(הכתבה פורסמה באינסרט של מגזיןForbes  ישראל בדצמבר 2007)

 בשנים האחרונות יותר ויותר משקיעים גילו את שוק המט"ח כאפיק השקעה מעניין, שעשוי לגוון את תיק ההשקעות שלהם. בחדרי המסחר מרגישים את הגידול בהיקפי המסחר במט"ח, וכן במספר הסוחרים.

לקראת 2008 יצאנו לראיין את משה וסרמן, מנכ"ל חברת המסחר במט"חEASY FOREX  ישראל. להלן עיקרי הדברים:

2007 הייתה שנה תנודתית במיוחד בשוק המט"ח. האם יש צורך לנקוט במשנה זהירות?

אנו עומדים בפתחה של שנה אזרחית חדשה, כאשר עננת משבר המשכנתאות (ה"סאב-פריים") בארה"ב טרם חלפה, ועדיין קיימת תנודתיות ואי-ודאות בשווקים הפיננסיים. מצד אחד, שוק תנודתי יוצר הזדמנויות עבור הסוחרים, אך מן הצד השני הוא מחייב אותם לנקוט במשנה זהירות. שוק כזה טומן בחובו אפשרויות לנצל את התנודות - אך מאידך הוא מתעתע ועלול לגרום הפסדים כבדים למשקיעים. לפיכך, חשוב שכל מי שמעוניין להשקיע במט"ח ילמד להשקיע בתבונה.

הדולר ירד אל מתחת לרף 4 השקלים. האם לדעתך קיים מעין שער אופטימאלי, שייטיב עם היצואנים מצד אחד ולא יעורר את השד האינפלציוני מן הצד השני?

 כיום ההשפעה העיקרית על השקל היא גלובאלית: השקל מושפע בעיקר מהתנודות בשוקי המטבעות בעולם. לפיכך, התנודות במסחר בדולר מול המטבעות העיקריים בעולם - משפיעות גם על המסחר בשקל. לכן לא קיים "שער אופטימאלי" של השקל אל מול הדולר. השקל כבר מזמן אינו מטבע אזוטרי. הוא הופך למטבע סחיר יותר ויותר. לפני כשנתיים החלו לסחור בחוזים עתידיים על השקל בבורסת שיקגו, וכיום מצוטט השקל ע"י הבנקים הגדולים בעולם. כוחות השוק הם אלו שקובעים את שערו של  השקל. השער שנקבע במסחר הוא השער הריאלי, כי הוא השער שמתאים לרוב הסוחרים בנקודת זמן מסוימת. 

הן היצואנים והן היבואנים חשופים לתנודות בשערי המטבעות בהם הם עושים עסקים. עליהם לגדר את סיכוני המט"ח ע"י ביצוע עסקאות הגנה (Hedge). זאת, על מנת שלא יהיו חשופים לתנודות המטבע. מכיוון שעיסוקם העיקרי אינו במסחר ספקולטיבי במט"ח - עליהם לבצע הגנות, ולא לקוות שבנק ישראל ידאג לשערי מטבע שיהיו אופטימאליים מבחינתם.

כלכלות סין והודו צמחו בשיעורים גבוהים בשנים האחרונות. האם הדבר בא לידי ביטוי ביואן הסיני וברופי ההודי?

הרופי ההודי (INR) התחזק בשנה האחרונה ביותר מ-10% ביחס לדולר. הצמיחה הגבוהה בכלכלת הודו בשנים האחרונות בכלל ובשנה האחרונה בפרט, והעובדה שהריבית בהודו נמצאת במגמת עלייה - תומכות בערכו של הרופי (כיום הריבית בהודו עומדת על 5.5%). במידה וצמיחה זו תימשך צפוי המטבע ההודי להמשיך ולהתחזק.

בסין המצב דומה: אמנם היואן התחזק מול הדולר - אך בצורה מתונה בלבד. זאת מכיוון שהמטבע הסיני אינו סחיר ונשלט על ידי הבנק המרכזי של סין. הצמיחה בסין גבוהה מאוד, בקצב של יותר מ-10% בשנה.

על פי הערכות בעולם, המטבע הסיני נסחר בדיסקאונט של כ-30% ביחס למחירו הריאלי – מכיוון שהוא אינו סחיר. לפיכך, למרות שהוא התחזק השנה בכ-10% מול הדולר - עלייה זו אינה משקפת את ערכו האמיתי וגורמת לעיוותים לטובת סין מול שאר מדינות העולם.

