יצואנים- המלחמה בשחיתות ובשוחד לעובדי זרים מתרחבת מאת עו"ד אסתי ישורון

ארה"ב מובילה את המאבק בשוחד ובשחיתות של עובדי ציבור זרים. חקיקה מרחיבה ואכיפה אגרסיבית מעמידות גם יצואנים ישראלים בסיכון ובחשיפה לחקירה ולתביעה של רשויות הפיקוח האמריקאיות, אם לא יקפידו על התנהלות נכונה.
על פי הפרסומים חברת טבע מצויה בחקירה של גורמי האכיפה האמריקאים בנוגע לחשד לעבירת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים (FCPA) באמריקה הלאטינית, ברוסיה ובמזרח אירופה.
קומברס טכנולוגיות, הסכימה לשלם 1.2 מיליון דולר כחלק מהסדר אליו הגיעה עם רשויות האכיפה האמריקאים, בגין הפרת החוק האמריקאי שנבע בין היתר משוחד שניתן על ידי חברת הבת הישראלית לחברת תקשורת יוונית שבבעלות ממשלת יוון. השוחד שניתן נרשם בספרים כעמלות סוכן, וחברת האם כשלה בהפעלת מערכת בדיקה ובקרה פנימיים בנוגע לרישום בספרים.

החוק האמריקאי חל גם על מנהלים, דירקטורים, עובדים וסוכנים.
נכון לסוף 2013, שמונה מתוך עשר הקנסות הגבוהים שהוטלו על ידי רשויות החוק האמריקאיות בגין הפרות החוק האמריקאי ( ה –FCPA) היו של חברות שאינן אמריקאיות.

ישראל גם היא הצטרפה למלחמה בשוחד ובשחיתות. ישראל חתומה על אמנת האום נגד שחיתות, ועל אמנת ה-OECDלמלחמה בשחיתות נגד עובדי ציבור זרים. בהתאם לאמנות אלו תוקן חוק העונשין הישראלי, במסגרתו הוסף סעיף 291א לחוק העונשין, תשל"ז-1977, המוסיף עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר בנוגע לפעילות עסקית. העבירה כלולה בפרק עבירות השוחד בחוק העונשין, וחלים עליה כל הסעיפים הכלליים החלים על העבירות בפרק זה.

המלחמה בשחיתות ובשוחד תופסת תאוצה בשנים האחרונות ולא רק בארץ. קיים לחץ בינלאומי על מדינות לחוקק חוקים פנימיים בנוגע לאיסור מתן שוחד לעובדי ציבור מקומיים וזרים וכן בנוגע לקבלת שוחד על ידי עובדי הציבור. מדינות רבות בעולם, חוקקו חקיקה פנימית הנוגעת לנושא השוחד לעובדי ציבור מקומיים וזרים. בריטניה, מקסיקו, אוקראינה וברזיל הם רק דוגמאות למדינות שעדכנו את החוק במדינתם בנושא זה. האכיפה משתנה ממקום למקום, כשבראש כאמור, מובילה ארה"ב עם חקיקה מרחיבה ואגרסיבית.

השינויים שחלים בנכונות האוכלוסיות המקומיות לספוג את התוצאות של השוחד והשחיתות, יחד עם ההתפתחות הטכנולוגית הנוגעת לתקשורת ההמונים, תורמות גם הן את תרומתן, וממשלות מתחילות להפנים כי עליהן לפעול בעניין.
תוצאות השינויים האלו משפיעים על האופן בו יצואנים צריכים לפעול. הערכת סיכונים והכנת תכנית ציות אפקטיבית הינן פעולות חיוניות שעל היצואנים לבצע בכדי להפחית את הסיכון לעבור על החוקים השונים היכולים לחול עליו. יישום תכנית ציות אפקטיבית יכולה, במקרים מסוימים, אף להוות הגנה במקרים בהם ניתן שוחד.

הודו, הנתפסת כמדינה מושחתת עם מנגנון בירוקרטי גדול ומושחת ואשר תרבות השוחד נחשב נטוע חזק, מדורגת במקום ה- 94 מתוך 177 מדינות שנבדקו בסקר שבוצע על ידי ארגון שקיפות בינ"ל ((Transparency International, ובעלת ציון 36 מתוך 100 במדד השחיתות העולמית (CPI) עוברת גם היא תהליך כלשהו של שינוי.
נראה כי השינויים המתרחשים בהודו בכל הנוגע למלחמה בשחיתות, אכן מחלחלים ומשפיעים על מקבלי ההחלטות בהודו.  הנה דוגמא: בדצמבר 2013 הודיע משרד ההגנה ההודי על ביטול ההסכם שנחתם בדבר רכישת 12 מסוקי הובלה יוקרתיים מסוג AW-101 המיוצרים על ידי חברת Agusta Westland הבריטית, ואשר היו מיועדים לשימוש הנשיא, ראש הממשלה ואחמי"ם אחרים.

