המערכת ההורמונלית בגופנו (endocrine system) - במאמר זה אציג בקצרה את תפקודה של המערכת ההורמונלית והשפעותיה על מערכות הגוף השונות.

המערכת ההורמונלית או בלעז המערכת האנדוקרינית (מערכת להפרשה פנימית), מערכת זו מורכבת מאוסף של בלוטות. כל בלוטה מפרישה הורמון אחד או יותר, לזרם הדם אשר גורם בדרך ישירה או עקיפה להשפעתו. למשל הינם הורמונים סומאטיים הינם הורמונים אשר משפיעים על רקמות הגוף באופן ישיר (כגון: הורמון הגדילה -  growth hormone). ישנם גם הורמונים טרופיים אשר משפיעים על בלוטות אחרות להפריש הורמונים אחרים כגון: הורמון נוסף המופרש מבלוטת ההיפופיזה הנקרא: thyroid-stimulating hormone או בקיצור tsh אשר משפיע על בלוטת התירואיד להפריש את הורמוניה תירוקסין וטרייודוטירונין (4t ו- 3t).

המערכת האנדוקרינית מושפעת ממערכת העצבים ומאזור במוח הנקרא: היפותלמוס (תת רמה), הנ"ל בדרך ניורוהורמונים והורמונים שונים משפיעים על בלוטת ההיפופיזה (בלוטת יותרת המוח) להפריש את הורמונייה.

וכעת אתן סקירה של כל הבלוטות האנדוקריניות ומרבית הורמונים.

בלוטת ההיפופיזה (pituitary gland):

נתחיל מבלוטת ההיפופיזה - hypophysis  (pituitary gland) אשר נחשבת למעין "בלוטת על" אשר מפרישה הורמונים בלוטות יותרת הכליה מווסתות את האיזון של תפקודים רבים בגוף האדם על ידי הפרשה הורמונלית.טיים והורמונים טרופיים. בלוטת ההיפופיזה מפרישה מספר הורמונים ולהלן הם:  

1. הורמון הגדילה, שתפקידיו העיקריים הינם: המרצת צמיחת העצמות בילדים, ויצירת תנאים אנבוליים ברקמות הגוף השונות.

2. הורמון המשפעל את בלוטת התריס, הורמון הקורטיקוטרופין, פרולקטין, הורמון נוגד השתנה, אוקסיטוצין.

בלוטת האיצטרובל:

בלוטת האצטרובל היא בלוטה קטנה המצויה בגובה העיניים באמצע המוח בצידו האחורי בין שתי

ההמיספרות, ותפקידה העיקרי לתווך בין גירויים עצביים להפרשה הורמונאלית, לווסת את השעון הביולוגי אצל בעלי חיים ובנוסף, ייצור ההורמון מלטונין שיש לו חשיבות רבה בתהליכי ההזדקנות, חוסנה של מערכת החיסון, גדילת ילדים ועוד.

בלוטת התריס:

מבחינה אנטומית הבלוטה היא אחת הבלוטות האנדוקריניות הגדולות ביותר בגוף. לבלוטה צורת פרפר והיא נמצאת בצוואר, משני צדי קנה הנשימה מתחת לגרוגרת וממש מתחת לעור. בזמן פעילות הבליעה הבלוטה נעה ביחס לקנה הנשימה.

בלוטת התריס (thyroid gland), הנקראת גם בלוטת המגן (מיוונית: thyreos - מגן) הינה בלוטה, המפרישה הורמונים, כגון: תירוקסין (t4) ותריודוטירונין (t3), המשפיעים על קצב המטבוליזם בגופנו. תפקידם לקבוע את קצב המטבוליזם הכללי של הגוף, ומשפיעים על קצב הגדילה ותפקוד של מערכות רבות בגוף. יוד הוא מרכיב חיוני של שני ההורמונים.

ייצור ההורמונים נשלט על ידי הורמון ה-tsh בלולאת משוב שלילי: ייצור tsh מדוכא כאשר רמות t4 הן גבוהות, ולהיפך.

הורמון שלישי שמייצרת בלוטת התריס הוא הקלציטונין, שתפקידו לווסת את רמת הסידן בדם. הוא מונע שחרור סידן מהעצם ובכך מפחית את רמת הסידן בדם.

בלוטות האדרנל:

בלוטות יותרת הכליה (האדרנל) הן שתי בלוטות אנדוקריניות, הממוקמות על המשטח העליון של כל כליה. בלוטות יותרת הכליה מווסתות את האיזון של תפקודים רבים בגוף האדם על ידי הפרשה הורמונלית.

בלוטות האשכים:

האשכים הם בלוטות המין (גונדות) של הזכר. באדם, כמו בכל בעלי החוליות, נוצר זוג האשכים בעובר בחלל הבטן.

השחלות:

שחלה היא איבר רבייה המצוי ברוב היצורים החיים המתרבים ברבייה זוויגית. השחלה מצויה אך ורק בנקבות של יצורים אלו, ותפקידה הוא לייצר את תאי הרבייה הנקביים - הביציות.