גם בסין הריבית נמצאת במגמת עלייה. ואולם, בעוד שגובה הריבית הרשמי בסין עומד על כ-5.5%, הבנק המרכזי בסין נותן ריבית זעומה של 2.25% בלבד לתושבי המדינה.

מהו סוג הסחרנים במט"ח? האם רובם סחרני יום ((Day Traders או סחרנים שנכנסים לפוזיציות ארוכות?

בכל שוק ישנם סוגים רבים של סחרנים/משקיעים, אך בשוק המט"ח חל גידול עצום במספרם של סחרני היום. מבחינה היסטורית, שוק המט"ח נולד מכיוון שאנשי עסקים היו צריכים להגן על סיכוני המטבע שלהם, שנבעו כתוצאה ממסחר בין מדינות שונות. ואולם, מאז השוק הלך וצמח וכיום רובם המכריע של סוחרי  המט"ח הם ספקולנטים, דהיינו סוחרים לצורכי השקעה ולא לצורכי הגנה. משקיעים ספקולטיביים נוהגים לסחור בעיקר לטווחי זמן קצרים.

מהם היקפי המסחר בשוק המט"ח ומהם המאפיינים העיקריים של שוק זה?

היקף המסחר היומי בשוק המט"ח הוא עצום: מדובר במחזור יומי של 4 טריליון דולר - יותר מפי עשר מתקציב מדינת ישראל לשנת 2008. אחד המאפיינים העיקריים של שוק המט"ח הוא היקף הנזילות הגדול שלו, כמו גם היותו השוק שהכי מתקרב להגדרה של "שוק משוכלל".

בשוק המט"ח כולם "שווים בפני השוק", אין 'מידע פנים' ואין למשקיע אחד אפשרות לדעת משהו מהותי שהמשקיעים האחרים אינם יודעים. שוק המט"ח הוא גלובלי ומושפע בעיקר מריביות ומאינדיקאטורים מאקרו כלכליים שמשליכים על נושא הריביות.

יתרון נוסף, שגורם לשוק להפוך לאטרקטיבי, הוא היותו שוק של 24 שעות ביממה: בשוק המט"ח אין כמעט מגבלות של שעות מסחר, וכמעט בכל רגע נתון ניתן לבצע עסקאות. ניתן לסחור במט"ח החל מפתיחת המסחר במזרח, ביום ראשון בערב, ועד לסגירת המסחר בארה"ב, ביום שישי בערב (שעון ישראל).

כמה מסחרני המט"ח משתמשים בניתוח טכני וכמה בניתוח פונדמנטלי?

רוב סוחרי המט"ח משלבים בין שתי הגישות. הם נותנים חשיבות רבה לניתוח הטכני - אך בד בבד בוחנים את ההשפעות הפונדמנטלית השונות.

הניתוח הטכני נפוץ מאוד בקרב סוחרי המט"ח. זהו אחד הכלים העיקריים בהם משתמשים הסוחרים. ניתוח טכני זו שיטה שמנסה להתחקות אחר המגמות בשוק, מתוך הנחה שכל המידע הנדרש לסוחרים גלום בשוק עצמו. על ידי ניתוח נתוני העבר בעזרת כלים סטטיסטיים מנסה שיטה זו לצפות את פני העתיד. שיטה זו שמה דגש על ה"מה" ולא על ה"למה", כלומר "מה קרה בשוק", ללא קשר ל"מה שהביא לשינוי בשוק". הנחת העבודה היא שאין זה משנה מדוע. הרי זה כבר גלום בשוק ולכן בעזרת לימוד העבר נדע לצפות את העתיד.

באמצעות הניתוח הפונדמנטלי (כלכלי) מקבלים המשקיעים החלטות לפי אינדיקאטורים כלכליים ונתונים שונים שמשפיעים על המסחר, כמו ריביות, מחירי הנפט והזהב וכן נאומים של אנשי כלכלה ופוליטיקה, שעשויים להשפיע על שוק המט"ח.

לאיזה אינדיקאטורים כלכליים מתייחסים הסוחרים במט"ח?

