השימוש בתרמוגרפיה ברפואה צובר תאוצה בעולם ומשפר בהרבה את יכולת הרופאים להגיע לגילוי מוקדם מאד של סרטן השד ומחלות שד אחרות.

מערכות תרמוגרפיה רפואיות נעשו למרכיב מומלץ ומשמעותי במערך הבדיקות לגילוי מוקדם של סרטן השד בזכות מספר תכונות  ייחודיות לשיטה זו:

• התרמוגרפיה בטוחה לחלוטין (כולל לנשים בהריון), לא פולשנית וללא כל קרינה של מכשירים.
• הבדיקה מתבצעת ללא מגע וללא כאב.
• באמצעות תרמוגרפיה ניתן לגלות סימנים למחלה מספר שנים לפני שניתן לגלות את המחלה בשיטות האחרות.
• השיטה מתאימה לכל הגילאים, כולל לנשים צעירות.
• השיטה מתאימה לכל גודל חזה, כולל לשדיים גדולים במיוחד, מבלי שרמת הדיוק נפגעת.

מהי תרמוגרפיה?

תרמוגרפיה היא שיטת מדידה ורישום של קרינת החום (קרינה אינפרה-אדומה) הנפלטת מהגוף. כיום משתמשים בתרמוגרפיה בעיקר במצלמות א"א (אינפרה-אדומות) דיגיטליות המאפשרות לשמור את הנתונים במחשב ולהעבירם תוך שניות לכל מקום בעולם לצורך פענוח, אבחון או אחסון. מערכות אלה נקראות בקיצור diti שהן ראשי תיבות של digital infrared thermal imaging או בעברית: הדמיה אינפרה-אדומה תרמית דיגיטלית.

גידול סרטני זקוק לכלי דם חדשים שיזינו אותו, ולכן בסביבת הגידול המתפתח ישנה בד"כ זרימת דם רבה מהרגיל. זרימת הדם המוגברת מתבטאת בקרינת חום רבה יותר. המצלמה הא"א בה משתמשים כיום ברפואה מבחינה בשינויי טמפרטורה ברמת דיוק של 0.01 מעלות צלזיוס, ולכן היא יכולה לזהות גם שינויים פיזיולוגיים זעירים המתרחשים בשד. תרמוגרפיה  היא שיטת הבדיקה היחידה שיכולה לאתר אנגיוגנזיה (קבוצת כלי דם שנוצרת על ידי הגידול כדי להשיג מזון וחמצן), כשהגידול עדיין אינו גדול מראש סיכה, וכאשר עדיין קל יחסית לעצור את ההתפתחות הסרטנית ואף להירפא.

הבדיקה התרמוגרפית אינה באה במקום הבדיקות האחרות. היא מיועדת לתת לרופאים אמצעי  נוסף שמרחיב את יכולות הגילוי המוקדם והאבחון. כמו כן עשויה הבדיקה התרמוגרפית לחסוך בכמות קרינת הרנטגן שהנבדקות מקבלות בשיטות האחרות.

הכרת הממסד הרפואי בתרמוגרפיה

ב-1982 אישר ה-fda בארה"ב את השימוש בתרמוגרפיה כמרכיב משלים בתהליך הבדיקות לגילוי סרטן שד.

יותר מ-800 מחקרים בולטים על תרמוגרפיה ומחלות שד מופיעים באינדקס הספרות הרפואית. מאגר נתונים זה כולל יותר מ-300,000 נשים שהשתתפו במחקרים. חלק מהמחקרים הקיפו 10,000, 37,000, 60,000 ואף 85,000 נשים. חלק מהמחקרים המשיכו לעקוב אחרי נשים אלה במשך יותר מ-12 שנה.

הבדיקה התרמוגרפית מוכרת ככלי אבחון תקף ע"י ארגון הרופאים האמריקאים (ama) וע"י ארגון הכירופרקטים האמריקאים (aca) מאז שנת 1987, ע"י הועידה של הנוירו-כירורגים בארה"ב מ-1988 וע"י האקדמיה האמריקאית לרפואה פיזיקלית ושיקומית מ-1990.

התרמוגרפיה הרפואית מוכרת ומאושרת גם ע"י ה-ce (רשויות התקינה האירופאיות).

מאז סוף שנות החמישים של המאה ה-20 נערכים מחקרים אינטנסיביים לגבי השימוש בתרמוגרפיה לגילוי ואבחון מחלות שד.

