לימודי הנדסה היוו מאז ומתמיד אופציה כדאית ואטרקטיבית הן עבור מועמדים חדשים ללימודים אקדמיים והן לבוגרים שהינם הנדסאים עם דיפלומה מטעם המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ומדע. למעשה בוגרים בעלי תואר הנדסאי, בעצם יכולים להפוך בקלות יחסית לאקדמאים בעלי תואר ראשון בכל הנדסה בה יבחרו, החל מהנדסת תעשייה וניהול, הנדסת מכונות, הנדסת בניין, הנדסת תוכנה, הנדסה כימית, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה ועוד.
יתרה מזאת, מסלול המעבר וההשלמה מהנדסאי למהנדס, מוצע בכל המכללות האקדמיות להנדסה וכולל תוכניות לימודים הייחודיות לאותם המועמדים. אלו כוללות לימודים הנמשכים כשנתיים עד שלוש שנים, ממוקדים, גמישים ובהחלט ניתנים לשילוב עם עבודה. כך בעצם, יכול ההנדסאי להמשיך לעבוד ובמקביל ללמוד לתואר ראשון בלימודי הנדסה. יתר על כן, במהלך הלימודים יבסס ההנדסאי את ידיעותיו, התמחותו, יהיה מעודכן בשינויים ושיפורים בנוגע לתחום ההנדסה אותו בחר ואף יזכה להרחבת אפשרויות התעסוקה שיוצעו לו בעתיד.
אם כך, אחת מבין המטרות הבולטות של המכללות ללימודי הנדסה, תהיה בוודאי להכשיר את ההנדסאים המדופלמים, זאת תוך כדי התחשבות בידע ובניסיון שצברו במהלך לימודיהם. לכן, אוכלוסייה זו תהיה זכאית להקלות, פטורים והתאמות בלימודי תואר המהנדס. כך, באופן זהה, נסללת הדרך לכל הנדסאי שרוצה להפוך למהנדס לכל דבר.
יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון, כי כל מכללה מציבה דרישות ותנאים שונים בהם יצטרך לעמוד ההנדסאי, במידה והינו רוצה להתחיל בלימודי הנדסה. על דרישות ותנאים אלו, ניתן למצוא את התכנים והיקף חומר הלימוד הנדרשים מההנדסאי, את הפטורים וההקלות מקורסים מסוימים הנלמדים במהלך התואר וכמובן את מסלולי הלימוד.
יתרה מזאת, למרות הדרישות והתנאים, עדיין כל הנדסאי באשר הוא, יוכל להתקבל ללימודי הנדסה במכללות ללא בעיות מיוחדות למיניהן, זאת בהשוואה לאוניברסיטאות, שם לא בטוח שיוכרו לימודיו כהנדסאי וכנראה הוא לא יזכה לפטורים והקלות מקורסים שונים אותם עשה במהלך לימודיו כהנדסאי, כאשר ההסבר לכך יהיה וודאי נעוץ בעובדה שישנו הבדל מהותי ברמת הקורס הנלמד באוניברסיטה בהשוואה למכללה. יתרה מזאת, הוא גם יצטרך לעמוד בתנאי קבלה שונים, הכוללים ראיון קבלה, ציוני בגרויות וציון פסיכומטרי.