מי יהיו המיליונרים הבאים?      


עם תחילתה של המחצית השנייה של העשור הנוכחי, אנו רואים התמזגות של כוחות כלכליים שמובילה להזדמנות אדירה עבור אלה שמפעילים עסקים מהבית. יתרה מכך, ההזדמנות הזו קיימת לא רק עבור אלפי האנשים הללו, אלא עבור מליונים של יזמים פרטיים. ההזדמנות הכלכלית הזו מופיעה בדמות שתי תעשיות צומחות: איכות חיים (wellness) ושיווק מרושת (network marketing).
תעשיית איכות החיים, אשר עד לפני 15 שנים בקושי הייתה קיימת, עומדת להיות תעשייה של טריליון דולר בעוד חמש שנים מהיום. שיווק מרושת, שהוא המרוויח העיקרי מהצמיחה הבריאה של העסקים המבוססים בבתים פרטיים, יהיה כוח תורם מרכזי ביצירת 10 מיליון מיליונים חדשים במהלך 10 השנים הקרובות.
כל אחת מתעשיות מתפתחות אלו מייצגת בעצמה הזדמנות ייחודית עבור יזמים ליצור הון חדש בשנים הקרובות. כשהם עובדים ביחד, שני כוחות אלה מתמזגים ויוצרים את אחת ההזדמנויות העיסקיות הגדולות בהיסטוריה של האומה שלנו.
החלוצים הראשונים של הן תעשיית איכות החיים והן השיווק המרושת הונעו על ידי התחושה שאפשר ליצור חיים טובים יותר מאלה שמוצעים על ידי הדרכים השמרניות – והם כוללים בריאות פיזית וכלכלית טובה יותר. עכשיו ה‘‘אפשרויות‘‘ של אתמול הפכו לתחנת הכוח של היום ומחר. בואו נבדוק איך זה קרה, ומהן ההשלכות האפשריות על העתיד הכלכלי שלכם. נתחיל בכך שנסקור את בריאתה של תעשיית איכות החיים.

מגפת ההשמנה
בעבר, תמיד קישרנו עוני עם רזון חולני, בעיקר בגלל רעב. כשהייתי צעיר רציתי להיות ‘‘איש שמן ועשיר‘‘ כשאהיה גדול.
היום, דברים התהפכו; ‘‘עני‘‘ ו‘‘שמן‘‘ הפכו למילים נרדפות, ו‘‘איש שמן ועשיר‘‘ זה כבר אוקסימורון! לפני מאות שנים, אנשים בריאי בשר היו בני המלוכה ובעלי הקרקעות העשירים. היום, ככל שההכנסה נמוכה יותר, כך אנו עדים ליותר השמנה, וככל שההכנסה גבוהה יותר אנו רואים יותר גברים ונשים שנראים רזים ובכושר טוב, שמפרים את הכתבות הגיל שלהם.
מאז 1980 גדלו אחוזי ההשמנה והשמנת היתר פי שניים בארצות הברית. ב- 1980 15 אחוז מהאוכלוסיה סבלה מהשמנת יתר; עד לשנת 2000 המספר קפץ ל- 27 אחוזים – מדובר ב- 77 מיליון אנשים שסובלים באופן קליני מהשמנת יתר! היום, 61 אחוז מאוכלוסיית ארצות הברית היא שמנה ונוטה לכיוון השמנת יתר, מה שהעלה את המספר מ- 10 אחוזים ל- 30 אחוזים מאוכלוסיית ארצות הברית. כתוצאה מכך, 18 מיליון אמריקאים סובלים מסכרת ועוד כ-41 מיליון מעל גיל 40 סובלים מרמות סוכר גבוהות בדם. רוב האנשים הסובלים מסוכר גבוה מפתחים סכרת מסוג 2 בתוך 10 שנים. 65 אחוזים מהאנשים הסובלים מסכרת מתים ממחלות לב או שבץ, והעלויות הרפואיות לבדן לטיפול בסכרת היום מגיעות ללמעלה מ- 100 מיליארד דולר בשנה.
מעבר לכך, משקל יתר והשמנת יתר הם גם תסמינים של תזונה לקויה. בדרך כלל אדם הסובל מהשמנת יתר סובל גם מחוסר בויטמינים, מתשישות, מדלקות פרקים ועוד חוליים אחרים שכולם נובעים מתזונה לקויה. תעשיית המזון שלנו, שמאחוריה עומדים בערך טריליון דולר מהמחזור השנתי, מחמירה את הבעיה בכך שהיא מספקת את ‘‘המכנה המשותף הנמוך ביותר‘‘ של תזונה לקויה.