בזכות ההתפתחויות הטכנולוגיות, רמת הדיוק של התרמוגרפיה כיום גבוהה לאין שיעור מרמתה לפני 15-20 שנה.

במחקרים מוקדמים בהם בדקו נשים צעירות בעזרת תרמוגרפיה, היו מקרים רבים בהם הראתה התרמוגרפיה סימנים להתפתחות המחלה ואילו הממוגרפיה לא מצאה דבר. מסקנתם של הרופאים שלא תמכו אז בתרמוגרפיה היתה שבדיקה זו אינה אמינה מאחר שהיא נותנת אחוז לא סביר של אבחונים חיוביים (כלומר, אבחונים האומרים שאכן יש סרטן). אך מחקרי המשך שעקבו במשך שנים אחרי אותן נשים הראו שהתפתחו אצלן גידולים סרטניים בדיוק באותם מקומות שהראתה התרמוגרפיה 10-5 שנים קודם לכן.

מדוע יש צורך בשיטות חדשות לצורך גילוי מוקדם של סרטן השד?

לממוגרפיה, שהיא כיום כלי האבחון העיקרי לסרטן השד, יש מספר חסרונות ובעיות:

1. הממוגרפיה לא מזהה תהליכים אלא רק מבנים אנטומיים (גושים במקרה הזה). הגודל המינימלי של גידול סרטני פולשני שהממוגרפיה יכולה לזהות הוא כ-4 מ"מ (במקרים רבים הממוגרפיה לא מזהה גם גושים גדולים יותר). לעיתים נדרשות מספר שנים עד שהגידול הסרטני יגיע לגודל זה.
2. הממוגרפיה משתמשת בקרינת רנטגן שהיא קרינה מייננת אשר עלולה לגרום נזק. ישנם חוקרים הטוענים שכ-12% מסה"כ מקרי סרטן השד כיום הם תוצאה של השפעת הקרינה של הממוגרפיה על הנבדקות. רמת הסיכון מהקרינה עולה כאשר הנבדקות הן נשים צעירות בגיל הפריון.
3. בבדיקת נשים צעירות בגיל הפריון, רמת הדיוק של הממוגרפיה יורדת מאד, בעיקר בגלל צפיפות גבוהה של רקמת השד. אך דווקא לגבי נשים צעירות הגילוי המוקדם הוא בד"כ הרבה יותר קריטי כי אצלן הגידול הסרטני מתפתח בקצב מהיר בהרבה מקצב התפתחות הגידול אצל נשים מבוגרות.
4. רמת הדיוק של הממוגרפיה יורדת ככל שהשד גדול יותר.
5. הבדיקה מאד לא נעימה ואף כואבת, כי יש צורך ללחוץ את השד בין שני משטחים.
6. ההערכה המקובלת היא שרמת האבחון השלילי השגוי (false negative) של הממוגרפיה הוא כ-10-15% ממקרי סרטן השד אצל הנבדקות בגילאי 50-69. כלומר, ב-10-15% מהבדיקות האבחון מראה שאין סרטן, למרות שלאחר מכן מסתבר שכן היה סרטן. יש מומחים הטוענים שאחוז האבחון השלילי אף גבוה יותר. רמת הדיוק מתחת לגיל 50 ומעל לגיל 69 יורדת, ולפעמים בצורה משמעותית.
7. ב-5-15% מהמקרים עלולה הממוגרפיה לתת תוצאה שתתפרש ע"י הרופאים כסרטן או חשד לסרטן  למרות שלאחר מכן מסתבר שזו טעות (false positive). אצל נשים בגיל הפריון עלולה רמת האבחון החיובי השגוי ((false positive של ממוגרפיה להגיע עד ל- 89% (כלומר, מספר המקרים אצל נשים צעירות בו מראה הממוגרפיה כאילו יש סרטן למרות שאין עלול להגיע עד ל-89%).
8. ישנן הגבלות שמונעות או מצמצמות את השימוש בממוגרפיה אצל נשים לאחר ניתוח או הקרנות.
9. לנשים עם שתלים בשדיים אסור לעבור בדיקה ממוגרפית.
10. במקרים רבים של סרטן השד מופיעה התפתחות סרטנית גם בצינורות הלימפה בקרבת השד ובבית השחי. הממוגרפיה לא אמורה ולא יכולה לגלות התפתחות סרטנית כזו כשהיא מחוץ לשד עצמו.

מהם יתרונותיה של התרמוגרפיה כבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן השד?

