מידע על עורך דין פלילי מאפשר לכם להבין מה מסוגל עורך דין פלילי לעשות בעבורכם.
עורך דין פלילי נשכר בשביל תת ייעוץ משפטי לאנשים שחשודים בביצוע של עבירה פלילית.
עורך דין פלילי יכול להישכר כבר בשלב החקירות במשטרה, על מנת להקטין את הסיכוי להגשת כתב אישום כנגד חשוד בביצוע עבירה פלילית.
עורך דין פלילי מגן על נאשמים בשלב המשפט, מול התובעים שהם עובדי פרקליטות המדינה.
עורך דין פלילי אמור לשכנע את השופט או השופטים, בכך שיש לזכות את הנאשם ששכר את שירותיו.
למי שאין מספיק כסף לשכור את שירותיו של עורך דין פלילי, המדינה ממנה עורך דין של הסנגוריה הציבורית.
חסיון עורך דין לקוח
אחד מהדברים שייחודיים למקצוע עריכת הדין (בדומה למספר מצומצם של מקצועות טיפוליים), הוא חסיון עורך דין לקוח.
כאשר לפי החוק, עורך דין חייב לשמור בסודיות כל מידע שהובא לידיעתו ע"י הלקוח שלו.
החסיון מיועד לאפשר ללקוח גילוי לב שהוא מלא, מבלי חשש שדבר הזה יכול לשמש כנגדו.
אפשר לחשוף את המידע החסוי, רק בעקבות הרשאה מפורשת של הלקוח לעשות זאת.
היוצא מן הכלל הוא מקרה שבו לקוח מגלה לעורך הדין שלו, על כוונה לבצע עבירה בעתיד, במקרה שכזה חייב עורך הדין לחשוף את המידע במטרה למנוע את ביצועה של העבירה.
החיסיון אינו חל גם במקרה של תביעת עורך הדין, בשל שכר טרחה שלו הוא זכאי, בעניין שבו טיפל בעבור לקוח שלו.
הרעיון של ההרשעה "מעל לספק סביר"
"מעל לספק סביר", היא אמת המידה שדרושה להרשעה פלילית בבתי המשפט בישראל (ובעוד מדינות רבות ברחבי העולם, כמו למשל ארה"ב ובריטניה).
התביעה צריכה לשכנע את השופטים במשפט פלילי, שהנאשם אכן ביצע את העבירה הפלילית, ברמת הסתברות, שהיא מתקרבת לוודאות מלאה.
הרעיון שעומד ביסוד התפישה הזו הוא, שעדיף ש-100 אשמים יזוכו, מאשר שחף מפשע אחד יורשע ויישב בבית הכלא ללא כל עוול בכפו.
אמת המידה של ספק סביר היא ייחודית למשפט הפלילי, ואמת המידה במשפט אזרחי היא פחות מחמירה. במשפט אזרחי נהוגה אמת מידה אחרת, של מאזן הסתברויות, שלפיה מספיק שגרסתו של צד אחד היא יותר מסתברת מגרסתו של הצד השני.
ערכאות שונות של ערעור ועיכובו של ביצוע גזר דין
במקרים שבהם הורשע אדם בבית משפט השלום, אפשר להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי.
במקרים שבהם הורשע אדם בבית המשפט המחוזי, ערכאת הערעור היא בית המשפט העליון.
לעתים עורכים תהליכי הערעור זמן ממושך ורב, ולכן ניתן להגיש בקשה לבית המשפט שנתן את פסק הדין ואת גזר הדין, זוהי בקשה לעיכוב הביצוע.
התקופה שבה יתעכב הביצוע, מגיעה לסיומה, רק אחרי סיומם של הדיונים בערעור.
במקרה שבו בית המשפט שנתן את פסק הדין וגזר הדין, מסרב לבקשת עיכוב הביצוע, ישנה האפשרות לבקש את בקשת עיכוב הביצוע, מערכאת הערעור של בית משפט זה.
השיקולים שעומדים לעיני השופטים אשר דנים בהחלטה על עיכוב ביצוע הם אלה:
* האם הוגש ערעור רק על חומרתו של העונש, או גם על הכרעת הדין בסיומו של המשפט.
* חומרת העבירה והנסיבות בהן בוצעה.
* אורך תקופת המאסר שנקבעה בגזר הדין.
* מהן נסיבותיו האישיות של המבקש את בקשת עיכוב הביצוע.
* מהו עברו הפלילי של המבקש את בקשת עיכוב הביצוע.
* סיכויי הצלחתו של הערעור אשר הוגש.