ומה לגבי שמירה על הבריאות שלנו? האמת היא, שמה שנקרא היום ‘‘טיפול בריאותי‘‘ לא באמת עוסק בבריאות, אלא בחולי. תעשיית התרופות שלנו עוסקת מעט מאוד בבריאות. 2 טריליון הדולר שאנו מוציאים על טיפול רפואי, שמהווים שישית מכלכלת ארצות הברית, מוקדשים כמעט אך ורק לטיפול בסימפטומים של מחלות. יש מעט מאוד קשר בינם לבין מניעת מחלות או ניסיון לגרום לאנשים להרגיש חזקים יותר ובריאים יותר.
שתי התעשיות העשירות האלו – מזון ו‘‘בריאות‘‘ – מזינות זו את זו באופן חתרני, ועובדות ביחד כדי לשמור על המספר המזעזע של 61 אחוז שמנים.

מהפכת איכות החיים
מהתבוננות במספרים, אנו עלולים להתרשם שבקרוב כל אדם בארצות הברית יסבול ממשקל עודף או מהשמנת יתר (obesity) – אבל לא זו הסכנה. נורא ככל שהמצב נראה, הוא גם יצר פתח לכוח כלכלי חדש לחלוטין ומאוד חיובי. 39 האחוזים מאוכלוסיית ארצות הברית שלא סובלת ממשקל יתר כוללים בתוכם 15 מיליון אמריקאים, שלמעשה, ככל שהם מזדקנים הם הופכים לחזקים יותר, לבריאים יותר ולבעלי כושר גופני טוב יותר.
אנשים אלה מייצגים כוח כלכלי חדש ומתפתח. הם בעיקר אנשים עשירים, שכאשר מצבם הכלכלי מתחיל להשתפר, מחפשים דרך להיות בריאים יותר – והם עושים זאת בלי כל קשר למוסדות רפואיים. הם הולכים למועדוני כושר, מקפידים על המזון שהם אוכלים, לוקחים כמויות מתאימות של ויטמינים ומינרלים, וחוקרים את תחום תוספי המזון והמוצרים האחרים שתורמים לבריאותם.
מדובר בקבוצה הולכת וגדלה בכלכלה שלנו שאוכלת נכון יותר וחיה חיים בריאים יותר מכל קבוצה אחרת בהיסטוריה.
היום, למשל, קבוצה זו מוציאה 70 מיליארד דולר בשנה על ויטמינים ותוספי מזון. ויטמינים, נוגדי חמצון, מוצרי הרזיה, מועדוני כושר ומאמני כושר, כל ההוצאות האלה שייכות למה שאני מכנה תעשיית ‘‘איכות החיים‘‘. אני מגדיר ‘‘איכות חיים‘‘ ככסף שאתם מוציאים על מנת לגרום לעצמכם להרגיש בריאים יותר, אפילו כשאתם לא ‘‘חולים‘‘ לפי ההגדרה הרפואית הסטנדרטית.
מיהם האנשים האלה? בעיקר בני הבייבי-בום: אנשים משגשגים מגילאים 60-40. אנשי הבייבי-בום הם הדור הראשון בהיסטוריה שמסרב לקבל באופן עיוור את עובדת ההזדקנות. הם גם כוח כלכלי חזק; הם מייצגים רק 28 אחוז מהאוכלוסיה של ארצות הברית – אבל 50 אחוז מהכלכלה שלה.
עד לא מזמן, שיווק לבני הבייבי-בום עסק בעיקר באיך לגרום להם להרגיש צעירים יותר, איך לעזור להם לזכור איך זה היה להיות צעירים. עכשיו הכול נלקח צעד קדימה. היום, בייבי-בומרים מתחילים לקנות דברים שממש הופכים אותם לצעירים יותר!
ותעשייה זו רק בחיתוליה: רוב האנשים לא יודעים אפילו איזה מוצרים קיימים, וככל שיותר בייבי-בומרים לומדים יותר על איכות חיים כך קבוצה זו מתרחבת. ב- 2000, כשהתחלתי ללמוד את הטרנד הזה, נדהמתי לגלות שאיכות חיים באמריקה כבר הייתה אז תעשייה של 200 מיליארד דולר. היום, שנים ספורות לאחר מכן, היא כבר הכפילה עצמה ל- 400 מיליארד דולר! עד שנת 2010, רק חמש שנים מהיום, היא תהפוך לתעשיית הטריליונים החדשה.