1. התרמוגרפיה מזהה תהליכים המתרחשים בגוף, ולכן ניתן לגלות באמצעותה סימנים של התפתחות תהליך סרטני זמן רב לפני שמופיע גידול הניתן לזיהוי ע"י ממוגרפיה או ע"י מישוש ידני. בשלב כה מוקדם לא ניתן להוכיח שהממצא בבדיקה התרמוגרפית הוא אכן גידול סרטני, אך הדבר מאפשר לאישה להיות ערנית יותר  ולהתחיל בתהליכי ריפוי או מניעה הרבה יותר מוקדם ממה שמקובל כיום.
2. בטיחות. המערכת אינה משדרת שום קרינה, אלא רק קולטת את קרינת החום של הגוף, ולכן היא בטוחה לחלוטין בכל הגילים.
3. רמת הדיוק של הבדיקה התרמוגרפית אינה תלויה בגיל הנבדקת או במידת צפיפות רקמת השד והיא נשארת בכל מקרה גבוהה מ-80%. יתרון זה של התרמוגרפיה וכן העובדה שאין בה כל סיכון, יכול לעזור בפתרון הבעיה כיצד להגיע לגילוי המחלה בשלב מוקדם ככל האפשר תוך הקטנת מספר הטעויות באבחון למינימום. אחד הרעיונות המעניינים בכיוון זה הוא שכל אישה תעבור בדיקה תרמוגרפית אחת לשנה מגיל 18. הבדיקה פשוטה, קצרה וזולה יחסית. כאשר מתחילים בגיל צעיר, בו מרבית הנשים עדיין בריאות, ניתן ליצור בסיס נתונים התחלתי לכל אשה, ואז יהיה ניתן לזהות בבדיקה השנתית אפילו שינויים זעירים ביותר המתחוללים בשד.
4. רמת הדיוק הגבוהה של הבדיקה התרמוגרפית אינה מושפעת מגודל השד.
5. הבדיקה התרמוגרפית נעשית ללא כל מגע ואינה כרוכה בכאבים. הצילום נעשה ממרחק של כ-1 מטר באווירה נינוחה ונעימה.
6. קביעת רמת האבחון השלילי השגוי ((false negative (תוצאת בדיקה האומרת בטעות שאין סרטן, למרות שיש סרטן) משתנה בין המחקרים השונים. ההערכה המקובלת כיום היא שרמת האבחון השגוי ((false negative בתרמוגרפיה עומדת על כ-9%. רמת דיוק זו נכונה גם לנשים צעירות מתחת לגיל 50 או מבוגרות מעל גיל 69 וכן גם לנשים עם שדיים גדולים או בעלי רקמה צפופה.
7. רמת האבחון החיובי השגוי (false positive – כלומר, אבחון האומר בטעות שיש סרטן, אך למעשה אין) בתרמוגרפיה דומה לרמת התוצאות השליליות השגויות שלה, והיא עומדת על כ-9%. רמת הדיוק נשארת גבוהה גם בבדיקת נשים צעירות בעלות רקמת שד צפופה וגם בבדיקת שדיים גדולים.
8. אין שום מניעה לבצע בדיקה תרמוגרפית לנשים לאחר ניתוח או הקרנות.
9. אין שום מניעה לבצע בדיקה תרמוגרפית לנשים עם שתלים בשדיים.
10. התרמוגרפיה יכולה לזהות תהליכים לא תקינים בכל האזורים בחזה, כולל גם מתחת לבית השחי.

הערת ביניים

כפי שניתן לראות, לתרמוגרפיה יש יתרונות בולטים במספר תחומים, אך גם היא לא נותנת פתרון של 100% בגילוי ואבחון של סרטן השד. שילוב נכון של תרמוגרפיה וממוגרפיה מעלה את רמת הדיוק של האבחון ל-95%.

הגישה המומלצת היא לנצל את היתרונות של כל אחת משיטות בדיקה אלה. לדוגמא: כאשר בדיקה תרמוגרפית נעשית לפני בדיקה ממוגרפית, ניתן במקרים רבים לכוון את הרופא למקד את הבדיקה הממוגרפית באותם מקומות שנמצאו בתרמוגרפיה כחשודים, ובכך להגיע לרמת אבחון טובה יותר.

