מעורבות ציבור לנושא של נפגעים ואיכות הסביבה:

1. בחוק חופש המידע-  חוק חדש יחסית אשר נותן את הזכות לקבל מידע, גם אם אנו לא צד בעניין,בניגוד להלכות קודמות הוא עיגן את הזכות שלנו לקבל כל מידע מכל רשות ציבורית.
 בסע' 10 שמיוחד לדיני איכות הסביבה, חוק זה מאפשר לכל אזרח לבקש מידע מרשויות מקומיות ,האזרח לא צריך להוכיח טעם אישי לבקשה, ישנן אומנם הגנות למשל אם רוצים  לדעת אילו אנשים אושפזו אבל חוק חופש המידע מאפשר קבלת  מידע .
לפי סע' 10 כשרשות שוקלת אם לתת מידע  דבר המתאפשר בחוק ככל הקשור למידע באיכות הסביבה, היא תשקול בכובד ראש מאחר והדבר מעניין את הציבור ויש הנחייה מפורשת וספציפית.
2. כלי נוסף שמאפשר לציבור להיות מעורב  הוא ע"י שימוש ב-"חוק התכנון והבניה סע' 100 כלי שמאפשר לציבור להתנגד לבנייה, ארגונים ירוקים משתמשים בסע' זה באופן תכוף ומגישים התנגדויות רבות על תוכניות בנייה לעתיד, להתנגדויות אלו משקל רב שבעקבותיו מצליחים לשנות פרטים רבים בתוכניות הבניה , דיני איכות הסביבה שמים סביבה דוקטרינה שנקראת "דוקטרינת המודעות הציבורית" מונחים שבסיסם הדעה שכל המשאבים כמו הים והירק נמצאים ברשות הציבור והממשלה רק שומרת נאמנה ולעיתים אנשים משתמשים לצרכים פרטיים וכלכליים .
שני כלים אלו הם כלים שמשתמשים בעיקר בסע' 100 לא מעט פעמים מגיעים לפשרות בדרך ופעמים אחרות אין ממש סיבה לתבוע לא כל תביעה יש בה לקבל התנגדות הכלים אומנם טובים אך לא תמיד מצליחים.
אם כן לשם מה קיימת חקיקה? חקיקה קימת במקומות שזקוקים לטיפול למשל נגד אפליית נשים כנ"ל באיכות הסביבה אך מעט מהם באמת אפקטיביים.

כלים נוספים למעורבות הציבור : ( חומר משנה שעברה) חוק סדר הדין הפלילי- במשפט הפלילי המאשים הוא המדינה, אך המשפט הפלילי הכיר בדיני איכות הסביבה כשונים ולכן סע' 68 מתיר לפרט להאשים בעבירה המנויה בתוספת השנייה, כאן האזרח יכול להגיש קובלנה ולא המדינה, זה הרצון שהאזרח יהיה מעורב בדיני איכות הסביבה , הרוב המכריע שנמצא בתוספת השנייה עוסקים בדיני איכות הסביבה ( תשעה מתוכם).
תוכניות מתאר – חוק התכנון והבנייה עוסקים בתוכנות מתאר, מחוזית, מקומית,מפורטת וארצית. הארצית מאושרת ע"י הממשלה והכי גבוהה בהיררכיה .לגביה לא ניתן להגיש התנגדות ביום יום כן מגישים התנגדויות לתוכניות מתאר ארציות הנוהל כאן חזק מהחוק ולא מעיזים לשנות זאת. תוכניות מתאר מחוזיות ומטה , הציבור יכול להגיש התנגדות לכל תוכנית. יש לכתוב מדוע מתנגדים ומה רוצים לשנות , וועדה ממונה דנה בזה ומגישה את מסקנותיה. כל תוכנית מתאר צריכה להתאים לתוכנית שמעליה בהיררכיה .

ישנן תביעות בדיני איכות הסביבה שלא גורמות נזק גופני באנשים אלא תביעות כנגד כרסום במשאבי טבע , למשל בנושא בנייה על חופי הארץ , בעלי ההון עוקפים בדרך כלשהיא את הדרישה לעשות תסקיר ובונים בשטח, ישנן סייגים לבנייה על חוף הים כמו צורכי תיירות ומה שהם עושים הם כביכול בונים למטרה זו ואז מסיבים את הבניין למגורים , וכשהבניין כבר קיים יש בעיה להרסו.
בארץ הבעיה היא מודעות כי ישנה זכות ע"פ  תמ"א התנגדויות בדיני ניקיון ואיכות הסביבה הולכות ומתרחבות וניתן כיום להגיד כי כל החופים במדינה שייכים לאוכלוסייה והאינטרס הציבורי הוא לשמור על מרבית החופים פתוחים לאזרחים
מקרה נוסף- מקרה פארק רעננה- שטח ציבורי שאושר לבנייה ציבורית ואז החליטו לגדר אותו ולגבות תשלום ממי שלא תושב רעננה מה יקרה אם נאשר לגדר את הפארק? אז כולם יצטרכו לשלם לפארקי מחוץ לעיר שבה הם גרים.