שיווק מרושת: המדיום האידיאלי לאיכות חיים
סיבה אחת לכך שאיכות חיים ושיווק מרושת הם שותפים כל כך טבעיים היא שאיכות חיים עשירה בסוגים חדשים של טכנולוגיה, שנלמדים הכי טוב כשהם מועברים מאדם לאדם. למעשה, במקרים רבים, אין דרך אחרת שדרכה אנשים יכולים ללמוד על האפשרויות החדשות האלה.
מרפאת הרזיה רגילה מתמקדת בשיווק מוצרי המזון המעובד שלה – היא לא נותנת לכם שיעורים באיכות חיים. המידע פשוט לא זמין; כמעט כל המחקר בתעשיית הרפואה הוא על מחלות. לאן פונה הצרכן?
הדרך היחידה ללמוד על איכות חיים היא באמצעות מישהו קרוב אליכם שיש לו נסיון בכך. אתם פוגשים חבר שלא ראיתם הרבה זמן ואומרים, ‘‘וואו, אתה נראה מעולה! אתה נראה כל כך בריא – מה עשית?‘‘ אתם צריכים להיתקל בחווית איכות החיים כדי להתחיל לגלות שיש תעשיית איכות חיים שלמה שם בחוץ, עם כל מיני סוגים של מוצרים ושירותים.
מידע נכון לגבי דיאטות, תזונה, ויטמינים ומינרלים קיים; תוספי מזון הם כמעט ההיפך המוחלט ממה ששמענו מהקהילה הרפואית; עבור רבים, הם סותרים את הרעיונות שעליהם גדלנו. יש כל כך הרבה מידע לא נכון שמסתובב סביבנו, שהורגלנו לא להאמין כבר. כשאנו שומעים לראשונה מידע חדש וטוב, באופן טבעי אנחנו נוטים להיות ספקנים. הדרך היחידה לשנות תפישות מוטעות או להתחיל ללמוד מידע חדש היא מאדם לאדם – תוך השתתפות פעילה בשיחה.
דבר כזה לא קורה בן לילה. יכולות להידרש שלוש, ארבע, חמש או שש שיחות עם אנשים שונים בכדי לשנות את דעתכם. זו הסיבה שאיכות חיים, שהמידע הכרוך בה הוא מידע משנה-חשיבה באופן מובהק עבור כל כך הרבה אנשים, עובדת הכי טוב בשיטת האינטראקציה של אחד-על-אחד – כמו, למשל, שיווק מרושת.

שיווק מרושת: איכות חיים כלכלית
העוצמה האמיתית של מהפכת איכות החיים חורגת מגבולות המספרים. היא יותר שינוי במצב הבריאות והתחושה הטובה שלנו; היא שינוי בציפיות הבסיסיות שלנו. אנחנו לא מצפים רק לחיות יותר שנים – אנחנו רוצים גם לחיות יותר טוב.
אותו שינוי בציפיות הוא תורם משמעותי לשיווק מרושת. בכלכלה החדשה, הכמות של התגמול כבר לא מספיקה. אנשים היום רוצים גם איכות טובה יותר של תגמול. אנחנו לא רוצים רק כסף, אנחנו רוצים גם סגנון חיים. העובדים של היום מבינים שלא משנה כמה כסף הם מרוויחים, אם לא יוצא להם לראות את בן או בת הזוג והילדים, או אם הם מקריבים את הבריאות שלהם בשביל העבודה.
דרישה כזו לא הייתה קיימת בעבר. בזמן העידן התעשייתי, השאלה ‘‘האם אתם מרוצים מהחיים שלכם?‘‘ הייתה מתקבלת כשטות של פינוק. ‘‘מרוצים? איזה מן שאלה! אנחנו מרוויחים כסף.‘‘
היום אנחנו רוצים יותר. הכלכלה שלנו ורמת החיים טיפסו לנקודה שבה אנחנו לא רק מצפים להתפרנס, אלא גם למצוא איזושהי חוויה בחיים. אנחנו לא רוצים להקריב את המשפחה בשביל העבודה, ולהפך.
