נכתב בינואר 2008

...........................................

עד לפני 6 שנים לא נסחרו מניות של חברות ביוטכנולוגיה בבורסת תל אביב. חברות הביוטק הישראליות הנפיקו את מניותיהן בעיקר בנאסד"ק (כדוגמת פארמוס וביוטכנולוגיה כללית), וכן בבורסות אירופה. חברת הביוטכנולוגיה הראשונה שמניותיה החלו להיסחר בתל אביב הייתה קומפיוג'ן, שביצעה את ההנפקה הראשונית (IPO) בנאסד"ק. מניותיה החלו להיסחר בתל אביב בינואר 2002, לאחר שביצעה הליך של 'רישום כפול'. אחריה הצטרפה לתל אביב חברתbio  XTL , שביצעה את ה-IPO בבורסת לונדון וביולי 2005 ביצעה הליך של 'רישום כפול' בתל אביב.

 התקנות החדשות שפרסמה הבורסה בשנת 2005, שהקלו על הנפקת חברות מו"פ בבורסה, הביאו לגל של הנפקות ביוטכנולוגיה בתל אביב. זאת, למרות הטראומה שנגרמה למשקיעים הישראלים כתוצאה מהתרסקותה של חברת פארמוס בסוף דצמבר 2004. כישלונה של פארמוס בניסוי שבדק את יעילות התרופה שפיתחה – לא גרם למשקיעים הישראלים להדיר את רגליהם מחברות הביוטכנולוגיה.

 הסנונית הראשונה של הנפקות הביוטכנולוגיה בתל אביב הייתה חברת קמהדע, שביצעה הנפקה ראשונית באוגוסט 2005. חודש לאחר מכן הונפקה חברת כן פייט, ולאחר מכן הונפקו החברות נסווקס, ביו-לייט והדסית. ואולם, אם בשנים 2005-2006 חברות הביוטכנולוגיה שהונפקו בתל אביב לא גייסו יותר מ-10 מיליון דולר בהנפקה הראשונית – הרי שבמחצית הראשונה של 2007 הגיעו הנפקות הביוטכנולוגיה החדשות להיקפים של 50 מיליון דולר, כדוגמת ה-IPO's שביצעו החברות ביוליין אר. אקס וכלל ביוטכנולוגיה.

 קליני ופרה-קליני

 חברות הביוטכנולוגיה מיישמות טכניקות ביולוגיות מתקדמות בתהליכי פיתוח התרופות. לצורך הפיתוח משתמשות חברות הביוטק בתאים או רקמות של צמחים, בעלי חיים וחיידקים - או בגנים, אנזימים והורמונים של יצורים אלה.

 פיתוח התרופות מצריך כמה שלבים של ניסויים, האורכים 12-7 שנים. השלב הראשון הוא פיתוח בקנה מידה מעבדתי In Vitro)) כלומר בדיקת החומרים בתוך מבחנות; השלב השני הוא פיתוח בקנה מידה תעשייתי; השלב השלישי הוא ניסויים פרה-קליניים, בו נערכים ניסויים בבעלי חיים (In Vivo) על מנת לבדוק את האפקטיביות של התרופה ולוודא שהיא בטוחה לשימוש. השלב הרביעי הוא שלב הניסויים הקליניים, בו נערכים ניסויים בבני אדם.

שלב הניסויים הקליניים מהווה את השלב האחרון לפני קבלת האישורים הנדרשים להפצת התרופה בשוק, והוא כולל את שלושת השלבים הבאים: השלב הראשון (Phase I) כולל ניסוי בבני אדם בריאים - על מנת לבדוק את בטיחותה וסבילותה של התרופה. השלב השני (Phase II) כולל ניסוי בבני אדם החולים במחלה שלה מיועדת התרופה. בשלב זה, בנוסף לבדיקה נוספת של בטיחות התרופה, מתבצעת הערכה ראשונית לגבי יעילותה של התרופה.  שלב זה מתחלק בד"כ לשני תתי שלבים:  Phase II a ו-Phase II b הבודקים מינונים ויעילות, בהתאמה.

השלב השלישי והמכריע (Phase III) בודק את התרופה על אלפי חולים, כדי להגיע למסקנה חד משמעית אודות יעילות התרופה ובטיחותה, ולקבוע את המינון האופטימאלי שלה. אם החברה עוברת בהצלחה את השלב השלישי – היא יכולה להגיש לרשויות בקשה לאישור התרופה החדשה.

