חלק ניכר מהעסקאות במשקים חקלאיים הנערכות במגזר החקלאי, הינן עסקאות העברה ללא תמורה של המשק החקלאי מההורים למי מילדיהם. הורים רבים מעדיפים בעודם בחיים להעביר את הזכויות במשק לאחד הילדים, ובכך ליצור סוג של וודאות ביחס לחלוקת נכסיהם כבר בעודם בחיים.

בשל העובדה שבמרבית המקרים, אין בדעתם של ההורים לעזוב את המשק ולעבור להתגור במקום אחר מחוץ למושב, והמשק החקלאי הינו החלק העיקרי בנכסיהם של ההורים, אין הם מעוניינים להישאר תלויים וסמוכים על רצונם הטוב של ילדיהם ובני/בנות זוגם ולכן, הם מבקשים או מתנים את העברת הזכויות במתנה במשק, בקבלת התחייבות מהבן/בת מקבל/ת המתנה, במסגרת הסכם, לפיו יתאפשר להם - ההורים, להמשיך ולהתגורר בבית המגורים אשר במשק עד אחרית ימיהם ובמסגרת זו קבלת התחייבויות והתניות נוספות כאלו ואחרות על אופן השימוש במשק ובזכויותיו.

עריכת הסכמים מעין אלו, בצורה ובאופן שאינם תואמים את הוראות החוק והפסיקה העדכנית בדיני מושבים, עלולה להביא לבטלות ההסכמים והמתנות שהוענקו ע"י ההורים במהלך חייהם של ההורים לילדיהם, ע"י בתי המשפט, מינהל מקרקעי ישראל ורשויות המס.

סעיף 8(א) לחוק הירושה קובע, כי – הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו במהלך חייו של אותו אדם – בטלים.

סעיף 8 (ב) לחוק הירושה קובע, כי – מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת תוקף אלא אם נעשתה בצוואה על פי הוראות חוק הירושה.

יש לשים לב, כי בחלק ניכר מההסכמים הנערכים בין הצדדים, אומנם מועברות הזכויות מבחינה פורמאלית ונרשמות על שמו של מקבל המתנה, אולם זכויות אלו מוגבלות ומצומצמות ואינן מאפשרות למקבל המתנה לעשות במשק כרצונו כמנהג בעלים, והוא כפוף להתחייבויותיו במסגרת ההסכם שנחתם עם הוריו.

אנו נתקלים בלקוחות רבים שערכו הסכמים מעין אלו עם הוריהם, אשר לפיהם למעט העברת הזכויות ושינוי שמו של בעל הזכויות במשק החקלאי לשמו של מקבל המתנה, הזכויות העיקריות במשק נותרות אצל ההורים עד אחרית ימיהם.

"בעלות" הוגדרה בחוק המקרקעין תשכ"ט-1969 סעיף 2 - כזכות להחזיק במקרקעין, להשתמש בהם ולעשות בהם כל דבר וכל עסקה...

כאשר בפועל נותרו עיקר הזכויות במשק החקלאי בידי ההורים, כאשר הם ממשיכים להתגורר בבית המגורים, לקבל את ההכנסות מהאגודה ומממקורות הכנסה אחרים המצויים במשק ומאידך על מקבל המתנה חלות הגבלות המונעות ממנו לעשות במשק כראות עיניו וללא יכולת לשעבדו ו/או למוכרו, הרי ש"העברת הזכויות" שהתיימרו ההורים להעביר בהסכם המתנה לאו העברה היא.

במידה ותתעורר בעתיד מחלוקת בין היורשים, באשר לתוקפה של העברת הזכויות ללא תמורה שנתנה לאחד האחים, עשוי מקבל המתנה לגלות, כי בית המשפט יבטל את הסכם העברת הזכויות בנחלה, ולא יכיר בו כהסכם מחייב שנערך בין הצדדים וככזה שנגמר במהלך חייהם של ההורים. בית המשפט עשוי לראות בהסכם כמתנה עתידית שתושלם רק לאחר פטירת נותני המתנה, דבר הנוגד את הוראת סעיף 8 (ב) לחוק הירושה.

אנו ממליצים לאלו מכם הבוחרים לבצע עסקת העברה ללא תמורה למי מילדיהם, לערוך את ההסכמים באופן נכון וחוקי, על מנת שיהיו תקפים גם בעתיד, השלמת העברת הזכויות ורישומן על שמו של מקבל המתנה בספרי מינהל מקרקעי ישראל, אינה בטוחה לכך שהעסקה אכן תוכר כעסקה תקפה שכן כאשר מועברות זכויות בעלות במשק חקלאי לשמו של מקבל המתנה, אבל עיקר הזכויות המהותיות נשארות אצל הנותן והן יועברו במלואן רק לאחר פטירת הנותן, משמעות הדבר היא שמדובר במתנה שתוקנה למקבל רק לאחר פטירה ולכן העברה כזו – בטלה!