בדיוק כפי שבייבי-בומרים רוצים להיות צעירים ובריאים יותר, הם רוצים גם את החופש הכלכלי שיאפשר להם ליהנות מהבריאות שלהם. אנחנו לא רוצים רק עוד דולרים; אנחנו רוצים דולרים טובים יותר. וישנה צורה אחת של תעשיה כלכלית מתפתחת שמתאימה לתיאור הזה בדיוק: שיווק מרושת.
היתרון הידוע של המשווק המרושת – ‘‘אתה עובד מתי שאתה רוצה, איך שאתה רוצה, ועם מי שאתה רוצה‘‘ – משולב עם הערך המשמעותי של עסק שמבוסס על עזרה לאחרים בהצלחתם, ויוצר חבילה מושכת בצורה ייחודית לאיש העסקים של המאה ה- 21. ואני רואה יותר ויותר שילוב הרמוני של עבודה ומשפחה בשיווק מרושת מאשר בכל מגזר אחר של הכלכלה.
אין פלא, אם כך, שהשיווק המרושת צמח באופן עקבי במהלך 20 השנים האחרונות, וגדל ביותר מ- 91 אחוז רק בעשר השנים האחרונות. יותר מ- 13 מיליון אמריקאים ו- 53 מיליון אנשים ברחבי העולם הופכים את השיווק המרושת לתעשייה גלובלית של 100 מיליארד דולר.
אבל, ככל שזה מרשים, לא קשה לראות שהצמיחה האמיתית עוד טרם החלה.
היום פחות מאחוז אחד מהאוכלוסיה משתתף בשיווק מרושת, ועדיין 175,000 אנשים חדשים מגיעים למקצוע בכל שבוע בארצות הברית בלבד. לפי ניל אופן, נשיא איגוד המכירה הישירה, בקצב הצמיחה הנוכחי, כ- 200 מיליון אנשים יכנסו לתעשייה במהלך 10 השנים הבאות, מה שיגדיל פי ארבע את המספר הנוכחי.
במילים אחרות, שיווק מרושת הוא כבר עכשיו כוח שיש לתת עליו את הדעת, אבל יש עוד פיצוץ אוכלוסין הצפוי לתעשייה בעתיד.

התמונה הגדולה
בואו נכניס את שני הטרנדים האלה, איכות חיים ושיווק מקוון, להקשר הכלכלי הרחב.
ב- 1989, בתחילת תקופת הצניחה הכלכלית הגדולה ביותר מאז השפל הגדול של שנות ה- 30, רוב המומחים ניבאו עשורים של שיממון כלכלי. רב המכר המוביל בארצות הברית היה אז הספר ‘‘השפל הגדול של 1990‘‘ (the great depression of 1990).
באותה שנה, בנקודה הנמוכה ביותר של המיתון, כתבתי ספר שכותרתו ‘‘עושר בלתי מוגבל‘‘ (unlimited wealth), שחזה בדיוק את ההפך: שאנו צועדים לתוך תקופה של צמיחה חסרת תקדים, ככל הנראה עם שיעורי ריביות נמוכים ואינפלציה נמוכה, ושאלה שיפנימו את העובדה הזו ירוויחו מכך באופן משמעותי.
רבים בקהילה הכלכלית והעסקית נתנו מעט מאוד אמון בספר – זאת אומרת, עד שהשנים חלפו והתחזיות החלו להוכיח עצמן כנכונות. אך היו כאלה שהיו זריזים להבין את משמעויות הכתוב, וביניהם סאם וולטון המנוח, ובאופן מעניין גם חברים בקהילת השיווק המרושת, שהבינו את המסר בפירוש והגיבו מיד.
מ- 1991 עד 2001 כלכלת העולם הכפילה את עצמה, ונהנתה משיעורי הצמיחה הגבוהים ביותר שנרשמו אי פעם, בליווי שיעורי ריביות נמוכים ואינפלציה נמוכה.
בארצות הברית ההון הביתי שילש את עצמו, וצמח מ- 13 טריליון דולר ב- 1991 ליותר מ- 40 טריליון דולר ב- 2001. במהלך אותן 10 שנים, מספר המיליונרים בארצות הברית הכפיל את עצמו, וקפץ מ- 3.6 מיליון ב- 1991 ל- 7.2 מיליון ב- 2001.
אחרי ההתרסקות הכלכלית של 2001, אנשים רבים חשו שהם פיספסו את ההזדמנות שלהם להיות חלק מהצמיחה המטאורית של שנות ה- 90. אבל בתוך שנים אחדות לאחר אירועי ה- 11 בספטמבר, ההון הביתי בארצות הברית גדל בעוד 8 טריליון דולר והגיע ל- 48 טריליון דולר – תוספת של 20 אחוז!