בחלק מהמקרים נדרש שלב נוסףPhase IV) ) - שלב של מבדקים קליניים, המתחיל לאחר שהתקבל לתרופה אישור מהרשויות ובזמן שהתרופה כבר משווקת. המטרה של שלב זה היא איסוף מידע נוסף בנוגע לבטיחות ויעילות הטיפול.

 בדומה לחיפושי נפט

 צבי שכטר, מנכ"ל משותף בקרן ההון סיכון גיזה (המחזיקה בחלק ממניות ביוליין) ודירקטור בחברת כן פייט, מסביר כי גיזה החליטה להנפיק את חברות הביוטק שבפורטפוליו שלה בבורסת תל אביב – בשל התיאבון הגדול של המשקיעים המקומיים לחברות בעלות פוטנציאל עתידי.

 שכטר מדגיש כי הסיכון בהשקעה במניות ביוטק הוא גבוה מאוד, אך מצד שני גם הפוטנציאל של חברות אלו הוא גדול מאוד: "מדובר בחברות שאי הוודאות בפעילותן גדולה מאוד. לא רק שהן עדיין לא מציגות רווחים, אין להן עדיין הכנסות ממכירות. שלב המכירות עלול לקחת כמה שנים טובות, אם בכלל, ואחוזי ההצלחה אינם גבוהים. במובן זה ניתן להשוות את חברות הביוטק לחברות חיפושי נפט.

 "מדובר ב'חברות חלום': אם פיתוח התרופה יצליח - החברה תפרוץ ותגיע לשווי אדיר, אולם אם החברה אינה עוברת את אחד מהשלבים בתהליך הפיתוח – שוויה עלול להתרסק. רוב הגופים שמשקיעים במניות של חברות ביוטק מודעים לסיכון שכרוך בהשקעה, ומשקיעים רק חלק קטן מהתיק (כ-5%) במניות של חברות אלו. כמובן שלא הייתי ממליץ על חשיפה גדולה של תיק ההשקעות למניות ביוטק", הוא אומר.

 שלב בדרך לנאסד"ק

 לדברי שכטר, רוב חברות הביוטק שביצעו IPO בת"א מפתחות תרופות שנמצאות ב-Phase II. מדובר בחברות שלא עמדו בקריטריונים הנדרשים להנפקה בנאסד"ק או שהיו צריכות לגייס סכומים קטנים בלבד, שאינם מצדיקים את עלויות ההנפקה בנאסד"ק. "ואולם, אם חברות אלו יצליחו בניסויים הקליניים, והתרופות שהן מפתחות יגיעו ל- Phase III – הן יוכלו להנפיק גם בנאסד"ק, שהיא הבורסה האולטימטיבית עבור חברות ביוטק. כיום יש התעניינות רבה מצד חתמים אמריקנים בחברות ביוטק ישראליות הנסחרות בתל אביב. יותר ויותר חברות ביוטק שנסחרות בת"א מקבלות הצעות להנפיק בנאסד"ק.

 לדברי מנכ"ל חברת קמהדע, דוד צור, תעשיית הביוטק הישראלית התפתחה באופן דרמטי והיא רושמת סיפורי הצלחה רבים. להערכתו צפויות הנפקות נוספות של חברות ביוטק, שינצלו את שוק ההון המקומי לצורך גיוסי הון.

צור מסביר כי חברות ביוטק נמצאות בקו התפר שבין תעשיית היי-טק לתעשיית תרופות. לדבריו, ענף הביוטק הוא עתיר השקעות ועתיר רגולציות, כשבממוצע לוקח 10 שנים כדי לעבור מהרעיון למוצר.

 "ככל שהחברה נמצאת בשלב מתקדם יותר – הסיכון בהשקעה בה נמוך יותר. קמהדע היא החברה הישראלית היחידה שיש לה מוצרים ב- Phase III. אנו נמצאים לקראת סיום השלב השלישי ומתקרבים לאישור התרופה ע"י הרשויות והתחלת מכירתה בשוק. לכן הסיכון בהשקעה בקמהדע הוא נמוך בהשוואה לחברות ביוטק הנמצאות בשלבים התחלתיים. כיום אנו עומדים בקריטריונים להנפקה בכל בורסה בעולם. השווקים שרלוונטיים לגבינו הם הנאסד"ק, בורסת לונדון ובורסות אירופיות אחרות המתמחות במדעי החיים", אומר צור.

