוג להרכבת גלאי פליטה קבועים על קצה הארובות של מפעלים פולטי זיהום. עליהם להכין תוכניות לטיפול בזיהום. מעקב ממשלתי צריך להתבצע אחר ביצוע התוכניות וכן ענישה למפעלים מפרי תקנים אלו. התאגידים צריכים לעבור לשימוש בדלקים שאינם מזהמים הן במפעל והן ברכבי העובדים. כל מפעל רצוי שינסה לארגן הסעות לעובדים על מנת להקטין את מספר הרכבים המשמשים להגעה לעבודה ובכך את כמות פליטת הגזים המזהמים.

5. פגעי קרינה- הגידול בשימוש בתקשורת סלולארית גרם להצבת אנטנות במספר רב בכל רחבי הארץ , גם באזורים מאוכלסים, נזקי קרינה יכולים לנבוע גם מכורים גרעיניים, שידורי רדיו וטלוויזיה. על המשרד לאיכות הסביבה להנפיק אישורי הקמה והיתרי הפעלה בהתבסס על נתוני הקרינה. המשרד צריך לאכוף את התקנות המתאימות ע"י פיקוח סדיר על רמות קרינה. המשרד גם מחויב לפתח מחקרים הבודקים את ההשפעה של רמת הקרינה על האוכלוסייה והסביבה.

לצערנו ישנם עוד גורמי זיהום סביבתיים רבים שלא הוזכרו ואינם מטופלים ברמה המיטבית. קיים צורך בהעלאת המודעות בקרב התאגידים השונים ויכולת אכיפה מוגברת של הגורמים הממשלתיים.