נושא הפונדקאות הוא נושא מורכב, הדורש רגישות רבה. הרעיון בבסיס פונדקאות הוא אם אשר מכונה פונדקאית, היא שנושאת ברחמה עובר שאיננו שלה אלא שנזרע ברחמה לאחר שעבר הפריה חוץ גופית מביצית וזרע של זוג הורים שאינם יכולים להביא ילד לעולם בעצמם.

נושא הפונדקאות בחקיקה הישראלית

בישראל, נושא זה מוסדר בחוק הסכמים לנשיאת עוברים שנחקק בשנת 1996, שם מוסדר ההליך עצמו ברמה הפרוצדוראלית, מוגדרים כלל משתתפי התהליך בהגדרה מדויקת ומצוינים כלל ההסכמים עליהם יש להסכים ולחתום במהלך התהליך.

המורכבות בתהליך הפונדקאות הישראלי והפנייה לחו"ל

רבים אשר בוחרים לבצע הליך זה מבקשים לא לעבור אותו בישראל, לרוב בשל העובדה שהתהליך בארץ הינו סיזיפי, דורש זמן רב, מחמיר וגוזל משאבים כלכליים רבים מהמבקשים לבצע אותו. לכן, רבים פונים למדינות אחרות בהן תהליך פונדקאות מוסדר ברמה החוקית גם כן, אך שבהן ניתן לעשותו בצורה מהירה הרבה יותר במסגרת בזבוז קטן יותר משמעותית של משאבים. בין המדינות הללו הן אוקראינה, גאורגיה וארצות הברית.

תהליך הפונדקאות במדינות מחוץ לישראל

על מנת לבצע את התהליך במדינה מחוץ לישראל הדרך הפשוטה והמקובלת ביותר כיום היא להיעזר במרכזים פרטיים הקיימים בארץ, אשר מבצעים את התיווך של המבקשים את התהליך לאם פונדקאית פוטנציאלית ורשויות המדינה הזרה. לאור העובדה שמדובר בתהליך רווי בביורוקרטיה משפטית, ישנה חשיבות ראשונה במעלה לקבלת תמיכה משפטית וייעוץ לאורך כל אורכו של התהליך. בנוסף, לאור העובדה שמדובר במדינות זרות בהן הביורוקרטיה והפרוצדורה היא שונה מזו שבארץ, חשוב מאד להיוועץ עם גוף אשר מכיר את ההתנהלות במדינה הזרה ולו קשר פורמאלי עם הרשויות הרלוונטיות. התהליך לרוב מתחיל בפנייה לאחד מהמרכזים הללו, בחירת מדינת היעד ממנה מבקשים אם פונדקאית, מעבר על הסכמים עם היועצים המשפטיים של המרכז והתחלת התהליך פורמאלית. משנמצאה אם פונדקאית, ניתנת לזוג או ליחיד המבקשים בתהליך הזדמנות להכיר את האם הפונדקאית הפוטנציאלית ולאשרה. משהוסכם על האם הפונדקאית הפוטנציאלית, למעשה מתחיל השלב הרפואי הכולל סנכרון המחזורים החודשיים של הנשים, הפריית הביצית וזריעתה.