הנתון בעל ההשפעה הגדולה ביותר על המסחר במט"ח הוא גובה הריביות בקרב המדינות השונות, דהיינו מחיר הכסף של כל מדינה ומדינה. אינדיקאטורים חשובים נוספים הם נתונים שעשויים להשפיע על גובה הריביות. למשל: אינפלציה גבוהה או נמוכה מהיעד הממשלתי - משמעותה שיש סיכוי סביר לשינוי בגובה הריבית. לכן זהו נתון חשוב ביותר לסחרני המט"ח. למעשה, כמעט כל נתון כלכלי משפיע על שערי המטבעות, אך כל נתון משפיע ברמה שונה.

בשנים האחרונות, הנתונים שהשפעתם על שוק המט"ח הייתה הגדולה ביותר (למעט החלטות הריבית ונתוני האינפלציה) היו נתוני התעסוקה בארה"ב שמפורסמים ברמה חודשית. כמו בכל נתון כלכלי שמתפרסם, בשוק ההון מייחסים חשיבות פחותה יחסית לנתון האבסולוטי כשלעצמו, ובוחנים האם הנתון שפורסם הוא מעל או מתחת לציפיות האנליסטים.

לאור משבר המשכנתאות בארה"ב, אחד הנתונים שנבחנים כיום בקפידה הוא מספר התחלות הבנייה. נתונים נוספים המשפיעים רבות על שוק המט"ח (ומתפרסמים בעיקר בארה"ב) הם נאומים שבהם רומזים הנגידים ושרי האוצר על דעתם ומדיניותם בעניין הריבית והאינפלציה.

המטבעות האקזוטיים הבולטים בתקופה האחרונה הם הדינר העיראקי והדונג הוויאטנמי. מה דעתך על השקעה במטבעות אלה?

ההימור החם ביותר בשוק המט"ח בשנה האחרונה היה הדינר העיראקי, שנפל באופן דרסטי בתחילת מלחמת המפרץ הראשונה ועדיין לא התאושש (הדינר הכוויתי, שנפל גם הוא באותו זמן, התאושש מאז וחזר לעצמו). יש כאלה שסבורים כי מתישהו המצב בעיראק יתייצב ואז ערך המטבע יעלה. ואולם, בסופו של דבר, לאף אחד אין מושג מה באמת יקרה שם.

מה שמסבך את העניינים עוד יותר זו העובדה שהדינר העיראקי אינו מטבע סחיר. אין מסחר ממשי במטבע, מכיוון שאין מסחר עם הבנקים בעיראק. לפיכך, המטבע העיראקי מגיע למשקיעים באופן פיזי ממש: יש כאלה שמביאים אותו דרך ירדן, וגם חיילים אמריקנים מביאים אותו מעיראק כשהם חוזרים לארה"ב. מכיוון שאין מסחר במטבע – מדובר בספקולציה טהורה. אבל בכל זאת, הסיכויים לתשואה על המטבע העיראקי גבוהים יותר מהסיכויים לזכייה בלוטו. כיום 850 דולר שווים מיליון דינרים עיראקיים, אבל מי יודע מה יהיה בעתיד? הכול תלוי במה שיקרה במדינה.

מטבע מעניין נוסף הוא הדונג הויאטנמי, שהתחזק בשנה האחרונה בכ-10% מול הדולר (כיום 16,000 דונג שווים דולר אחד). במידה ויימשכו הרפורמות בכלכלה הויאטנמית צפוי הדונג להמשיך ולהתחזק. השוק הויאטנמי נפתח לעולם בעיקר בשנה האחרונה, כשויאטנם הצטרפה לארגון הסחר העולמי.

ההשקעות הזרות בוויאטנם האמירו ביותר מ-50% ביחס ל-2006. חשוב לציין כי מחצית מאוכלוסיית וייטנאם היא מתחת לגיל 25 ושיעור האבטלה במדינה הוא 2% בלבד – מהרמות הנמוכות בעולם. בנוסף, עלויות העבודה בויאטנם מהוות כשליש מעלויות העבודה בסין. כלכלת ויאטנם צמחה בקצב שנתי של 7% במשך 4 שנים ברציפות.

השנה צפויה הכלכלה הויאטנמית לצמוח בשיעור הגבוה מ-8%. חשוב לציין כי ויאטנם היא מדינת עולם שלישי שנמצאת בחיתולי ההתפתחות הכלכלית שלה. לכן הפוטנציאל בהשקעה בה עצום - אבל כך גם הסיכון.