ההסכם נחתם בפברואר 2010, בין משרד ההגנה ההודי לבין חברת הענק האיטלקית Finmeccanica, שהינה חברת האם של החברה הבריטית. שווי העסקה, כפי שפורסם עמד על כ- 770 מיליון דולר. ההסכם נחתם לאחר שהחברה האיטלקית גברה על חברות מתחרות מארה"ב ומרוסיה.

בפברואר 2013, הוקפאה העסקה על ידי משרד ההגנה ההודי, וזאת לאחר שהועלו טענות בדבר מתן שוחד לבכירים בחיל האויר ההודי, לרבות לבני משפחתו של Tyagi Sashi, מפקד חיל האויר לשעבר (טענות שהוכחשו על ידיו).
טענות בדבר השוחד הועלו בעקבות חקירה ומעצר שבוצעו באיטליה, של מנכ"ל חברת הענק האיטלקית, Giuseppe Orsi. על פי החשד, העביר אורסי שוחד בשיעור של כ 30 מליון יורו לבכירים הודים, באמצעות מספר מתווכים, על מנת להבטיח את הזכייה בעסקה.

הקפאת ההסכם וביטולו נעשה לאחר ששלושה מהמסוקים כבר סופקו והיתרה צפויה הייתה להיות מסופקת עד אמצע 2014.

הבסיס לביטול ההסכם, על פי דברי שר ההגנה ההודי, הינו הפרה של מסמך טרום חוזי של הצהרות התנהלות ישרה בכל הנוגע למכרז ולהסכם - "pre-contract integrity pact".

בנוסף לביטול הסכם זה, וכתוצאה מהאירועים שהובילו לביטולו, החליטה חברת החשמל הגדולה בהודו ה- NTCP, שהינה חברה ממשלתית, לבטל מכרז לרכישת טורבינות גז, שהיו מיועדות להחליף את הטורבינות הקיימות באתר שליד דלהי. החלטה זו נתקבלה בכדי להימנע ממבוכה נוספת בעקבות הקשר לפרשיית השוחד המתוארת לעיל.
במהלך הליך המכרז, התברר כי חברת Ansaldo Energia האיטלקית גברה על חברת סימנס הגרמנית. הבעיה צצה מכיוון שהסתבר שהחברה האיטלקית נשלטת על ידי חברת הענק FInmeccanica (עם אחיזה של 56% מהמניות), הקשורה לפרשיית השוחד כמפורט לעיל.

נבחנה השאלה האם שוחד שניתן על ידי חברת אם, צריך להשפיע על חברת הבת. היועץ המשפטי ההודי טען כי לא ניתן להקל ראש בעניין וייעץ שלא להתקשר עם החברה האיטלקית. בסופו של דבר, נמצאה סיבה לביטול המכרז בשלב זה, וזאת בלא שהיה צורך להתעמת ולבחון את הסוגיה בבית המשפט.

נושא השוחד והמלחמה בשחיתות ובשוחד הינו עניין בינלאומי המעוגן באמנות בינלאומיות ובחוקים מקומיים. כמצוין מעלה, ישראל חתומה על האמנה למלחמה בשוחד של ארגון ה- OECDועל אמנת האו"ם נגד שחיתות. תחולת העבירה בדבר איסור מתן שוחד לעובדי ציבור זרים, שהוספה לחוק העונשין, הינה אקס טריטוריאלית ורחבה בהיקפה. עבירת השוחד תחול גם אם בוצעה באמצעות צד שלישי, כפי שאירע במקרה לעיל, וכאמור אף אם בוצעה מחוץ לישראל. השפעת חשיפת שוחד יכולה להיות קריטית בעיקר לחברות קטנות ובינוניות. החברות יכולות להיות חשופות לתביעה בישראל, במדינה בה בוצע השוחד, והן על ידי רשויות חוק המרחיבות את סמכותן השיפוטית (כמו ארה"ב). החשיפה יכולה להיות לחברה, למנהליה, לעובדיה וגם לדירקטורים שלה. חשוב שחברות ואנשים ישראלים העוסקים ביצוא יכירו נושא זה ויפעלו לבחינת הסיכונים הקשורים לעסקם, ולהפעלת תכנית ציות אפקטיבית הרלבנטית להם.

הכותבת הינה עו"ד המתמחה בחוזים בינלאומיים ובהכנת תכניות ציות לחברות בעניין איסור מתן שוחד לעובדי ציבור זרים. [email protected]