היום, כלכלת ארצות הברית והעולם נראות כמעט אותו דבר כמו ב- 1991, מלבד העובדה שיש יותר הזדמנויות ליזמים בגלל שינויים במיסוי ובטכנולוגיה. לפי ההיסטוריה הזו והתנאים העכשווים, אני חוזה שההון הביתי יכפיל את עצמו בשנית בעשר השנים הקרובות, ויגיע ל- 100 טריליון דולר עד 2016.
זוהי למעשה תחזית די שמרנית; אחרי הכול, זו רק הכפלה של ההון הביתי של ארצות הברית במשך העשור הקרוב, מספר ששילש את עצמו במהלך שנות התשעים. מה שיותר מפתיע מעצם הצמיחה הוא אופי הצמיחה – כיוון שבזמן שהוספו 52 טריליון דולר להון הביתי חזינו ביצירתם של יותר מ- 10 מיליון מיליונרים חדשים!
------------------
המיליונרים הבאים
מי יהיו המיליונרים האלה? רבים מהם יהיו משווקים מרושתים.
עסקים קטנים אחראים היום ליותר ממחצית מהתפוקה הכלכלית של המדינה שלנו, ומעסיקים יותר ממחצית כוח העבודה במגזר הפרטי – ויותר מחצי מהם הם עסקים מהבית.
בעבר היה מסוכן יותר להתחיל עסק עצמאי מאשר להתחיל לעבוד עבור מישהו אחר. לא עוד. שינויים שנעשו לאחרונה בחוקי המס שינו את חוקי המשחק – אם כבר, הם הִטו אותם לטובת היזם הפרטי! הקונגרס האמריקאי הגיב לשינוי בערכים: אנשים היום רוצים לעבוד מהבית. עכשיו הם יכולים.
האיגוד הגדול מפנה מקום לקבלן והיזם העצמאי. למעשה, אנחנו מפרקים את האיגודים הענקיים למרכיבים שלהם, דהיינו היזמים הפרטיים – וכתוצאה מכך, יותר ויותר מהיזמים הופכים למיליונרים. בעבר, במקום שבו ראינו חברה אחת יוצרת הון של מיליארד דולר עבור בעלי מניות מעטים, היום יש יותר סיכוי שנראה 1,000 אנשים פרטיים שמרוויחים כל אחד מיליון דולר.
במקום מצב בו העשירים מתעשרים, נוצר מצב בו יותר אנשים מתעשרים: מספר המיליונרים עולה.
בעבר, לא היה לכם סיכוי. בגלל שהתאגיד הגדול שלט, מישהו אחר הרוויח את הכסף – משפחות כמו אסטור, ונדרבילט, רוקפלר. אבל במהלך שנות ה- 90, 3.6 מיליון אנשים קמו ודרשו הון משלהם.
עכשיו בואו נחזור לתחזית של 100 טריליון דולר בהון ביתי עד השנה 2016 (וזכרו, זו תחזית מתונה ושמרנית). מאיפה יגיעו 52 טריליון הדולרים האלה? כמובן, רובם יעשו את העשירים עשירים יותר. אבל לפחות 20 אחוז מהסכום – 10 טריליון או יותר – מייצגים יזמים חדשים שיכנסו לעסק. 10 טריליון הדולר האלה מייצגים 10 מיליון מיליונרים חדשים. אחד מהריגושים הגדולים ביותר שיש לי כסופר היא הידיעה שחלק גדול מהמיליונרים הבאים האלה קוראים עכשיו את המאמר הזה.

משימת קודש
מאז שהתחלתי לבחון מקרוב את תעשיית איכות החיים, התחלתי להתלהב ממנה. זה הפך למין משימה בשבילי – ושמתי לב שזו גם משימה בעלת ערך עבור רוב המשווקים המרושתים שמייצגים קו של מוצרים או שירותים.
הדתות הגדולות של העולם הפכו לגדולות גם בגלל הפניה לצרכים החילונים של המאזינים להן. ואכן, מסמכי היסודי של רוב הדתות מביעים את הרעיון שאלוהים רוצה שיהיה לנו טוב – בספר דברים נכתבו חלקים ארוכים על אכילה, וזללנות היא אחת משבעת החטאים בנצרות. אבל היום רוב הדתות והאירגונים הדתיים מתעלמים מהצורך של הציבור החילוני ללמוד איך לחיות חיים איכותיים הכוללים אכילה נכונה ופעילות גופנית.
