ילדים רבים מוגדרים היום כבעלי בעיות קשב וריכוז בצורה זו או אחרת. ניתן לומר כי אורח החיים שאנו מקיימים היום משפיע רבות על הילדים אשר סופגים מן הסביבה את התחרותיות, הריצה האינסופית אחר החומר, הסטאטוס החברתי, שפע המוצרים המשווקים לנו דרך מסרים של אלימות ומיניות בוטה.
כל אלו ועוד גורמים לנו להיות חברה אלימה, תוקפנית וקשה יותר ויותר.
הילדים הם למעשה תשקיף של ההורים והסביבה הקרובה ומאחר ויכולת הבקרה והביקורת שלהם טרם התפתחה דיה ע"מ לסנן את המסרים הסובבים אותם הם לרוב יוציאו אותה ע"י פריקת המתח המצטבר בצורה פרועה וחסרת סבלנות.
היום כבר יודעים כי צבעי מאכל מסוימים, משקאות תוססים ומזון מעובד עלולים לגרום לחוסר שקט ותגובות עצביות חסרות שליטה.
בצרפתית ישנה אמרה: "אתה - מה שהינך אוכל". כלומר המזון המוכנס לפינו חשוב ביותר מבחינת התזונה, התזמון, והערכים האחרים שהוא טומן בחובו.
התעמלות נעימה שאינה תחרותית כגון: הליכה, שחייה, תרגילי גמישות, יוגה ועוד...יכולה בהחלט לתרום לריכוז ולשלווה הפנימית של הילד.
יש לציין שילדים רבים מטופלים היום בתרופות המשקיטות אולי את ההורים והמורים אך לא פותרות את שורש הבעיה וכתוצאה מכך ייתכנו תופעות לוואי כמו: השמנת יתר, עייפות, נמנום וחוסר עניין ואתגר סביבתי.
ילד אשר נוטל תרופות כגון אלו ירגיש דחוי בצורה זו או אחרת, בעיקר כאשר הוא משמין ונעשה מסורבל הקושי החברתי נכנס לתמונה ביתר שאת.
או אז ילד כזה יעדיף שלא לעסוק בספורט קבוצתי שמהווה תחרות עבורו. חברת ילדים אחרים תאיים עליו והוא יעדיף את הניחום במקרר ובמשחקי המחשב או הטלביזיה שהם גורמי פאסיביות ידועים.
אט אט, המעגל החברתי ילך ויצטמצם וככל שהזמן יחלוף כך קשה יהיה יותר לשבור את מעגל הקסמים הזה. לכן חשוב מאד להשיב לילד את הביטחון העצמי שלו ע"י כך שנחזק את הצדדים החזקים שבו.
ילדים מגיבים יפה ומהר לטיפולים של הילינג פרחי באך רפלקסולוגיה שיאצו וכל מגע אחר אשר אינו מאיים.
ניתן לטפח גם חיית מחמד שהילד ירגיש אחראי כלפיה ועל ידי כך המעגל החברתי שלו יגדל ומן הסתם גם יתרום לחיזוק הביטחון העצמי שלו.
את האגרסיה ניתן לפרוק ע"י ג'ודו או אומנויות לחימה אחרות המעודדות את העוצמה הפנימית ולאו דווקא את הכוח ההרסני שבאלימות נטו.
גם ציורים ומנגינות יכולים לעזור רבות. הרבה צבעים וציור על פי מקצב צלילים יכול לתמוך בתהליך.
כאמור ישנם פתרונות רבים לתופעה זו הנקראת היפראקטיביות אך בראש וראשונה חשוב מאד לדעת ולזהות את הגורם להפרעת הקשב והריכוז ובמידת האפשר לעבור טיפול מערכתי, שזה אומר לחשוף את הילד לכמה שפחות שעות טלביזיה או לצנזר חלק מערוצי הצפייה שלו, להשקיע בו יותר תשומת לב כהורים ומחנכים. לשאול אותו מה היה רוצה לעשות הכי הרבה ולתת לו גם את האפשרות לבחור באיזו צורה הוא היה רוצה לממש את רצונותיו.
כלומר הרבה הקשבה שלנו כלפיו, ודרך ההקשבה אליו נוכל גם להקשיב לילד הפנימי שבנו, לתת לו יד ולצעוד יחדיו, הילד הנוכחי
עם הילד הפנימי אשר אבד ברבות השנים שלנו.