מועמדים ללימודי הנדסה מתחלקים לשני סוגים, משוחררי צבא, בשנות העשרים פלוס, ואנשים שאיכשהו התגלגל מזלם ותפסו עבודה קבועה במקום יציב עם השחרור מהצבא או אנשי קבע, שבחרו להמשיך לעבוד במסגרת הצבאית. רובם בשנות השלושים פלוס, שבוחרים להגשים את החלום דווקא בגיל זה ומשום הצורך בהשכלה גבוהה. אחד המאפיינים המשותפים לשני סוגי אוכלוסיות אלו יהיה בוודאי סביב העבודה. זאת משום שבדומה לאנשים עם מקום עבודה קבוע, גם מועמדים טריים ללא מקום עבודה, כמו משוחררי צבא טריים, ירצו לעבוד בעבודות במשרה חלקית או מלאה כמו, מלצרות, מזכירות ועוד.

לשני סוגי אוכלוסיות אלו, ישנם מוסדות אקדמיים המתאימים בדיוק, בדרך כלל מכללות, המציעות לשלב עבודה עם לימודים ביתר קלות. לימודים אלו יהיו לימודי הנדסה כגון, הנדסת מכונות, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, הנדסת תעשייה וניהול, הנדסת תוכנה ועוד. זאת על ידי קיום לימודים אלו בשעות הערב ובאמצעות ריכוזם ליום או יומיים בשבוע. כך שמערכת הלימודים של המועמד יכולה להיות מותאמת לו אישית. יתרה מזאת, יש תמיד באפשרות המועמד למשוך את התואר בהנדסה ליותר שנים, זאת על ידי לקיחת פחות קורסים בכל שנה.

עם זאת, המועמד צריך להיות אחראי ולקחת בחשבון שלעיתים שילוב הלימודים עם עבודה לא יהיה מוצלח ואף ירע לו לממוצע של התואר, זאת שמשום שמדובר על לימודי הנדסה, שהינם אינטנסיביים ודורשים השקעה מרובה בכל ארבעת שנות התואר. אולם, אם המועמד כבר עובד במקום עבודה מסודר ולימודי התואר נעשים עבורו, ולא על מנת להתקבל לתפקיד מסוים או לקבל קידום, כנראה שהממוצע יהיה עבורו פחות חשוב, אם כי גם משמעותי. ואילו, עבור מועמד שעובד במקומות עבודה לא מסודרים ויציבים, מעין עבודות מזדמנות, לו בהחלט הממוצע עשוי לשחק חשיבות רבה בסיום התואר. שכן מקומות עבודה רבים לוקחים אותו בשקלול עם מדדים מסוימים, בטרם הקבלה של מועמד לתפקיד מסוים.

לכן, על מנת להסיר כל ספק לגבי שילוב לימודי הנדסה עם עבודה, כדאי בהחלט לדבר עם אנשים שכבר נמצאים במעמד כזה, על מנת לקבל מושג על הקושי הצפוי, זאת בהתאם לסוג ההנדסה הנבחר.