היופי ברפואה הסינית הוא היכולת שלה בין היתר להשליך את המתבונן בה הרחק מן המקום בו התחיל את המסע, והוא לעולם לא יידע היכן מסעו יסתיים. אחד מן המקומות בהם ניתן לבקר בעולם הרפואה הסינית הוא שעון האיברים.

שעון האיברים הוא תיאוריה המייצגת את זרימת הצ'י (אנרגיית החיים המצויה בכל גוף חי) דרך 12 המרידיאנים, אלו הם 12 התעלות המייצגות 12 איברים עיקריים בגוף האדם. אנו נעזרים בשיטה זו לעיתים בקליניקה כאשר נרצה לחזק או לפזר תפקוד של איבר ספציפי מסויים ב דיקור סיני.

להלן פירוט השעות לפי שעון האיברים לפי שעות היממה:

ריאות- 3:00-5:00 בבוקר

מעי גס- 5:00-7:00 בבוקר

קיבה- 7:00-9:00 בבוקר

טחול- 9:00-11:00 בבוקר

לב- 11:00-13:00 בצהריים

מעי דק- 13:00-15:00 בצהריים

שלפוחית שתן- 15:00-17:00 אחה"צ

כליות- 17:00-19:00 בערב

מעטפת הלב-  19:00-21:00 בערב

מחמם משולש-21:00-23:00 בלילה

כבד- 1:00-3:00 בלילה

שעון האיברים מתאר מתי זרימת הצ'י מצויה בשיאה בכל אחד מ-12 איברים אלו, כאשר לכל איבר שעתיים כאלו ביממה. לפי השעון הסיני במצב של עודף אנרגיה באיבר מסוים, נבחר לטפל בו בשעת השיא של אותו איבר, לדוגמא, עודף חום בקיבה יפוזר באופן מיטבי בשעת השיא של הקיבה- 8:00 בבוקר, לכן נבחר לדקור נקודה המוציאה חום מן הקיבה בשעה זו.

לעומת זאת, כאשר ישנו איבר הסובל מחוסר אנרגיה, נבחר לטפל בפרק הזמן שלאחר שעת השיא של האיבר, לדוגמא, חוסר צ'י של הטחול, יטופל בשעה 12:00, שעתיים לאחר זמן השיא של הטחול עצמו.

תיאוריה נוספת הקשורה לשעון האיברים הסיני, טוענת כי חיזוק האיבר בצורה מיטבית הוא בעצם בהפרש של כ-12 שעות בדיוק מזמן השיא של האיבר החלש, כך נעשה שימוש בקוטביות שעון האיברים על מנת להשיג פוטנציאל אנרגטי מקסימלי.