מחלת אלצהיימר ובעיות זיכרון

אלצהיימר הינה מחלה ניוונית חשוכת מרפא הפוגעת בלמעלה מ- 10% מהקשישים בחברה המערבית. מחלה זו פוגעת בתאי המוח וגורמת להפרעות בזיכרון, לירידה ביכולת הרגשית והאינטלקטואלית ובסוף לקריסת כל המערכות. למחלה יש פרדיספוזיציה גנטית, והיא קשורה להצטברות מתכות רעילות, בעיקר של אלומיניום וכספית, ולרמות גבוהות של הומוציסטאין.

לדברי החוקרים, קיימות עדויות כי תרופות או ויטמינים המגבירים את תכולת הקאטכולאמינים (כימיקאלים המשפיעים על תגובת הגוף לסטרס), ומגינים בפני פגיעות חימצוניות, מסוגלים להפחית את הנזק לעצבים ולהאט את מהלך מחלת האלצהיימר.

במחקר שנערך במספר מוקדים רפואיים, בקרב חולי אלצהיימר בדרגת חומרה מתונה, 341 החולים קיבלו סלג'ילין (10 מ"ג ביום), ויטמין E (2000 יח"בל ביום), את שניהם או פלסבו, למשך שנתיים. התוצאות נבדקו לפי הופעת הפרמטרים הבאים: מוות, אישפוז, איבוד היכולת לבצע מטלות יומיומיות בסיסיות, או דמנטיה חריפה (המוגדרת כדמנטיה קלינית דרגה 3). תוצאות המחקר הראו כי תוך 440 יום בממוצע, לפחות אחת מתופעות אלו אירעה בקבוצת החולים שקיבלו פלסבו. תופעות אלו אירעו באיחור של 230 יום לקבוצת הויטמין E ו- 215 יום לאלו בקבוצת הסלג'ילין.

סיכום המחקר: "אצל חולים הסובלים מאלצהיימר בדרגת חומרה מתונה, הטיפול בסלג'ילין או ויטמין E מאט את מהלך המחלה". ניתן לקבוע, כי נטילת ויטמין E עיכבה ב- 6 עד 7 חודשים תופעות מפתח של המחלה, כמו אבדן זיכרון או היכולת להתקלח ולהתלבש לבד.

החוקרים העלו השערה מעניינת, כי לויטמין E יכולה להיות השפעה רבה עוד יותר על חולי אלצהיימר בשלבים התחלתיים, עד כדי מניעת התהליך הניווני וכי הוא מסוגל אף למנוע את המחלה אצל אלו שעדיין בריאים (N Engl J Med 1997;336:1216-22.) .

 מלבד העובדה המסעירה לכשעצמה כי לויטמין E יש יכולת להאט את תהליכי המחלה ( מחקר זה רושם למעשה הצלחה ראשונה בתחום האטת תהליכי המחלה), קיימת חשיבות לעובדה כי למרות המינון הגבוה (2000 יחב"ל ) ולמרות משך השימוש הממושך (שנתיים), לא נרשמו תופעות לוואי משמעותיות בשימוש בויטמין E. עובדה זו, בתוספת ליכולתו המוכחת של ויטמין E להפחתת הסתברות למחלות כלי דם, מחלות לב וסוגים שונים של סרטן, מחזקת את ההנחה כי השלמה של ויטמין זה במינונים של 200 עד 600 יחב"ל ליום (תלוי בגיל ובאוכלוסיית הסיכון), הינה חיונית ביותר (רצוי בתוספת סלניום ).

מחקרים אחרים הראו כי לויטמינים וצמחים שונים יש השפעה מיטיבה על התפקוד ועל היכולת האינטלקטואלית והפיזית של החולים.

ויטמיני B חיוניים למניעת הצטברות הומוציסטאין. מצבים אלה של מחסור בויטמיני B ובמיוחד 6B, חומצה פולית ו- 12B שכיחים במיוחד אצל הקשישים, בעיקר עקב הרגלים תזונתיים לקויים ובעיות ספיגה.

גם לאבץ, לסלניום, ולחומצת שומן מטיפוס אומגה- 6 (GLA), יש השפעה מבורכת על מצב החולים (J of Nutritional Research 1:259-266).

חשיבות מיוחדת יש לתוספת ברזל וקו-אנזים -10Q (The Lancet Sep 1992;671).

בכל מה שקשור לבעיות זיכרון ושמירה על התפקוד התקין של המוח, אין לשכוח את חשיבותו של הצמח הסיני - גינקו בילובה. מחקר, שנעשה לאחרונה בארה"ב, היכה את עולם הרפואה בתדהמה, כאשר הוכיח שגינקו בילובה מסוגל לא רק לעכב את הידרדרות המחלה, אלא אף הביא לשיפור בסימפטומים שלה. במהלך המחקר, שארך כשנה, נבדקו 202 חולי דמנטיה ואלצהיימר בדרגות חומרה מתונה עד חריפה, שחולקו לשתי קבוצות: קבוצת חולים אחת קיבלה 120 מ"ג של תמצית גינקו בילובה תיקנית (סטנדרטית), ואילו קבוצה שניה, ששימשה כביקורת קיבלה פלסבו. החוקרים סיכמו את תוצאות המחקר : "התמצית התקנית של צמח הגינקו הוכחה כבטוחה והראתה יכולת לייצב, ואף להביא לשיפור ביכולת הקוגניטיבית ובתפקוד היומיומי של החולים הדמנטיים". (JAMA, 278:1327-32, 1997)

גורם מבטיח נוסף המסייע בעיכוב תהליכי המחלה ובהגנה על תפקודו התקין של המוח הוא חומר הנקרא פוספטידיל-סרין, פוספוליפיד (שומן הקשור לזרחן) אשר הוכח כמעכב תהליכים סניליים ובעל ערך רב במצבי אלצהיימר, (Dementia 5:88-89, 1994). חסרונו העיקרי של רכיב זה הינו מחירו הגבוה.

עדויות אלו מצביעות על היתרון העצום שיש בנטילת השלמות תזונתיות להקלה, למניעה ולטיפול בבעיות כרוניות וניווניות הקשורות לגיל בכלל ולמחלת אלצהיימר בפרט.