תהליך הבדיקה

מערכת הדמיה דיגיטלית אינפרה-אדומה (diti) כוללת מצלמה א"א איכותית  ומחשב. לפני הצילומים הנבדקת מקבלת הסבר על תהליך הבדיקה. מפעילת המערכת מצלמת את אזור החזה מ-5 זוויות שונות. הצילום נעשה ממרחק של כ-1 מטר מהנבדקת. לאחר הצילומים מפעילת המערכת שומרת את הצילומים במחשב ומעבירה אותם בדואר אלקטרוני לרופא מומחה לצורך פענוח. האבחון נעשה ע"י רופא שהוסמך לכך ע"י ה- acct ((american college of clinical thermology והנבדקת תקבל את התוצאות תוך מספר ימים בד"כ.

המפעילה והרופא המאבחן רואים את התמונות על מסך צבעוני. הצבעים משתנים בהתאם לטמפרטורה הנפלטת מהגוף, דבר המאפשר לראות בקלות חוסר סימטריה ואזורים של פעילות לא נורמאלית. באמצעות הצילומים ניתן לדעת את הטמפרטורה המדויקת (עד מאית מעלה צלזיוס) בכל נקודה ונקודה באזור המצולם. 

מדוע רצוי גילוי מוקדם?

התשובה הראשונית היא פשוטה יחסית: לרפואה המקובלת כיום אין עדיין כלים למנוע את המחלה. המחקר מראה שגילוי מוקדם בעזרת תרמוגרפיה האריך את תוחלת החיים של הנבדקות בכ-61%.

העמקה נוספת בשאלה זו מעלה מספר בעיות, אך בגלל המסגרת המצומצמת של מאמר זה אתייחס בקצרה רק לאחת מהן:

שיטות הטיפול המקובלות כיום ברפואה הרגילה אינן מאפשרות לטפל בסרטן לפני שאובחן גידול פיזי. משמעות הדבר היא, שאישה שנמצאו אצלה סימנים מוקדמים של התפתחות סרטנית  בסריקה תרמוגרפית, עלולה לחיות בפחד עד שיתגלה גידול ממשי ורק אז ימליצו לה הרופאים לקבל את הטיפולים המקובלים.

החדשות הטובות הן שתיים:

א. הגילוי המוקדם מבטיח שהאישה תהיה במעקב רפואי, כך שאם היא בוחרת לקבל את הטיפולים המקובלים, היא תוכל לקבלם בשלב מוקדם ביותר.

ב. בעזרת ידע והבנות חדשות של מחלת הסרטן יכולים רופאים ומטפלים המכירים ידע זה  לתת לאישה הנבדקת המלצות שעשויות במקרים רבים לעזור לה להתגבר על המחלה עוד לפני שתתפתח לשלבים מסוכנים, וכך להימנע מהצורך בניתוח, הקרנות או כימותרפיה.

מן הראוי להדגיש כאן נקודה שהיא קריטית ביותר לכל אשה המגיעה לבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן השד: אל תהיי בפחד! סרטן אינו גזר דין מוות. גילוי מוקדם של סרטן, עם ייעוץ והכוונה נכונים, עשוי לעזור לך להבין ולפתור מהר יותר את הגורמים למחלה ולאפשר לך לאחר מכן שנים רבות של חיים בריאים ומאוזנים.

ועוד מילת הרגעה: 90% מהתופעות הלא-נורמאליות בשד אינן סרטניות. זה כולל ציסטות, התעבויות הורמונליות, פיברואדנומות (גידולים שפירים של רקמה בלוטית ורקמה סיבית) והפרשות מהפטמות. 

לסיכום

התרמוגרפיה היא כלי עזר חשוב ויעיל בשמירה על בריאות השד.

בזכות יתרונותיה, יש להניח שהתרמוגרפיה תשתלב בעתיד בכל מכוני הבדיקה לגילוי מוקדם של מחלות שד. אך עד אז, הבדיקה התרמוגרפית מומלצת במיוחד לנשים שהממוגרפיה אינה מתאימה או פחות מדויקת לגביהן: נשים בגיל הפריון או בעלות רקמת שד צפופה במיוחד, נשים עם שדיים גדולים, נשים עם שתלים בחזה ונשים לאחר ניתוח או הקרנות.

התרמוגרפיה יכולה לגלות התפתחות סרטנית בשלבים מוקדמים ביותר ולכן אישה שנמצאו אצלה סימנים למחלה יכולה להתחיל בטיפול מונע, הרבה לפני שהמחלה הגיעה לשלב שבו נהוג להתחיל בטיפולים האגרסיביים המקובלים.

כדי שהטיפול המונע יהיה יעיל, חשוב להיעזר ברופאים או מטפלים העוסקים ברפואה מונעת או ברפואה משלימה, המבינים את גורמי המחלה ומתמצאים בשיטות לריפוי סרטן השד.