 השקעה לטווח ארוך

 יורי שושן, המשמש סמנכ"ל כספים ופיתוח עסקי בחברת ביוליין אר אקס, מציין כי יש להתייחס להשקעה בחברות ביוטק כאל השקעה לטווח ארוך: "כשיש פאניקה בשווקים, מניות הביוטק הן אלו שנפגעות ראשונות, בגלל הסיכון הגבוה הגלום בהן. מי שמשקיע בחברות ביוטק אמור להתנהג כאילו נעל את המניות בכספת, ולא להתרגש מהתנודות בשערי המניות בטווח הקצר.

"חברות ביוטק שיוצאות להנפקה ציבורית – רצוי מאוד שיהיה להן יותר ממוצר אחד בצנרת. מכיוון שמדובר בענף בעל סיכון גבוה – החברות צריכות לפזר סיכונים ולפתח מספר תרופות במקביל, כך שאם תרופה אחת תיכשל – יהיו תרופות אחרות שיגבו אותה. זאת, כדי להימנע מהמצב אליו נקלעה חברת פארמוס, שהתבססה על תרופה אחת בלבד.

כמו כן, רצוי שחברות הביוטק יצאו להנפקה בבורסה רק לאחר שהן מגיעות לשלבי הניסויים הקליניים, מכיוון שבשלבים אלו קל יותר למשקיעים לאמוד את שווי החברות ואת הסיכון הגלום בהן", הוא אומר.

 שושן אופטימי לגבי תעשיית הביוטק הישראלית: "להערכתי חברות הביוטק הישראליות יפרצו בקנה מידה בינלאומי. זאת מכיוון שבישראל יש מדע ביוטכנולוגי ברמה בינלאומית. כמו כן יש כאן קרנות הון סיכון איכותיות שמספקות לחברות את המימון הנדרש לצורך ההשקעה בפיתוח התרופות, ובנוסף, נהנות החברות הישראליות מהלוואות מצד המדינה במסגרת חממת הביוטק בירושלים.

לדבריו, שוק הביוטק הישראלי עדיין נמצא בחיתוליו: "בארה"ב יש קרנות רבות שכל יעודן הוא השקעה בחברות תרופות וביוטק. בינואר 2007 הושקה בישראל קרן הגידור ספרה, שהיא הקרן הראשונה שמשקיעה בחברות בתחום מדעי החיים. אולם, תחום זה עדיין לא התפתח", הוא אומר.

 לשדרג את האנליסטים

 מנכ"ל חברת כן פייט, פרופ' פנינה פישמן, סבורה כי תעשיית הביוטכנולוגיה היא אחד התחומים המבטיחים והמאתגרים כיום. לכן, היא סבורה כי בכל תיק השקעות כדאי להכניס רכיב מסוים של מניות ביוטק. "ישראל הולכת ונבנית כמעצמת ביוטק: יש כאן מוחות נהדרים ולאט לאט נבנית גם עתודה ניהולית".

לדבריה, אחת הבעיות בשוק ההון הישראלי היא העובדה שאין כמעט אנליסטים שמבינים לעומק את תחום הביוטק. לכן נוצר מצב אבסורדי בו העיתונאים לוקחים על עצמם את תפקיד האנליסטים. בארה"ב, לעומת זאת, האנליסטים המסקרים את מניות הביוטק הם רופאים (בעלי תואר MD), ובנוסף בעלי תואר  PHD(דוקטורט באחד ממקצועות הביולוגיה).

 לכן הם מסוגלים להבין הן את תהליכי הפיתוח של התרופות והן את היישומים הרפואיים שלהן. בנקאי ההשקעות בישראל צריכים ללכת בעקבות ארה"ב, ולגייס אנליסטים שמבינים לעומק את תחום הביוטק ושניתן לסמוך על הסיקורים שלהם. הדבר יסייע למשקיעים להבחין באלו מניות ביוטק כדאי להשקיע ומאלו מניות כדאי להתרחק – מה שיפחית את הסיכון של המשקיעים.

האנליסטים שיש כיום בתל אביב יודעים להעריך שווי של חברות לפי נתונים כספיים היסטוריים (רווח והכנסות) – אבל לא לפי הפוטנציאל העתידי של החברות. זה חיסרון גדול מכיוון שלחברות ביוטק אין עדיין מכירות וכל הערכת השווי שלהן נובעת מהבנת הערך העתידי של התרופות, מה שמחייב את האנליסטים בהבנה עמוקה של התחום", אומרת פישמן.