דו"ח המודיעין האמריקאי בעניין תכנית הגרעין של אירן שפורסם בסוף השנה שעברה עורר סערה בינלאומית. נשיא ארצות הברית, ראש ממשלת ישראל, מנהיגים באירופה ואסיה, ארגוני מודיעין, כלי התקשורת המרכזיים בעולם - כולם חשו צורך דחוף להתייחס לדו"ח ולנתח את משמעויותיו.

תופעה זו אינה מפליאה: האפשרות שאירן מקדמת תכנית להצטיידות בנשק גרעיני; האפשרות שייעצר מהלך הפעלת הלחצים המדיניים והכלכליים על אירן בגין תכניתה זו; האפשרות שהמערכה לעצירת תכנית הגרעין האירנית תיכשל; האפשרות שתקיפת מטרות באירן תיענה במתקפה איראית נגדית; כל אלה תרחישים שמעסיקים מזה שנים באופן אינטנסיבי את כל מקבלי ההחלטות המשפיעים בעולם, הן בזירה המזרח תיכונית והן בקרב המעצמות המובילות: ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה,  צרפת וגרמניה. לדו"ח המודיעין האמריקני עשויה היתה להיות השפעה, ישירה או עקיפה, על מגוון ההתפתחויות הללו - ומכאן התהודה הייחודית לה זכו קביעותיו.

הדו"ח היווה פרשת דרכים חשובה במערכה העולמית לסיכול הגרעין האירני. בעקבותיו הצטמצם במידה משמעותית מרחב התמרון של המימשל האמריקאי הנוכחי בכל הנוגע למהלך צבאי כנגד מתקני הגרעין האירניים.

אין כמובן להוציא באופן מוחלט מכלל חשבון שבעתיד הקרוב תשתנה הערכת המודיעין האמריקאי, בעקבות השגת מידע "מפליל" חדש בנושא התכנית הגרעינית החשאית של טהראן. עולם המודיעין הינו עולם דינמי, חי ומתפתח. כל סוכנויות המודיעין בעולם מציבות את סוגיית הגרעין האירני בקידמת יעדיהן - ותמיד קיימת אפשרות שאחת או יותר מהן תצליח להניח את ידה על ראיות אמינות שסותרות את מסקנות המודיעין האמריקאי. אולם בינתיים נוצר חשש כבד מן הנזק שעלולות לגרום שתי הקביעות המהותיות שבמוקד הדו"ח: האחת, לפיה עד אמצע 2007 אירן לא חידשה את תכנית הנשק הגרעיני, שהוקפאה בסתיו 2003; והשניה, לפיה ההערכה שאירן תצליח לייצר עוד בשנת 2009 אורניום מועשר במידה מספקת לצורך נשק גרעיני היא "מאד בלתי סבירה", וכי המועד הסביר יותר לכך הינו בין 2010 ל- 2015. לנוכח תובנות אלה אין עוד לאופציה הצבאית האמריקאית תוחלת מעשית בשלהי כהונת בוש, בודאי לנוכח מעמדו המעורער של הנשיא בזירה הפנימית בארה"ב.

לפני מספר שבועות, בחודש מרץ, החל שוב הגלגל להתהפך: מועצת הביטחון קיבלה, בפעם השלישית, החלטה המטילה על אירן סנקציות בגין המשך חתירתה ליכולת גרעין צבאית. החששות כאילו דו"ח המודיעין האמריקאי ישתק את "רוח הקרב" בקהילה העולמית כנגד אירן - נתבדו. שוב היתה זו החלטה פה אחד (למעט הימנעות מצידה של אינדונזיה המוסלמית). אפילו רוסיה וסין, שתי מדינות הקשורות בטבורן לאירן מבחינה כלכלית - תמכו בהמשך הסנקציות ובהחרפתן. מדובר בהחלטה רכה מאד מבחינה מעשית, שאיש אינו משלה את עצמו כי תביא לשינוי במדיניותה של אירן. חשיבותה, למרות זאת, רבה: היא מוחקת את סימני השאלה שהציב דו"ח המודיעין האמריקאי לגבי עתידה של המערכה הדיפלומטית. כישלון במאמצים הדיפלומטיים יסלול את הדרך לבחינתם של מהלכים כוחניים יותר - אולם אם מפסיקים את הניסיון הדיפלומטי בעודו באיבו, נחלשת הלגיטימציה לעבור לחלופות האחרות. במובן זה, החלטת מועצת הביטחון של האו"ם היתה חיונית - ולא פחות חיונית ממנה כעת היא ההתפתחות הצפויה בשבועות הקרובים: יוזמת מדינות האיחוד האירופי להוביל גם הן החלטה בדבר הטלת סנקציות נוספות על אירן, סנקציות שיעמיקו את הלחץ העולמי על מקבלי ההחלטות בטהראן. זהו מבחן קריטי לאירופה - ויש לקוות שלא תיכשל בו.

                                                                   ח"כ צחי הנגבי

                                                                   יו"ר ועדת החוץ והביטחון