אבל קהילת השיווק המרושת לא מתעלמת מהצורך הזה – ההכרה בו והפעולה למענו נמצאים בלב מודל השיווק המרושת.
אל תטעו: יש משבר, והוא מן טרנד בצורה של מגיפה הנוגד את איכות החיים – משבר של משקל יתר, השמנת יתר ומה שמכונה ‘‘מחלות סגנון חיים‘‘. כרגע, שיווק מרושת הוא לדעתי הכוח היחידי שיש לו את הפוטנציאל להשפיע על השינוי העצום הדרוש כל כך. וכשאתם יוצאים לעולם כדי להיטיב עם איכות החיים האישית והכלכלית של אנשים אחרים, אתם מוסיפים ערך לחברה ותורמים לשיפור העולם שבו אנו חיים. זה, לדעתי, שירות האלוהים: לעשות את העבודה הטובה ביותר שאתם יכולים בשירות עוד מילדיו של האלוהים.
בהינתן ההתמזגות של שני הטרנדים האלה – איכות חיים ושיווק מקוון, אני לא יכול לחשוב על עוד תקופה בהיסטוריה שבה ההזדמנות לפעול לטובת הכלל הייתה יותר זמינה, לא רק למעטים, אלא למיליונים מאיתנו.

פרופסור פול זיין פילצר הוא כלכלן בעל שם עולמי, יזם מולטימיליונר, מרצה באוניברסיטה ומחבר של חמישה רבי מכר. על מנת ללמוד יותר על פול זיין פילצר, אתם מוזמנים לבקר באתר שלו: www.paulzanepilzer.com.


תעשיית טריליון-הדולר הבאה
לפני 10 או 15 שנים היה קשה להיכנס לתעשיית איכות החיים. מדוע? כיוון שלא היה דבר כזה. מה קרה?
הזדקנות תמיד הייתה חלק מהחיים; זה לא שהיה צורך פתאומי בתעשיית איכות חיים. עסקי איכות החיים הופיעו בעשור האחרון בגלל טכנולוגיה חדשה. כפי שמסבירה התאוריה שלי על אלכימיה כלכלית, התפתחות בטכנולוגיה יוצרת לעיתים קרובות דרישה חדשה, בכך שהיא יוצרת הזדמנויות חדשות ואפשרויות שלא היו קיימות קודם לכן. איכות החיים היא דוגמה מצוינת.
היום אנו מוציאים 24 מיליארד דולר כל שנה על חברויות במועדוני כושר. לפני דור, מי בכלל שמע על מועדוני כושר? ב- 1975 הליכה ספורטיבית נחשבה ל‘‘שיגעון‘‘, תופעה שבשוליים, כמו ההולה-הופ, שתחלוף בשקט אם רק ניתן לזה זמן. הרעיון שאומה שלמה תחשוב על ריצה ספורטיבית כעל פעילות יומיומית נורמלית היה נחשב אז טירוף.
ל- 24 מיליארד הדולרים האלה אתם יכולים להוסיף 12 מיליארד דולר שמשולמים למאמנים אישיים. מאמנים אישיים?! לפני עשרים שנה אף אחד לא היה מאמין לזה. ספורטאי שמרוויח הון, זה כן, אבל אנשים רגילים שמשלמים למישהו כדי שיראה להם איך לעלות על מכשיר ולרדת ממנו, רק כדי להישאר בכושר? מי ישלם על כזה דבר?
אנחנו. 12 מיליארד דולר.
וזו רק ההתחלה. רוב האנשים עדיין או לא מאמינים שמוצרי איכות חיים קיימים, או שלא מאמינים שהם עובדים – עד שהם או מישהו קרוב אליהם חווה את החוויה לראשונה. אז הם הופכים לצרכנים רעבתניים ומאמצים במהירות מוצרים ושירותים של איכות חיים. בקצב הזה, אני חוזה שעד סוף העשור הנוכחי, בדיוק כפי שעשתה תעשיית המחשבים לפני 10 שנים, תעשיית איכות החיים תעבור
את רף טריליון הדולר.
מאמר זה לקוח בחלקו מתוך ספרו החדש של פול זיין פילצר, המיליונרים הבאים, שמתמקד בתפקידה המרכזי של המכירה הישירה בכלכלה בשנים הבאות.