הצירים השונים

ישנם חמישה צירים הורמונליים שההיפופיזה היא חלק מרכזי בהם:

·         ציר הורמון הגדילה - ההיפותלמוס מפריש את ה-{growth hormone releasing hormone (ghrh למערכת הפורטלית, בתגובה באדנוהיפופיזה התאים הסומטוטרופיים מפרישים את הורמון הגדילה (gh). הקולטן להורמון זה קיים בתאים בכל רחבי הגוף, אך בעיקר בכבד. הכבד מפריש בתגובה ל-gh את ה-insulin like growth factor 1 (igf-1). לigf-1 תפקידים רבים, שרובם ככולם קשורים לעידוד תאים לחלוקה וגדילה. התפקיד הידוע ביותר הוא בפלטות הגדילה בעצמות, שם igf-1 הוא המעודד העיקרי לגדילת עצמות. יתר פעילות של ציר זה גורמת ענקות בילדים ואקרומגליה בבוגרים, תת פעילות שלו גורמת גמדות ומגוון בעיות נוספות.

·         ציר הורמוני התריס - ההיפותלמוס מפריש את ה- (thryotropin releasing hormone (trh, בתגובה באדנוהיפופיזה התאים הטיירוטרופיים מפרישים thyroid stimulating hormone (tsh), הורמון זה הולך לבלוטת התריס ומעודד את הפרשת הורמוני התריס, t3 ו-t4. בתאי המטרה t4 הופך לt3. t3 הוא הקובע העיקרי של הקצב המטבולי של הגוף. יתר פעילות של ציר זה גורמת לתסמונת יתר תריסיות על כל גילוייה המגוונים, חוסר גורם תת-תריסיות.

·         ציר האדרנל - ההיפותלמוס מפריש (cortitropin releasing hormone (crh, בתגובה באדנוהיפופיזה התאים הקורטיקוטרופיים מפרישים adrenocortico trophic hormone (acth), הורמון זה הולך לבלוטות יותרות הכליה (האדרנלים), שם הוא מעודד את ייצור כל הורמוני הבלוטה. עם זאת, עיקר העידוד הוא של הפרשת קורטיזלול, הורמון הסטרס. הורמון זה הוא שיוצר את המשוב השלילי. לקורטיזול תפקיד חיוני כאשר האדם נכנס למצבי סטרס (בין אם הסטרס נפשי, כגון התרגשות, ובין אם הוא גופני, כגון ניתוח). יתר פעילות של ציר זה גורמת למחלת קושינג, חוסר גורם למחלות אדיסון.

·         ציר הורמוני המין - ההיפותלמוס מפריש gonadotrophin releasing hormone (gnrh), בתגובה באדנוהיפופיזה התאים הגונדוטרופיים מפרישים שני הורמונים: follicle stimulating hormone (fsh) ו-luteinizing hormone (lh). הורמונים אלה נקראים יחדיו

      הגונדוטרופינים ופועלים על הגונדות (אשכים בגברים, שחלות בנשים) ומעודדים אותם להפריש את הורמוני המין המתאימים: בגברים בעיקר טסטוסטרון ואנדרוסטנדיאון ובנשים בעיקר אסטרדיאול ופרוגסטרון. להורמוני המין חשיבות ביצירת ושמירת המאפיינים המיניים, המחזור החודשי באישה ומגוון תפקודים גופניים שונים (גדילה, שיעור, יצר מיני וכו'). יתר או חוסר פעילות של ציר זה גורמים בעיות הקשורות

      למאפיינים המיניים בעיקר כגון עקרות, אי הפתחות סממנים מיניים וכו'.

·         ציר פרולקטין - ציר זה שונה מאוד משאר הצירים. בציר זה ההפרשה ההיפותלמית היא מעכבת ולא מעודדת. ההיפותלמוס מפריש דופמין (מוליך עצבי חשוב מאוד), דופמין פועל לעיכוב התאים הלקטוטרופיים באדנוהיפופיזה. ללא עיכובו התאים הלקטוטופיים מפרישים פרולקטין. הורמון זה לא גורם לשחרור של הורמון נוסף כדרכם של הורמוני היפופיזה אלא פועל ישירות. עיקר פעולתו באדם היא לאחר הלידה באישה. אז הוא פועל על השד כדי לאפשר ייצור חלב והנקה. בנוסף הוא מדכא את ציר הורמוני המין וכך מונע וסת בזמן ההנקה. יתר פעילות של ציר זה גורמת להפרעות בתפקוד המיני בשני המינים, בגלל השפעתו המדכאת של פרולקטין על ציר הורמוני המין.

בנוסף לצירים אלה, לעתים קרובות מחשיבים בטעות את החלק האמצעי כחלק מהאדנוהיפופיזה. חלק זה מפריש (melanin stimulating hormone (msh שתפקידו לעודד את המלנוציטים בעור להפריש את פיגמנט המלנין. פיגמנט זה נותן לעור ולשיער את צבעם הטיפוסי.
חומרים נוספים מופרשים מהאדנוהיפופיזה, אך תפקידם פחות חשוב והידע עליהם קטן יותר..

חשוב להבין כי ע"י תזונה מתאימה ופעילות גופנית המתואמת לפרט ניתן להגביר את פעילותה של המערכת ההורמונלית ואת הפרשת ההורמונים שלה.

ההורמונים הנ"ל ואחרים חיוניים לפיתוח השרירים והכושר, חיטוב השרירים ומראה גוף של ספורטאי. לכן הבנת פעילות ההורמונים הנ"ל מהווה גורם חשוב לאשנים החפצים להרזות ולהתחטב, לפתח שרירים, או סתם לשמור על הבריאות הכללית - אנטי-אייגי'נג (דחיית תהליכי הזקנה).