חזקת הגיל הרך" קובעת כי ילדים עד גיל 6 יישארו במשמורת האם, שכן ילדים בגיל זה, זקוקים לטיפול והשגחה צמודים ולרוב האם עובדת שעות מעטות יותר ויש לה זמן פנוי יותר לגדל את הילדים.

ברור שישנם מקרים בהם האב הוא זה אשר דווקא קיבל את המשמורת על הילדים-אך מדובר במקרים חריגים.

העקרון המנחה את ביהמ"ש, בבואו להכריע בעניין המשמורת הינו- עקרון טובת הילד.

ההורה שאינו ההורה המשמורן, זכאי לקיים הסדרי ראייה עם ילדיו, שנקבעים בהסכמה בין ההורים ובהעדר הסכמה ע"פ החלטת ביהמ"ש או ביה"ד הרבני.

במקרים מסויימים בהם יש מחלוקת בין ההורים, ימנה ביהמ"ש/ ביה"ד הרבני פקידת סעד, אשר תיתן המלצותיה לעניין קיום הסדרי הראייה.

הסדרי הראייה המקובלים הנם פעמיים בשבוע באמצע השבוע בשעות אחה"צ וכל סופ"ש שני, וכן חלוקה שווה של שהיית הילדים בחגים.

חשוב להדגיש, כי נושא המשמורת אינו סופי לעולם, וניתן להביאו להתדיינות מחודשת- באם חלו שינויים בנסיבות- הן אם עניין המשמורת נקבע בפסק דין והן אם העניין נקבע בהסכם בין הצדדים.